נ"מ, ראשי תיבות של "נגד מטוסים", הוא מונח כללי ליחידות ולאמצעי הלחימה שמטרתם הגנה אווירית, באמצעות יירוט כלי טיס של האויב – כולל מסוקים, מטוסי קרב ומטוסים ללא טייס. מערך הנ"מ הצה"לי קרוי כיום מערך ההגנה האווירית (ההגנ"א), והוא מהווה את החלק הקרקעי בהגנת שמי ישראל. בעצם, מערך הנ"מ משלים את ההגנה האווירית שמספקות טייסות הטיסה. חיל האוויר נסמך בעיקר על מטוסי יירוט ככלי להשגת עליונות אווירית, אך מערך ההגנ"א הוא בעצם קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים הכוללים כלי טיס, וגם קו ההגנה הראשון כנגד איומים הכוללים טילים ורקטות. לוחמי ולוחמות הנ"מ של חיל האוויר הם סוג אחר של קרביים – הם לא רצים בג'בלאות ומסתערים על גבעות, אבל עליהם מוטלת האחריות להיות מוכנים תמיד להגן על שמי המדינה, ובעצם על תושביה.
מקצוע הנ"מ הוא לא פשוט – מצד אחד, האיומים העיקריים מולו הוא מתמודד אינם תדירים לרוב. מצד שני, על כוחות הנ"מ להיות תמיד בדריכות, במיומנות ובביצוע שיא – ברגע שבו הם נדרשים, הם חייבים לפעול. הבדל של שניות הוא ההבדל בין ניצחון ותבוסה. כך, בעצם, הכוננות היא השגרה, ואין זה נוח או פשוט.
באחרונה נרשמה הצלחה בהטמעת הפיתוח האחרון בחיל – מערכת כיפת הברזל, שהצליחה ליירט טילים קצרי ובינוני טווח לראשונה בעולם. המערך שסבל מתדמית מנומנמת משהו הוכיח שוב שהוא נדרש, נחוץ ומתפקד.
סמל היחידה: צבעי הדגל של המערך הם כחול כהה ושחור, המופיעים ברקע תג היחידה, בו נראה עטלף ובלבו כוכב חיל האוויר, שקווי מתארו אדומים על מנת לסמל את המבצעיות במערך. הסמל עצמו, ללא השינויים, עוצב ב-1965, בבית הספר לנ"מ שהיה אז בהרצליה. העטלף נוסף בהשראת מערכת נ"מ חדשה דאז, שנקראה "עטלף עילאי" בתרגום לעברית ויצאה משימוש המערך בשנות ה-90. עם שינוי שם המערך למערך ההגנ"א, עודכן התג ונוספו לו אלמנטים חדשים – שני חצים בכחול ובאדום – המבטאים את עולם התוכן החדש אליו נכנס המערך בתחום ההגנה מטילים ומרקטות.
שיעור היסטוריה: מערך הנ"מ החל את דרכו בחיל התותחנים. כבר במלחמת העצמאות הפילו תותחני נ"מ מטוסי ספיטפייר מצריים. פיקוד הנ"מ, כפי שנקרא אז, הוקם רשמית ב-1951, וכלל שתי יחידות – אחת האמונה על הצפון, והשנייה על המרכז והדרום. ב-1953 הוקמה יחידה שלישית, שקלטה תותחים מונחי מכ"ם.
במלחמת ששת הימים הופל מפציץ עיראקי על ידי כוחות הנ"מ הישראליים, בעת שניסה להפציץ את שדה התעופה מגידו. במלחמת ההתשה, הפילו כוחות הנ"מ מטוסי מיג מצריים. בתחילת שנות ה-70, הוכפף מערך הנ"מ לחיל האוויר. במלחמת יום הכיפורים הופלו 46 מטוסים מצריים ושבעה מטוסים סורים על ידי המערך. ב-2011 שינה מערך הנ"מ את שמו למערך ההגנה האווירית, על מנת לבטא את העובדה כי עיסוקו לא רק בהגנה כנגד מטוסים אלא גם נגד טילים ורקטות.
