אמש גל איזנקוט, נפל בקרב ברצועת עזה, אחרי שנפגע ממטען שהופעל לעברו. אביו גדי איזנקוט, חבר קבינט המלחמה, קיבל את הבשורה בזמן שהיה בחפ"ק שניהל את הקרב. חבריו הטובים של גל, שי ירון ודפני פרידור, התראיינו ל"גלית ויואב" וסיפרו על האיש שכל כך אהבו.
"גל היה חבר יקר מאוד לליבנו", סיפר שי והמשיך, "הוא היה בן אדם ענק וחייכן, היה אכפת לו מכל הסביבה והחברים שלו, ואהב את החברה ואת המשפחה". דפני הוסיפה: "קשה לתאר אותו במילים כי היה בו הכל, גם גאון גם רגיש בטירוף. הוא היה חבר אמיתי, כזה שהיה תמיד פה בשבילנו. גם לאנשים שהוא לא הכיר הוא היה הכי נחמד בעולם, היה לו חשוב לעזור לכולם עם החיוך הענק שלו, הוא חכם מצחיק ומגניב, אי אפשר לתאר אותו במילים".
בסוף הוא גדל בבית של רמטכ"ל, עד כמה זה היה נוכח בבית שלו?
שי: "מבחינתנו זה לא היה נוכח, מבחינתנו הוא פשוט היה גל, הוא היה גל שהיה חבר שלנו. זה לא היה רלוונטי כל הדברים המדהימים שאבא שלו עשה, כי הוא היה חבר שלנו בלי קשר לכלום וגדלנו יחד ועברנו המון חוויות מעצבות ביחד".
דפני: "למרות שבזמן המלחמה ממש הורגש מאיזה בית הוא הגיע, כמה הוא היה נחוש להגן על המדינה. הוא היה יוצא וחוזר הביתה עם חיוך ואור בעיניים, תחושת שליחות ענקית שהוא עושה את הדבר הנכון, משרת את המדינה ומגן עלינו. הוא היה חזק ומחזק את כולנו".
מתי נפגשתם פעם אחרונה?
דפני: "ביום שישי בים בהרצליה".
הוא סיפר על המלחמה?
שי: "הוא סיפר שהם עובדים קשה וחזק. הוא באמת ובתמים האמין בצדקת הדרך שלנו, העריך את האנשים שאיתו, הלוחמים שלצדו והיה נחוש להחזיר את החטופים ולעשות כל מה שביכולתו במאמץ שאנחנו חווים היום. אנחנו יודעים שמה שהיה חשוב לגל זה שתזכרו אותו כגל ולא כבן של גדי".
דפני: "הוא היה אדם יוצא מן הכלל, הוא נגע בלבבות של כולנו, הוא היה פנומנל".
שי: "גל ידע להעריך את הדברים הקטנים בחיים ואת האנשים שהוא אוהב, זה משהו שהיה רוצה שימשיך ממנו הלאה. הוא מת בחירוף נפשו בקרב בשביל כולנו, אני יודע שהוא היה רוצה שאזרחי ישראל ימשיכו לחיות בשמחה, יעריכו אחד את השני ויאהבו באמת את האנשים שאוהבים".
דפני: "הוא היה אומר לנו כל הזמן כמה הוא אוהב אותנו, תגידו את זה אחד לשני, זה מה שהוא היה רוצה".