כחודשיים אחרי התקיפה הישראלית השנייה באיראן, מבצע "ימי תשובה", מפקדת ההגנה המרכזית של איראן הודיעה על תרגיל הגנה אווירית נרחב באזור מתקן הגרעין בנתנז. על פי הדיווח הרשמי בטהרן, האימון נועד לתרגל את כוחות ההגנה האווירית של משמרות המהפכה בהגנה על מתקן הגרעין מתקיפה אווירית, וזה צפוי להתרחב לאזורים ויחידות נוספות.
התרגיל האיראני מדמה התמודדות עם מספר רב של איומים אוויריים במקביל להפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית. לא פחות מזה, נראה שמשמרות המהפכה "עושים שרירים" אחרי שבישראל דווח שמאז התקיפה של חיל האוויר שם, איראן נשארה חשופה כשבתקיפה הושמדו מערכות הגנה אווירית רבות ומערכות מכ"ם.
מערך ההגנה האווירית של איראן כולל עשרות סוללות טילים נגד מטוסי לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, מכ"מים שלטענת איראן יכולים גם לגלות חמקנים וטילים נגד טילים. המערך האיראני נחשב לאחד הגדולים והצפופים בעולם. למרות זאת, חיל האוויר הישראלי הצליח לפגוע במטרות רבות באיראן בלי לאבד אף מטוס.
על פי מקורות זרים, ישראל השמידה רכיבים קריטיים בסוללות טילים ארוכי טווח מדגם S300 ו-S400 שרוסיה סיפקה לאיראנים. לא ברור עד כמה הדיווח על ה-400 מדויק, על פי חלק מהדיווחים בישראל הושמדו 4 סוללות S-300. הפגיעה ברכיבים השביתה למעשה את הסוללות האלה והוציאה אותן מכשרות מבצעית.
בנוסף הושמדו מכ"מים ומערכות גילוי ובקרה מה שלמעשה הופך את עשרות סוללות הטילים שנשארו לאיראן לכמעט "עיוורות", לפחות עד שיגיעו לשם מערכות גילוי חדשות. לכן יותר מרמזו בישראל שאיראן חשופה לעוד תקיפות ישראליות.
בתרגיל האיראני הוצגו למעשה הסוללות הרבות שלא נפגעו בתקיפה הישראלית, בהן מערכות טילים מסוג סיאד 3 וסיאד 4 שיכולות לפגוע במטרה עד לטווח של כ-300 ק"מ. בנוסף הוצגו באימון מערכות בוואר 373 וטלאש 2, שלטענת האיראנים בעלות יכולות דומות ל-S300 ובנוסף לטענתם, גם יכולות להתמודד עם ה-F35 של חיל האוויר וארה"ב.
בתיעוד שפורסם על ידי האיראנים ניתן לראות גם טילים פחות מתקדמים, חלק ממש עתיקים כמו S-200 שנמצאים בשירות עוד משנות ה-60 ויכולים ליירט מטוסי קרב בטווחים של עד 200 ק"מ. אומנם מדובר בטיל ישן שנועד במקור להתמודד עם מפציצים כבדים ואיטיים, אבל נזכיר שטיל כזה הצליח להפיל בעבר מטוס F-16I ישראלי.
משמרות המהפכה הציגו גם טילי נ"מ חדשים, לטענתם. בין היתר הוצגה מערכת טילי הגנה אווירית חדשה עם "תחמושת משוטטת", כפי שהם פרסמו ששמה 358. משמרות המהפכה לא מסרו פרטים על מפרט מערכת ההגנה האווירית, ה"משגרת טילים מבוססי מזל"ט". על פי הדיווח בתרגיל מערכות ההגנה האווירית התמודדו עם למעלה מ-30 מטוסי אויב אותם הם גילו והפילו.
סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" פרסמה שבתרגיל השתמשו גם במערכות בוק מתוצרת רוסית וטילים מתוצרת מקומית לטווחים קצרים שיירטו כטב"מים, "חימוש משוטט" ואף הפגינו יכולת ליירט פצצות חודרות בונקרים שמוטלות ממטוסי קרב.
האיראנים טוענים בפרסומים הרשמיים שמערכת ההגנה האווירית מתוצרת מקומית, ששמה דרזפול, יכולה לעקוב, ליירט ולהשמיד את פצצות חודרות בונקרים תוך פחות מ-15 שניות במרחק של 17 קילומטרים מהאתר הגרעיני עליו הן מגנות.
"כוח התעופה והחלל של משמרות המהפכה הפעיל מערכות הגנה אוויריות רבות אחרות כדי להתאמן בלוחמה אלקטרונית", נכתב בדיווחים באיראן. מפקד בסיס ההגנה האווירית ח'אתם אל-אנביה - המפקדה המרכזית של ההגנה האווירית של איראן – אמר ש"שורת מערכות הגנה אווירית חדשות וחשאיות הותקנו בסמוך למקומות הרגישים של המדינה".
מדובר בתרגיל שנתי של מערך ההגנה האווירית של משמרות המהפכה. אבל זה נוצל על ידי האיראנים להעביר מסרים ואיומים, על רקע הקריאות בישראל לתקוף ישירות באיראן, כדי לעצור את ירי הטילים החות'י. בישראל גם היו מי שקראו לנצל את קריסת הציר השיעי והחולשה האיראנית, כדי לתקוף ולהשמיד את אתרי הגרעין.
על הרקע הזה נראה שהאיראנים מנצלים את התרגיל להפגנת שרירים והעברת מסרים. הם מציגים את הטילים של מערכות הנ"מ שלא הושמדו, וכאלה יש כאמור עשרות רבות. אבל למרות התיעוד אם אכן הסוללות היותר מתקדמות הושמדו ובעיקר מערכות הגילוי, היעילות של מערך ההגנה האווירית מאוד נמוך בשלב הזה.
לזה יש להוסיף את העובדה שמערכות הנ"מ האיראניות מוכרות היטב לחיל האוויר וגופי המודיעין של ישראל. את זה הם הוכיחו בשתי תקיפות רשמיות שהיו באיראן, בהן לא הצליחו למנוע מישראל לתקוף את המטרות ולא לפגוע בכלי הטיס הישראליים.
נציין שהעובדה שישראל תקפה באיראן מאפשרת להם ללמוד ולהפיק לקחים. סביר שעשו את זה וסביר שאת הלקחים הם בחנו באותו תרגיל הגנה אווירית שהם מקיימים. מנגד, נוסיף שלחיל האוויר יש מספר תוכניות מגירה לתקיפה באיראן, כאשר חלק מהעיקרון שלהם זה לא לחזור על הפעולות שעשו ולייצר הפתעה באופן מימוש התוכנית.