באפריל 2011 הצליחה מערכת כיפת ברזל ליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון בידי החמאס. זהו היירוט המבצעי הראשון בעולם של רקטה לטווח קצר-בינוני, וההישג נרשם לזכות מערך ההגנ"א כמו גם לזכות הפיתוח הישראלי.
מבנה היחידה: מערך ההגנ"א מורכב מיחידות טילי קרקע-אוויר, יחידות טילים נגד טילים, יחידות ניסויי טילים וכן יחידות טקטיות. בראש המערך עומד קצין בדרגת תא"ל, הפוף ישירות למפקד זרוע האוויר והחלל. היחידה הבסיסית ביותר במערך ההגנ"א היא הפלגה (צוות הגנה אווירית בסיסית), המקבילה למחלקה בחילות הירוקים. מספר פלגות מאוגדות בסוללה, המקבילה לפלוגה. הסוללות מאורגנות ביחידות (שבעבר נקראו גדודים), ואגדי הנ"מ השונים קרויים עתה כנף, כמקובל בחיל האוויר. בראש כל כנף (כנף "הגנת שמיים" או כנף "הגנה אקטיבית"), הממוקם באזורים שונים בארץ, עומד קצין בדרגת אל"ם. בית הספר להגנה אווירית ממוקם בסמוך לקיבוץ משאבי שדה שבדרום.
תנאי קבלה: ראשית תנאי הקבלה ללוחמים וללוחמות נ"מ בפרופיל רפואי 72-97 וסיווג ביטחוני מתאים. בנות צריכות להתנדב טרם הגיוס ולעבור גיבוש לוחמות, כמו גם להתנדב לשירות חובה בן 36 חודשים ושירות מילואים.
הכשרה: טירונות בת חודשיים ברמת רובאי 03, במהלכה יוכשר/תוכשר הלוחמ/ת בהכרת הנשק, שדאות, אימון צוות ותכנים בסיסיים אחרים. לאחר הטירונות עוברים הכשרה בסיסית בבה"ד, כל אחד לפי ייעודו. קורס "ברקן" אורך כשבעה שבועות, למשל. לוחמים ממערכות הנשק השונות שסיימו קורס פיקודי יוכלו לעבור הסבה בת כשלושה חודשים ל"חץ".
בסדיר: בתום ההכשרה במערכת הנשק הספציפית משובץ הלוחם בסוללה מבצעית, ומשתלב באימונים ובפעילות המבצעית. לאחר כשמונה חודשים ייצאו המתאימים לקורס מפקדים שאורכו כחודשיים וחצי, לאחריו אפשר להמשיך לקורס קציני יבשה בבה"ד 1 שאורכו כשלושה חודשים, ולהשלמה חילית בת כארבעה חודשים בבית-הספר לנ"מ.
יציאות: כרגיל, במהלך ההכשרות היציאות לא משהו בכלל, וגם כשמוצבים בשטח תלוי במצב כוח האדם וכו'. באופן כללי אפשר בסופו של דבר לצאת אפילו אחת לשבוע. אבל באופן כללי התנאים ללוחמים טובים למדי – כיאה לחיל האוויר.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מתפקידי הלוחמה בסוללות ובמערכות הנשק השונות, קיימים במערך ההגנ"א כל התפקידים תומכי הלחימה שבשאר הכוחות – מנהלתיים, שלישותיים ועוד.
נשק ואמל"ח: מערך ההגנ"א מורכב בעצם ממערך נייד וממערך נייח (טילי קרקע-אוויר). במסגרת המערך הנייד עושה המערך שימוש ב"סטינגר" ("ברקן"), מערכת טילי כתף קצרי טווח (טיל כבד שמשתמשים בו באופן כמעט חי"רניקי, על הגוף). המערך הנייח נועד לספק הגנה לטווחים ארוכים יותר, ובמסגרתו מופעל ה"הוק", מערכת טילים מתבייתים; ה"פטריוט" ("יהלום"), מערכת טילי הקרקע-אוויר הראשונה שהצליחה ליירט טילים בליסטיים; וה"חץ", פיתוח ישראלי ומערכת ראשונה מסוגה בעולם, שנועדה ליירט טילי קרקע-קרע.
