שתי יחידות המסתערבים של צה"ל אוחזות בארסנל מבצעים מרשים ומסווג ובמעריצים נלהבים. שתיהן הפכו את מלאכת ההסתערבות ליתרון מבצעי, שתיהן פועלות בתוך השטח על בסיס יומיומי - ושתיהן מצויות בעימות נצחי בכל מה שקשור לגאוות יחידה. דובדבן וימ"ס, איזו טובה יותר?

בכללי

דובדבן: יחידת החי"ר המובחרת הוקמה בשנת 1986 ופועלת בשטחי יהודה ושומרון למניעת פעילות חבלנית עוינת. עיקר פעילותה נעשית בצורה מסוערבת, כאשר לוחמיה מחופשים לערבים ונטמעים באוכלוסייה המקומית. לעתים מתפקדת היחידה גם בצורה גלויה, והיא נמצאת בכוננות מבצעית בכל ימות השנה, בעודה עוסקת הן במבצעים שנקבעו מראש והן בהקפצות קריטיות עקב התרעות השב"כ.

ימ"ס: יחידת העילית של משמר הגבול פועלת משנות ה-90 תוך שימוש בשיטות הסוואה, היטמעות בשטח והתחפשות, וכל זאת על מנת להגיע הכי קרוב ליעדים מבלי לעורר חשד. המשימות נעשות בשטח עוין ובתנאים קשים, תוך שימוש במודיעין ושיתוף פעולה עם יחידות אחרות.

סיכום ביניים: שתי היחידות פועלות בערך באותם מתארים וחשופות לסכנות דומות; דובדבן מוכשרת יותר כיחידת חי"ר, מה שחלק יראו כיתרון (הכשרה נוספת כלוחמים לכל דבר) וחלק כחיסרון (פחות התמקדות במלאכת ההסתערבות). ולמרות שחלק יסנגרו על ימ"ס כיחידה מקצועית ואיכותית יותר, תמיד יהיה מי שיגיד שהיא מתמקדת בהתמודדות עם הפרות סדר יותר מאשר עם מחבלים. נסגור את העניין בתיקו? 1:1

אילוסטרציה (צילום: דובר צה
חייל מלביש מסתערב באימון של הימ"ס. משימות בשטח עוין|צילום: דובר צה"ל, מערכת את"צ

תנאי קבלה

דובדבן: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים, גיבוש אחוד צנחנים/דובדבן וסימון כ"מאותרי דובדבן" פוטנציאליים, גיוס לצנחנים, ומעבר גיבושון דובדבן (הנערך במקביל לגיבושי היח"טיות) בן שלושה ימים, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים וראיון אישי. אחרי כל זה מחכה לחיילים גם תחקור ביטחוני.

ימ"ס: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים. יש לתעדף בשאלון ההעדפות את "משמר הגבול (מג"ב)"; להתגייס למשמר הגבול; לעבור גיבוש ימ"ס בן ארבעה ימים, הנערך לאחר טירונות בת ארבעה חודשים וכולל מאמצים פיזיים ומנטליים ומבחני אמינות; לבסוף יש לעבור גם סיווג ביטחוני.

סיכום ביניים: הבכורה לדובדבן, ולו בגלל שמסלול הקבלה אליה פתלתל יותר וכולל שני גיבושים: 2:1

קשה באימונים

אין תמונה
חרב פיפיות בסיכת דובדבן

דובדבן: מסלול הלוחם ביחידה אורך כשנה וארבעה חודשים. בתחילה המסלול דומה מאוד למסלול הכשרת לוחמי החי"ר וכולל טירונות ואימון מתקדם בבא"ח צנחנים, אך בהמשך התכנים רחבים יותר וכוללים אימוני לחימה מיוחדים והכשרות ייעודיות. לאחר מכן עוברים החיילים הכשרת לוט"ר, לו"ז, צניחה, צליפה, הכשרת ניווטים ברמה גבוהה (ניווטי שטח פתוח ובנוי), והכרת שדו"ב (שמשון ודובדבן) הכוללת מכלול תורות לחימה במתארי שטח בנוי וקרב מגע. כמו כן, עוברים חלק מהלוחמים הכשרות סיערוב והסתוות. שיעור הנשירה בעת ההכשרה עומד על כ-20 אחוזים.

ימ"ס: לאחר שהחיילים עוברים את טירונות מג"ב בת 16 השבועות, הכוללת תכני קליעה, לוחמה בטרור, חבלה, קשר, שדאות ועוד, הם עוברים את גיבוש הימ"ס ומתקבלים ליחידה. במסגרת קורס ימ"ס בן 13 שבועות המתקיים בבה"ד משמר הגבול, עוברים החיילים הכשרות שונות, תוך מתן דגש רב למגע פיזי ומגע קרוב, לוחמה בטרור, שליטה והפעלת כלי נשק שונים, קרב מגע, לוחמה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. ההכשרה כוללת גם שבועות ייעודיים בתחומי ההסוואה, ההסתערבות והלוחמה הזעירה. לאחר סיום הקורס מתקיימת השלמה יחידתית, הנמשכת מספר חודשים. אז נדרשים מירב הלוחמים לצאת לקורס מפקדים כחלק מהמסלול.

