חוד החנית של חיל האוויר הישראלי ומשאת נפשם של דורות מתגייסים שגדלו על הילת טייסי המטוסים והמסוקים: קורס הטיס מכשיר טייסי קרב, תובלה ומסוקים, כמו גם נווטים ומכוננים. הוא מהארוכים והקשים בקורסי צה"ל, קורס ממיין שאחוז הנשר ממנו גבוה במיוחד והציפיות מבוגריו בהתאם.
אומרים ש"הטובים לטיס", אבל הקורס האימתני הזה, שגורם לכל אחד שאי פעם חלם על כנפי הטיס הנכספות שייענדו על מדיו לשקשק, לאו דווקא מוציא מתוכו את המובחרים ביותר – אלא את המתאימים ביותר: השאלה היא מי יצליח להטיס את מכונות המלחמה מעוררות הכבוד של צה"ל, להגיב במהירות, לזכור את כל הפרטים הטכניים ולהיות קר רוח מספיק. בקרב הציבור בישראל, סיום קורס טיס הוא סוג של חלום ישראלי שבינתיים מצליח לנצח את כל הציניות.
שיעור היסטוריה: ראשית חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות, עוד כשנקרא "שירות האוויר" והיה הזרוע האווירית של ההגנה. קורס הטיס הראשון בחיל האוויר הושלם במרץ 1949, וארבעת בוגריו, שעברו הכשרה בצ'כוסלובקיה, היו הראשונים לקבל את הכנפיים הנחשקות. אולם בחיל האוויר נוהגים לציין כראשון את קורס הטיס שנפתח במחנה סירקין בפברואר 1950: רוב מדריכי הטיסה היו זרים, שפת ההדרכה הרשמית הייתה אנגלית ואת הקורס סיימו 13 טייסים וארבעה נווטים.
קורס הטיס הקטן ביותר בתולדות צה"ל, קורס מספר 30, נפתח ביולי 1958. דווקא התחילו אותו 27 חניכים, אבל בשלב הבסיסי הם כבר הפכו לעשרה, ירדו לשלושה והצטמצמו לשניים. בסופו של דבר, קיבל ב-1960 רק טייס אחד את הכנפיים הנחשקות.
ב-1955 הועבר בית הספר לטיסה (ביס"ט) לבסיס תל נוף, וב-1966 עבר לבסיס חצרים. ב-1965 הוקם במסגרת ביס"ט בית הספר לטייסי מסוקים, לאחר שעד אז הוכשרו טייסי המסוקים באירופה ובארה"ב. ב-1990 נוסדה בביס"ט מגמת מתקדם מסוקי קרב.
ב-2002 הוארך משך קורס הטיס משנתיים לשלוש שנים, וכיום הוא כולל קידומים אקדמאיים לתואר ראשון, ובוגריו עונדים דרגת סגן. 
תנאי קבלה: על מנת להיות טייס, נווט או מכונן, יש לעבור את קורס הטיס הנחשק, הנודע לשמצה בקשיים שהוא מערים על המנסים לצלוח אותו. אבל עוד לפני שניגשים למעבר הקורס – יש להגיע לפתחו. הקורס מכשיר אנשי צוות אוויר לתפקידי טייסי קרב, תובלה ומסוקים, נווטי קרב ותובלה ומכוננים. תפקידים אלה דורשים שילוב של יכולות כקצין, כמפקד וכלוחם, יחד עם כישורים טכניים ברמה גבוהה. במסגרת השירות מפעילים אנשי צוות האוויר כלי טיס ומערכות נשק מהחדישים והמתקדמים בעולם, ולכן לא מקילים ראש גם בתהליך הקבלה לקורס עצמו.
הדרישות מהמלש"בים (וגם מחיילים שכבר משרתים) המבקשים לענוד בסופו של דבר את הכנפיים הנכספות, מתחילות, כמובן, בנתונים האישיים שנקבעו בצו הראשון: הפרופיל הרפואי המינימלי לקבלה לקורס הוא פרופיל 82, זאת ללא סעיפים פוסלים. הסעיפים הפוסלים העיקריים הם מחלת אסטמה פעילה, מיגרנות, בעיות אורטופדיות קשות ובעיות שמיעה. הקורס מיועד לחיילים ולחיילות כאחד – זאת, לאחר מאבק לא קל לשילוב נשים שהגיע עד לבג"ץ.