באחרונה רשמו גם יחידות "כיפת הברזל" לא מעט הצלחות ביירוט גראדים שנורו מרצועת עזה לעבר יישובי הדרום. "כיפת ברזל" היא מערכת מתנייעת ליירוט רקטות קצרות טווח, המפותחת על-ידי חברות ישראליות, ומופעלת מבצעית על-ידי שתי סוללות במערך ההגנ"א.
בקרוב תצטרף למערך גם מערכת היירוט "שרביט קסמים" ("קלע דוד"), מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווחים בינוניים וארוכים. המערכת מפותחת על-ידי חברת רפאל הישראלית וחברת ריית'און האמריקאית. במאי 2011 פורסם כי ייערך ניסוי מערכתי מלא במערכת ההגנה החדשה. לאחריו צפויה המערכת להפוך למבצעית מוקדם מהמועד הצפוי, כבר ב-2013.
לוחמי הנ"מ נושאים נשק אישי כשאר לוחמי החי"ר.
מדים: בשטח נעים לוחמי הנ"מ על מדי ב' ירוקים, כמובן, ועל א' הם נעים במדי חיל האוויר (בצבע חאקי) ונועלים נעליים שחורות. הם נושאים כומתה אפורה בצבע החיל ועונדים סיכת לוחמי הגנ"א.
שילוב בנות: עם קבלת הסעיף הנוסף לחוק שירות הביטחון, הקובע כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים אלא אם כן אופי התפקיד לא מאפשר זאת, החל מערך הנ"מ לקבל לשורותיו גם נשים – ובכך הפך הלכה למעשה למערך הלחימה הראשון בצה"ל ששילב בתוכו נשים. באוגוסט 1998 נפתח מחזור הגיוס הראשון בנ"מ ששילב בקרבו בנות כלוחמות, והחל מאותו רגע התנדבו בנות לשרת כלוחמות לכל דבר במערך.
ההתנדבות כוללת חתימה על שס"ן (שירות סדיר נוסף) במסגרת "דין אישה כדין גבר" – 36 חודשי שירות חובה, והתחייבות לשירות במילואים. הלוחמות מקיימות את כל מסלול ההכשרה בצמוד ללוחמים, בדגש על שוויון בין המינים. עם זאת, עדיין ניתנות לבנות הקלות מסוימות, בעיקר בתחום הכושר הגופני. הן צריכות לעמוד בכל האתגרים, אך סולם המאמצים שונה מעט, ורף ההצטיינות נמוך יותר מזה של הגברים. מערכת הנשק "סטינגר" אינה פתוחה בפני נשים בשל המאמץ הפיזי הניכר הכרוך בהפעלתה. כיום כבר יש קצינות לוחמות במערך המשרתות כמפקדות סוללות, קמב"ציות ועוד.
במערך הנ"מ משרתות נשים גם בשלל תפקידים אחרים, למשל כמש"קיות ת"ש, קצינות שלישות וכדומה. חיילות משרתות גם כמדריכות נ"מ, ועוסקות בפיקוד, הדרכת, הכשרת והסמכת לוחמים להפעלת מערכות הנ"מ, ומשובצות בבסיסי השדה וההדרכה של המערך.
כולם יודעים ש: "השמיים הם הגבול". ללוחמי הנ"מ לא חסרים מוטואים נוספים, כמו "טכנולוגיה קרבית" ו"אנשים עם מטרה" האירוני. לעתים אומרים עליהם שהם החבר'ה שנפלו מקורס טיס, ויצאו באמירה "אם אני לא טס, אף אחד לא טס".
המרוץ לרמטכ"לות: נציג נ"מ או הגנ"א עוד לא זכה לענוד את דרגות הרא"ל.
האתר הרשמי של מערך ההגנ"א
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il