רס"ב זיו דדו ז"ל, מנהל עבודה לוגיסטי בגדוד 51 בגולני, נפל בהיתקלות עם מחבלים בעת שעשה את דרכו לבסיס היחידה בכיסופים ב-7 באוקטובר. גופתו נחטפה והוחזקה על ידי החמאס. צה"ל הכריז עליו כחלל ומשפחתו ערכה לו לוויה ושבעה. במבצע שערך צה"ל בצפון רצועת עזה שבו נפלו גל איזנקוט ואיל מאיר ברקוביץ' ז"ל, חולצתה גופתו של דדי יחד עם גופתה של עדן זכריה ז"ל שנרצחה במסיבה ברעים.
רעייתו של זיו, סתיו, תיארה את רגעי הבשורה: "עדכנו אותנו אתמול שיש עדכון חדש בנושא. בסביבות השעה 16:00 הגיעו אלינו קצינים ואמרו לנו שהגופה שלו חולצה מעזה במבצע ייעודי, שעשו כדי להביא את הגופה שלו ושל עוד אזרחית. הוא נמצא בפיר של מנהרה. סוף סוף אנחנו יכולים להביא אותו לקבורה מלאה בקבר ישראל".
"לא האמנתי שיחזירו את זיו. אומנם שר הביטחון, הרמטכ"ל וגורמים בצבא אמרו לנו כל הזמן שכולם מחויבים לעשות הכל כדי להחזיר את הגופות, אבל אני אישית לא האמנתי כי ב-7 באוקטובר איבדתי אמון בצה"ל ובמדינה. זיו הוקפץ מהבית שלו לבסיס, הוא הותקף בכיסופים. לא היה לו שום סיכוי להגיע לשם. כמובן שהוא היה הראשון לצאת, כדי לעזור לחיילים שלו. הוא הותקף בדרך, ושם נשבר לי האמון. לאחר שבישרו לי שהיה מבצע ושנפלו לוחמים כדי שלי ולבת שלי יהיה קבר לבכות עליו, השתקם לי האמון".
מה את זוכרת מאותו בוקר? את, זיו והבת הקטנה שלכם מיה הייתם בבית, ביחד.
"היינו בבית, היו אזעקות ונכנסנו לממ"ד. התחילו הטלפונים וזיו הבין שמשהו קורה, שכנראה יוצאים למבצע. המג"ד הקפיץ אותם באזור 07:30 ועשר דקות אחר כך זיו כבר יצא. גם כשבדרך היו חסימות או אירועים, זה לא גרם לזיו לחזור. הוא היה חדור להגיע לגדוד, לספק ללוחמים שלו את התחמושת. הוא תמיד היה הראשון בהכל, היה כל כך מסור לעבודה שלו, לצבא. הוא היה עושה הכל כדי לספק להם את מה שהם צריכים. אני גאה בו מאוד".
מה סיפרו לכם על הפעולה עצמה?
"לא סיפרו יותר מדי, רק אמרו שזה היה בצפון הרצועה. היה צריך לכבוש את השטח כדי להגיע לפיר. מידע מודיעיני כיוון אותם לפיר הספציפי הזה. זיו חולץ במבצע והגיע לישראל. יש בזה נחמה, שהמעגל נסגר עכשיו, שלמיה יהיה קבר. זה המינימום שהגיע לזיו, להגיע לקבורה מלאה בישראל. יש בזה מעט נחמה".
ניר בן דוד, חמו של זיו, הוסיף: "זיו יצא לבסיס מתוך ידיעה שהוא מסכן את החיים שלו. היה לו חשוב להגיע לבסיס, הוא דיבר עם החיילים שלו ואמר להם: 'אתם אל תגיעו, אני חייב להגיע לשם'. הייתה לו מחויבות לחיילים, לנפק ציוד ללוחמים. זיו היה טיפוס של נתינה. כשהמג"ד ספד לו הוא אמר: 'כל בעיה שהייתה, דדו יסדר'. הוא היה האבא של החיילים, הלב של הגדוד. הוא עשה את זה בצניעות ובנתינה. הצבא היה החיים שלו. 18 שנה הוא היה בצבא ונתן את כל כולו. זה שהצבא לא ויתר עליו, יש בזה איזושהי נחמה. זיו היה איש מיוחד שנגע בכולם".
"זה מתקשר לערבות ההדדית בצה"ל. גל איזנקוט ואיל מאיר ברקוביץ' קיפחו את חייהם במבצע הזה. במלחמה הזו צה"ל משיב לנו את האמון במה שקצת אבד לנו בשנים האחרונות, וזה שכל אמא ואבא ששולחים את הילדים שלהם לצבא יידעו שהצבא מחויב להם עד הרגע האחרון. לא נותר לי אלא לאחל שיצליחו להשיב את כולם הביתה, גם את החטופים וגם את החללים".