אחרי כמה שנים של ירוק חאקי היום הזה הגיע. אתם פושטים את המדים, עולים על אזרחי ומסיימים את פרק השירות הסדיר בחיים שלכם. היום הזה יכול להיראות כמו היום הכי מאושר בחיים שלכם (עד החתונה כמובן), אבל היום הזה בקלות יכול להיראות כמו אכזבה אחת גדולה, יום שבו תידרשו להיסחב עם אינספור דברים אתכם, לעמוד למשפטים על ציוד אבוד (ולשלם מהמשכורת שלכם) ולהתחיל לתת הסברים מצוצים מהאצבע לשלישות על ימי חופש, אישורי מחלה וכו'.
יום השחרור הוא למעשה היום שבו גם האדם הכי פז"מניק בצה"ל יכול לעשות טעויות של צעירים. למה? כי מצה"ל משתחררים רק פעם אחת. כדי שהיום האחד הזה באמת יהיה יום חיובי, אנחנו מציידים אתכם עם טיפים ממשוחררים.
בבוקר יום השחרור תגיעו לשלישות היחידה, שם תצוידו בטופס טיולים. טופס הטילים הוא בעצם טופס החתמות עם כל התחנות שבהם תידרשו לעבור באותו היום וכל האנשים שתידרשו לפגוש לפני שאתם נפרדים השירות ולא חוזרים לבסיס עוד הרבה זמן. סביר להניח שכבר יצא לכם לעשות טופסי טיולים במהלך השירות (יציאה לקורסים, סיפוחים וכו'), אבל תהיו מוכנים לזה שטופס הטיולים הזה הולך להיות הכי יסודי שיכול להיות ושלכל תחנה כזו אתם צריכים להגיע מוכנים כדי למנוע הפתעות לא נעימות ביום השחרור. הרי אתם רוצים לעזוב באווירה הכי טובה שרק אפשר.
תחנה ראשונה – המפקד שלכם
למערכת הצבאית מאוד חשוב לוודא שלא השתחררתם בלי שליבנתם את כל העניינים עם המפקד שלכם ולפני שהוא בירך אתכם להצלחה בהמשך הדרך. לרב, זו לא תהיה שיחה רשמית מאוד אלא משהו מאוד פשוט ולא מחייב. בין אם השיחה הזו הולכת לכיוון של "שיהיה בהצלחה" ובין אם היא הולכת לכיוון של שיחת משוב יסודית ונוקבת, הקפידו לסיים אותה בחיוך ובאווירה חיובית, אחרי הכל, אתם רוצים שיזכרו אתכם באור חיובי.
טיפ: לא חייבים לקיים את השיחה הזו ביום השחרור עצמו, אפשר לעשות את זה גם בימים קודם לכן. ביום השחרור אתם רק צריכים את החתימה של המפקד על הטופס טיולים. מומלץ לתאם עם המפקד מראש מתי תקיימו את הריאיון ומתי הוא יחתום לכם על הטופס כדי שלא תצטרכו לרדוף אחריו כל יום השחרור.
תחנה שניה – נגד משמעת
נגד המשמעת יחתום לכם על טופס הטיולים אחרי שהוא יוודא שריציתם את כל העונשים שהוטלו עליכם, אחרי שהוא יוודא שלא פתוחים נגדכם תיקים במצ"ח ושבגיליון העבירות שלכם אין עבירות שלא נתתם עליהם את הדין.
ההמלצה שלנו: תוודאו מראש שאין הפתעות בגזרה הזו. סגרו מול הרס"ר את כל העניינים כמה ימים מראש כדי שלא תמצאו את עצמכם עם כומתה על הראש ביום השחרור. שוב – אחרי הכל, אתם רוצים להיפרד בטוב.
תחנה שלישית – אפסנאות היחידה
אל האפסנאי תידרשו להגיע עם כל הציוד הצבאי שקיבלתם מהצבא עד ליום השחרור – שקי שינה, דובונים, מעילים, מדים, זימוניות, טלפון (אם קיבלתם מהיחידה) וכו'. לא מעט חיילים שמשתחררים מגלים במעמד הזה שיש אצלם ציוד שהם לא ידעו ממנו, או ציוד שהם שכחו להביא מהבית, או שחס וחלילה, ציוד שהם שכחו ברכבת מרב התרגשות. כדאי לבדוק עם האפסנאות מראש מה הם מצפים לקבל חזרה, כדי למנוע הפתעות ביום השחרור.
שימו לב שיצפו מכם להחזיר דברים שלא תחשבו עליהם, כמו המגבת שקיבלתם ביום השחרור. את הנעלים הצבאיות, אגב, אתם משאירים אצלכם.
ההמלצה שלנו: תזדכו על כל מה שאתם יכולים שבוע או שבועיים לפני יום השחרור. את יום השחרור, תעבירו בסטייל, בלי תיקי ענק ובלי ויכוחים על ציוד שהחזרתם או לא החזרתם.
תחנה רביעית – המש"קית ת"ש
לרב החיילים, המפגש עם המש"קית ת"ש ביום השחרור הוא פחות רלוונטי. מדובר במפגש שרלוונטי יותר לחיילים בודדים וחיילים מאוכלוסיות מיוחדות שזכאים לעוד כמה הטבות מהצבא גם בשבועות הראשונים באזרחות.