סיכום ביניים: גם הפעם תזכה דובדבן, בגלל שמסלול הלוחם שלה ארוך יותר: 3:1

איזה ראש

דובדבן:  נהוג להגיד שדובדבן היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאזרחי ישראל יכולים, באופן כללי, ללכת בשקט לקניון ולעלות בבטחה על אוטובוס. אומרים גם שלוחמי דובדבן הם סוג של מכונות מלחמה והסתערבות, ושהם משלמים מחיר אישי ב"שריטה" רצינית – שמבחינתם, לפחות, שווה את זה. כנראה שגם המלש"בים חושבים ככה, כי באחרונה פורסם שעל כל מקום פנוי ביחידה מתמודדים 13 אנשים.

ימ"ס: הסיסמה הלא רשמית של הימ"ס היא, איך להגיד, שנויה במחלוקת: "כשהאדמה תרעד והברק יכה – כל אם ערבייה תבכה". הסיסמה הזו היא אחת הסיבות לחילוקי הדעות על נחיצותן של יחידות המסתערבים ככלל. רבים רואים בהן יחידות חיסול מסוכנות, הפוגעות במידה כזו או אחרת באישיותם של הלוחמים. מצד שני, רבים טוענים כי יעילות לוחמי הימ"ס לא יכולה אפילו להימדד, שכן מאז הקמתה ביצעו לוחמיה אלפי פעולות שהסתיימו בהצלחה כבירה – ואין לדעת מה היה קורה אילולא הפעולות הללו. כך או כך, הימ"ס עדיין נחשבת ליחידת עילית נחשקת שמגרה את הדמיון.

סיכום ביניים: השמועות על "השריטה בראש" אופפות את שתי היחידות. חשוב לציין גם שבעוד המתגייסים לימ"ס נדרשים להתחייב לשנת קבע לפחות, רק חלק מהמתגייסים לדובדבן נדרשים לעשות זאת; הדבר גורם לכך שימ"ס היא יחידה שיותר מאופיינת באנשי קבע, המבוגרים יותר מחיילי החובה, ורבים מאמינים כי הדבר הופך את אנשיה לשקולים ומקצועיים יותר. על כן נבחר הפעם בימ"ס: 3:2

כוכבים נולדים

אין תמונה
סיכת הימ"ס: כוח, עוצמה ונחישות

דובדבן: דובדבן לא הולידה סלבריטאים, אולי בשל אופייה המסוגר תקשורתית. כפי שזה קורה בנסיבות מבצעיות, דווקא הכישלונות מהדהדים ויוצאים החוצה: ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר שהואשם באונס, היה לוחם מן המניין ביחידה.

ימ"ס: כיחידה שרוב פעילותה מסווגת, דווקא חשיפת נתן בשבקין, מתמודד ב"הישרדות", כלוחם ימ"ס לשעבר, תרמה לפופולריות היחידתית.

סיכום ביניים: מאזן הידוענים נוטה לטובת הימ"ס: 3:3

אלופים נולדים

דובדבן: בין מפקדי היחידה נמנים אורי בר לב, אבי סיוון, רם רוטברג, גולן בר לוי, רוני נומה, מיקי אדלשטיין, אייל וייס, נדב פדן ועוד.

ימ"ס: בהיותו של משמר הגבול נפרד מצה"ל, באופן טבעי שמות המפקדים בימ"ס לאורך השנים בולט פחות בשיח הציבורי, מה גם שבעת שירותם ביחידה שמם מסווג. בין השמות המוכרים יותר ניתן למצוא את יצחק דדון, יורם הלוי ופטריק פרץ פרג.

סיכום ביניים: אין ספק שדובדבן מובילה בקטגוריה הזאת, בזכות יתרונה כיחידה צה"לית אורגנית. 4:3

יחידת המסתערבים של מג''ב באימון (צילום: דובר צה
אימון ביחידת מסתערבים. תחבולות ואומץ לב|צילום: דובר צה"ל, מערכת את"צ

סיכום סופי

בסופו של דבר, מדובר בשתיים מהיחידות המבצעיות הטובות ביותר בארסנל הישראלי, כאלה שיהוו מכשול אחרון בפני פעילות חבלנית עוינת שעלולה לגבות חיי אזרחים. מבחינה מספרית, דובדבן ניצחה אצלנו, אבל האמת היא שגם לימ"ס תמצאו מעריצים מושבעים עם נאום מוכן על יתרונותיה למול המתחרה. האמת? כבוד לא חסר לאף אחת מהן.

>> שלדג או מגלן: איזו סיירת מובחרת יותר?