מעבר לדרישות הסף, המבקשים להגיע לקורס צריכים לעבור מיונים נוספים. ראשית יש לעבור מבחנים פסיכוטכניים מיוחדים בלשכת הגיוס, הכוללים בדיקת קואורדינציה, כושר טכני מעשי, תפיסה צורנית והבנה טכנית עיונית. אלה שעוברים את הבדיקות יזומנו למבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים נוספים ביחידת המיון של חיל האוויר, ובהם בדיקת חלוקת קשב, מבחני אישיות ותפיסה מרחבית, ראיון עם פסיכולוג ומבחנים בסיסיים לבדיקת כושר טיסה. לאחר מכן מגיע השלב הבא: בדיקות רפואיות ביחידת רפואה אווירית (הקרויה ירפ"א), ביניהן בדיקת דגימות במעבדה, בדיקות ראייה, עיניים ושמיעה, אק"ג, אף-אוזן-גרון ועוד.
מי שסיים את כל אלה בהצלחה יזומן לבסוף לגיבוש טיס בן שישה ימים הנערך בבית הספר לטיסה וכולל סדרת מיון מרוכזת, הבוחנת מאמצים גופניים ומנטליים, תרגילי מנהיגות ומחשבה תחת לחץ ומבדקים נוספים. מי שעובר גם את כל אלה – יזומן לגיוס לקורס טיס.
שימו לב כי כל המועמדים שיימצאו מתאימים לפי הנתונים הראשוניים יזומנו למבדקים לקורס. בנים לא יכולים להתמיין ליחידה נוספת במקביל למיון לטיס, שבעצם מקפיא את שאר המיונים. חתימת ויתור אפשרית רק בשלב הגיבוש ואינה הפיכה. מרגע החתימה לא ניתן לחזור לתהליך. בנות יכולות להתמיין לתפקידים נוספים במקביל למיון לטיס, והן יכולות לחתום ויתור בכל שלב. שימו לב כי במידה ולא קיבלתם זימון – אין מניעה לבקש אותו. בנות המתקבלות לקורס נדרשות להתחייב ל-36 חודשי חובה. בנים ובנות כאחד נדרשים לחתום על 7 שנות שירות בקבע מסיום הקורס.
הכשרה: קורס הטיס נמשך שלוש שנים וכולל מספר שלבים. בוגרי הקורס מסיימים אותו עם דרגת סגן ועם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן גוריון. בממוצע, רק אחד משישה חניכים זוכה לסיים את הקורס בהצלחה. חניכי הקורס מכונים "פרחי טיס", והחל משלב ה"ראשוני" מכונים "צוערי טיס".
השלב הראשון בקורס הוא ה"מכין", שנמשך כחצי שונה וכולל טירונות חי"ר, פרק של לימודים אקדמיים במתמטיקה ובפיזיקה, קורס תולדות צה"ל וטיסות מיון במטוס הסנונית.
לאחר מכן מגיע שלב ה"בסיסי", שלב קרקעי שאורך כחמישה חודשים. הוא כולל סדרות חי"ר מורכבות כמו ניווט והישרדות, קורס צניחה, סדנת מילוט, הסמכה לקצונה ופרק נוסף של לימודים אקדמאיים. בסיום שלב זה מקבלים החניכים סיכת צוות אוויר, שמקבילה לסיכת המ"מ שמקבלים בסוף קורס קצינים בזרוע היבשה. בסוף שלב זה עוברים החניכים טיסות מבחן במטוס העפרוני ובסופן מוחלט על חלוקתם למגמות הטיסה – קרב, מסוקים, נווטים ומכוננים. חניכים המודחים בשלב זה מקורס הטיס יכולים לבקש להתקבל לקורס מפעילי כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש, או לשרת כקצינים בחיל.
השלב הבא הוא ה"ראשוני", שנמשך כחצי שנה. בשלב זה כבר מחולקים החניכים למגמות (קרב, נווטי קרב, נווטי תובלה, מסוקים, מכונני קרנף או ראם), והם לומדים מיומנויות הטסה בסיסיות.
הממוינים למגמת המסוקים יטוסו בשלב זה במסוקי סייפן, שהם מסוקים קטנים וזריזים המשמשים למשימות קלות יחסית. בכל טיסה ייצאו מדריך ומספר חניכים ללמוד את יסודות הטסת המסוק – ביניהן ההמראה, הריחוף וכמובן הנחיתה. אחרי ששולטים ביסודות, מבצעים, סוף כל סוף, את טיסת הסולו הראשונה. לאורך השלב מתרגלים גם טיסות מבנה ולילה, טיסות ניווט באזורי הנגב ומדבר יהודה, הטסה בגובה נמוך וטיסות מכשירים. כמו כן יילמדו ביצוע נהלי חירום וכיצד להמריא ולנחות מקרחות יער קטנות, מוואדיות ומשאר מתארי שטח. בתום השלב ישובץ החניך למסלול טייס מסוקי קרב או למסלול טייס מסוקי סער.