בקיצור, לרב האנשים זה פשוט עוד פרצוף לחייך אליו ולהגיד "תודה רבה, בהצלחה בהמשך, להתראות". אם אתם סוברים שהמפגש הזה כן רלוונטי אליכם, פנו למשרד הת"ש לפני יום השחרור.
תחנה חמישית – ביטחון מידע
התחנה הזו רלוונטית יותר לג'ובניקים ששירתו בתפקיד מסווג ונדרשים להחזיר את כרטיסי הגישה למחשבים, כרטיסי הכניסה לאזורים ממודרים ועוד פריטים נוספים שקשורים בגישה למערכות המידע הצה"ליות. עוד אספקט בביקור במדור ביטחון מידע הוא קבלת הודעה על רשימת המדינות האסורות בביקור על פי הסיווג הביטחוני.
תחנה שישית – נשקיה
התחנה הזו רלוונטית דווקא ללוחמים. אין מה לפרט, שוט מחזירים את הנשק. תהיו מוכנים לזה שעוד יכולים לבקש מכם לנקות את הנשק ביום האחרון לשחרור. אם הצלחתם להזדכות על הנשק מוקדם יותר, עדיף. אם לא, קחו את זה בקלות, אל תתעצבנו ותיפרדו בחיוך, חבל על העצבים.
תחנה שביעית – משרד הקישור
במשרד הקישור תתחילו את דרככם כמילואימניקים. תידרשו למלא במעמד הזה טופס עדכון פרטים למילואימניק עם פרטי חשבון הבנק שלכם, כתובת המגורים ועוד מידע שלמערכת הצבאית חשוב לדעת עליכם. בנוסף, קצינת הקישור תודיע לך מהי סיסמת גיוס החירום של היחידה ברדיו הארצי (אל תנסו להבין את המשמעות, פשוט תגידו סבבה) וכן, היא תודיע לכם מה יעד השיבוץ שלכם במילואים.
ההמלצה שלנו לג'ובניקים: אם יש מקום ספציפי שאתם מעוניינים לעשות בו מילואים, תאמו את זה מראש עם המפקד באותו המקום, שהוא ידאג שתעשה אצלו מילואים. אם תגלו פתאום ביום השחרור ששיבצו אתכם ליחידה עלומת שם שאתם לא מעוניינים לשרת בה, לא יהיה לכם הרבה מה לעשות עם זה וחבל.
תחנה שמינית ואחרונה – השלישות ביחידה או מדור משתחררים
בסופו של התהליך, כשאתם שמחים וברי לבב, תחזרו לשלישות או לתל השומר למשימה האחרונה – החזרת טופס הטיולים וגזירת החוגר. מהשלישות תצאו עם כמה מזכרות – מכתב השחרור, תעודת המילואים, חצי מהחוגר שלכם (זה עם התמונה) וריח של בקו"ם מהחיילים הצעירים שהתגייסו לפני חודשיים כדי לשחרר אתכם מצה"ל. זהו, אתם אזרחים.
ההמלצה שלנו: אל תתרגשו יותר מידי. כולה גוזרים את החוגר...
טיפים נוספים –
פריסת השחרור: לא חייבים לעשות אותה ביום השחרור עצמו. זה יכול להיות מעיק ולא נוח. זה בסדר גמור לעשות אותה כמה ימים לפני או אחרי. גם לוותר עליה זה בסדר.
מתנת שחרור: אנחנו מתכוונים למתנה שאתם מעניקים לחבר'ה שנשארים בבסיס. לכו על מתנה סמלית שתהיה שימושית ושלא תיהרס מהר מידי וכמובן שתהיה במסגרת תקציב סבירה ולא גבוהה מידי. כמה חבר'ה משתחררים ביחד? עדיף לכם לקנות או להכין מתנה במשותף וככה לצאת פחות בנזק כספי ועדיין לפנק במתנה מושקעת. לא מרגישים צורך לתת מתנה, זה גם בסדר.
החזרת ציוד הביתה: אם צברתם הרבה ציוד בבסיס, תתחילו להחזיר אותו בטיפין-טיפין בשבועות שלפני השחרור כדי שלא תידרשו להיסחב עם תיקי ענק וארגזים ביום השחרור, ביחוד שחלקכם ידרשו גם להגיע לתל השומר באותו היום.
נאומי פרידה: תימנעו מזה. לפריסות שחרור, רב האנשים באים כדי להיפרד, להגיד מילה טובה, לאכול משהו ולחזור לעבודה. אם יש משהו שחשוב לכם להגיד למישהו, אם אתם רוצים להודות למישהו, עשו את זה באופן פרטני מאותו האדם, גם אם חלמתם על נאום הפרידה הזה שלוש שנים.
תשתחררו! השאירו את כל הרכילות, הכעסים, הריבים, הטראומות והגועל נפש מאחור. השחרור הוא הזדמנות מצוינת לפתוח דף חדש, לצאת בסדר עם כולם ולצחוק על הכל. אחרי הכל, יכול להיות שיום אחד תעבדו עם אותה אחת שרבתם איתה על תורנות, או שתשכרו דירה עם זה מהצוות שלא יכולתם לסבול והכל יראה כאילו לא היה.