לחניכים במגמת מטוסי הקרב יגיע בשלב זה תור טיסות ההדרכה. ברכישת יסודות הטיסה מרגישים את השפעת הגאי המטוס, לומדים לבצע פניות ותהליכי חירום וכן להמריא ולנחות.
כאן מגיע הרגע לו מחכה כל טייס לעתיד: טיסת הסולו הראשונה. המדריך יעזוב את תא הטייס, ועל הקרקע כבר יחכו שאר החניכים לטקס שפיכת דליי המים המסורתי. החל מכאן יתקדם החניך לביצוע תרגילי אירובטיקה, טיסה במהירויות משתנות ביום ובלילה והקניית מיומנויות הטסה, שיפוט ותכנון. בשלב זה גם תתורגל לראשונה טיסת מבנה, בצמוד למטוס אחר באוויר.
בשלב זה עוברים נווטי הקרב לעתיד לימוד על מטוס העפרוני: טיסה קרבית, ניווט, תקיפה במבנים, קרבות אוויר ועבודת צוות. הנווטים יושבים במושב האחורי של תא הטייס, ולמרות ה'דימוי' הם חשובים לא פחות מהטייס עצמו: פעילות נכונה מבצעית ומהירה שלהם יכולה להיות ההבדל בין הצלחה או כישלון במשימה.
נווטי התובלה לעתיד לומדים על מטוסי צופית והרקולס ניווט, הכרת הארץ ופתרון בעיות. המכוננים לעתיד מתחילים בהכרת ובהפעלת המערכות, ולומדים על טיפול בתקלות ובמצבי חירום.
שלב ה"מבואות" ושלב ה"מסלולים", שנוטים לקרוא להם יחד "שנת ההשכלה", אורכים כשנה ובמהלכם לומדים החניכים את מרבית המכסה לקראת קבלת תואר ראשון. אלה לימודים אקדמיים רצופים ואינטנסיביים מטעם אוניברסיטת בן גוריון, המורכבים משלושה סמסטרים בני 13 שבועות כל אחד. ארבעת מסלולי הלימוד הם מתמטיקה ומדעי המחשב; ניהול מערכות מידע; כלכלה וניהול; ופוליטיקה, ממשל וניהול. בנוסף, לומדים החניכים נושאים צבאיים ותעופתיים ושלושה קורסים באנגלית.
השלב הבא הוא ה"מתקדם", השלב האחרון בקורס, במהלכו נרכשות מיומנויות ההטסה המתקדמות של המסוקים והמטוסים ומסתיימים הלימודים האקדמאיים. בסיום שלב זה מקבלים הבוגרים דרגת סגן, כנפי טיס ותואר ראשון.
מבחינת החניכים במגמת טייסי הקרב, החידוש העיקרי במהלך השלב הוא מעבר לטיסה בסקייהוק, שמשמש כמטוס קרבי מבצעי בחיל. באותה תקופה יכיר הצוער גם את נושאי צילום האוויר, תקיפת מטרות קרקעיות, וכל מה שלמד עד עכשיו – במתארים מורכבים יותר. בשלב זה נערכים אימונים רבים, בחלקם יצטרך הצוער להתחרות מול חבריו לקורס. לקראת סוף השלב יגיע הרגע המיוחל, בו מתאמנים על קרבות אוויר. מדובר בשילוב בין מאמץ פיזי אדיר לבין מאבק כוחות, כאשר יש להגיב על מהלכי היריב באופן מיידי ולהפגין יצירתיות בביצוע פניות, תמרונים ומהלכים בשניות ספורות.
בשלב ה"מתקדם" רוכשים החניכים במגמת המסוקים את מיומנויות ההטסה המתקדמות של המסוק. מי ששובץ למסלול טייס קרב יעבור בשלב זה להטיס את מסוק הקוברה, המשמש מסוק תקיפה מבצעי. בעזרת האימונים ילמד החניך להכיר את רזי לוחמת המסוקים, יתמקצע בטיסה בגובה נמוך ובמבנה וישפר את רמתו בניווטים מתקדמים, ביום ובלילה. גם המשובצים במסלול הסער יעברו להטסת מסוק כבד ומשוכלל יותר, הבלקהוק, מסוק מבצעי חדיש שמסוגל לשאת כ-12 לוחמים, על ציודם, כמו גם מנוף הצלה. בשלב זה יתאמנו החניכים בטיסות באזורים הרריים, בטיסות מבנה בגובה נמוך, בפינויים ובחילוצים.
טייסי התובלה לעתיד עוברים לימוד על מטוס צופית (מטוס דו-מנועי מבצעי מתקדם) הכולל תפעול והטסת המטוס בתנאים שונים, תרגול מצבי חירום, אימוני חירום במדמה טיסה (סימולטור) והכשרה לתפקיד קברניט (מפקד מטוס). המכוננים עוברים סדרות אימון מורכבות ומתמקצעים מצבי חירום מורכבים.
רק אז, אחרי כל זה, מגיע סיום הקורס. שלוש שנים מתחילת הקורס ושבועיים לפני השלמתו, בודקת ועדה מיוחדת את הצוערים וקובעת סופית מי מסיים את הקורס – ומי לא. טקס הסיום, הישורת האחרונה, נערך סך-הכל פעמיים בשנה. הוא מוכר בשם "מסדר כנפיים" ונערך בנוכחות צמרת צה"ל ומערכת הביטחון, וכמובן גם בנוכחות המשפחות הפרטיות של המסיימים.
האימונים לא מסתיימים בשלב זה, והטייסים החדשים עוברים לקורס האימון המבצעי (קא"ם), המתבצע בטייסות המבצעיות ונמשך כחצי שנה. קא"ם מטוסי קרב נערך על מטוסי סקייהוק או F16 (נץ), ולאחריו מצפה לטייסים חצי שנה נוספת של קאמ"ם (קורס אימון מבצעי מתקדם) על אותם המטוסים. קא"ם מסוקים נערך על מסוקי ינשוף; קא"ם מסק"ר (מסוקי קרב) נערך על מסוקי קוברה.
ובסדיר: קורס הטיס נפרש על פני תקופה ארוכה בת שלוש שנים, שהתנאים במהלכה משתנים שוב ושוב. דבר אחד לא נעדר אף פעם משגרתו היומית של פרח הטיס: לחץ. אופי הקורס הממיין דוחף למצוינות, ומי שלא מגיע לתוצאות המיטביות בהפעלת כלי הטיס, פשוט לא נשאר חלק מהקורס. התנאים בשטח משתנים בהתאם לשלבים השונים: בשלב "המכין" דומים התנאים לכאלה של לוחמים המוכשרים לחי"ר, עם האוהלים, צעקות מפקדים ומסעות קשים; השלב כולל גם תכנים אקדמיים, שכמובן נלמדים במסגרת כיתתית נוחה יותר. פרק זמן מהקורס עובר על הצוערים באוניברסיטת בן גוריון, כאשר שם הם מוצאים תנאים סטודנטיאליים במידה וצבאיים במידה, שכן גם שם הם נדרשים לסיים תואר שלם בזמן שיא. בשלבי הטיסות השונים התנאים הבסיסיים, הכוללים מגורים ואוכל, הם כמובן טובים מאוד.
יציאות: בשלב הקורס היציאות לא קלות בכלל, ולא כל-כך רואים בית. היכונו לפרק זמן מינימלי של שבועיים-שלושה בין יציאה הביתה לזו שאחריה, ובמידה ואתם שורדים עם חברה את הקורס – אתם זכאים ללא פחות מצל"ש. יותר נכון, היא זכאית לצל"ש.
היסעור הוא מסוק התובלה הכבד המשמש כיום בחיל האוויר; הינשוף (הבלקהוק) הוא מסוק התובלה החדיש ביותר בחיל. מסוקי הקרב הצטרפו בהדרגה: ראשית, בשנות ה-70, ה"להטוט" (דיפנדר) וה"צפע" (קוברה), אליהם הצטרף בתחילת שנות ה-90 גם ה"פתן" (אפאצ'י). ב-2005 הצטרפו גם מטוסי ה"שרף" (אפאצ'י לונגבאו), הנחשבים למתקדמים בעולם. מעל ספינות הטילים של חיל הים פועל מסוק העטלף.
מדים: מדי חיל האוויר הם בצבע חאקי (בז'). סמל הכותפת במהלך שלב ה"מכין" הוא כותפת כחולה. בשלב זה ובמרבית השלבים שאחריו חובשים החניכים כומתה אפורה בעלת פס לבן סביב שוליה, ורקע לבן (האופייני לקורסי קצונה, בדומה לצוערי בה"ד 1) מאחורי סמל חיל האוויר. סמל הכותפת במהלך שלב ה"בסיסי" הוא כותפת כחולה עם פס לבן אחד. במהלך שלב ה"ראשוני" נושאים החניכים כותפת כחולה עם שני פסים לבנים וכן סיכת צוות אוויר. במהלך שלב ה"מבואות" סמל הכותפת הוא כחול עם פס לבן רחב, ובמהלך שלב ה"מסלולים" נוסף לפס הרחב פס לבן דק. בשלב זה מחליפים החניכים את הכומתה בכובע קסקט. במהלך שלב ה"מתקדם" הסמל הוא כותפת כחולה מבד, עם פס לבן עליו רקום משולש.
אנשי צוות האוויר נועלים נעליים שחורות וסרבל טיסה, והם עונדים כנפי טיס. על א' הם נעים במדי קבע של חיל האוויר (מכנסיים כחולים כהים וחולצה כחולה בהירה), כנפי טיס ונעליים שחורות, ולהם כובע קסקט, ולעתים קרובות, ממש כמו שחשבתם, משקפי טייסים ומעיל עור.
שילוב בנות: דווקא בשנים הראשונות של חיל האוויר שירתו מספר נשים כטייסות (תובלה), ביניהן זהרה לביטוב (המוכרת מספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"), שהייתה טייסת במלחמת השחרור ונהרגה בהתרסקות מטוסה, ויעל רום, טייסת דקוטה שהשתתפה בהצנחת הכוחות במבצע קדש. אולם לאורך השנים הופסק שילוב הנשים, והשתרש לתקופה ארוכה. רק ב-1994 עלה הדיון בנושא אי-שילוב הנשים בקורס הטיס לכותרות, כאשר אליס מילר, קצינה בחיל האוויר, עתרה לבג"ץ נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון בדרישה לחייב את החיל לזמן אותה למבדקים. היא נתקלה בהתנגדות רבה – מפקד החיל דאז, הרצל בודינגר, התנגד לשילוב הנשים בקורס הטיס; עזר ויצמן, אז כבר נשיא המדינה וטייס קרב בדימוס, הגדיל ואמר למילר את המשפט המצוטט עד היום: "תשמעי, מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".
אך למרות ההתנגדות, קיבל לבסוף בג"ץ את עתירתה של מילר, ופסק שיש להפסיק את האפליה ארוכת השנים בין נשים לגברים בקורס הטיס. למרות שמילר עצמה נכשלה מאוחר יותר במבדקי המיון, מאבקה פתח את הדלת לקורס בעבור נשים רבות, ושינה את מעמד האישה בצה"ל. בסוף 1998 סיימה האישה הראשונה את קורס הטיס כנווטת F16, וב-2001 סיימה סגן רוני את הקורס כטייסת הקרב הראשונה של החיל.
בנות משרתות כמובן גם בתפקידים אחרים בטייסת – בתפקידי מבצעים (למשל כפקמ"ציות, האחראיות על חדר המבצעים בעתות שדרה וחירום) והנהלה, החל משלישות וכלה בישיבה במגדל הפיקוח, תפקידי מודיעין ועוד.
כולם יודעים ש: קורס הטיס נחשב לאחד הקורסים הממיינים המפרכים ביותר בצה"ל. דומה שמי שעובר אותו הם יחידי סגולה, מה שקרוי "מטובי בנינו ובנותינו". מדובר בעצם בחלום הישראלי, שבאופן נדיר לא רק אמא חולמת עליו – אלא גם המתגייסים עצמם. הקורס הארוך נחשב לאחד המובחרים בצה"ל, ואת שיטות המיון והפרמטרים המדויקים לא חושפים במלואם. אחוז הנשר העצום (את קורס 158, למשל, סיימו עשרות מתוך 350 שהתחילו) מוסיף גם הוא לכבוד אנשי צוות האוויר שצולחים אותו, יחד עם הילת טשטוש הפנים המשווה לבוגריו דימוי מובחר וסודי.
המרוץ לרמטכ"לות: ב-2005 עשה רא"ל (מיל') דן חלוץ היסטוריה, כשהיה לרמטכ"ל הראשון שהתחיל את שירותו בצה"ל כטייס בחיל האוויר. אז למרות שהדיון אודות מלחמת לבנון השנייה נסב גם אודות העובדה שהרמטכ"ל לא הגיע מעולם החי"ר, עדיין משחק התקדים לטובת כל עונדי כנפי הטיס החושקים בדרגות הרא"ל.
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il