אמש (רביעי) התיר דובר צה"ל לפרסום את שמם של שישה לוחמי גולני שנפלו בקרב בדרום לבנון. סרן איתי מרקוביץ, סמ"ר דרור חן, סמל שלו יצחק סגרון, סמל יואב דניאל, סמ"ר שריה אלבוים וסמ"ר ניר גופר זכרם לברכה נפלו בהיתקלות עם מחבלים שכללה ירי נ"ט. 4 לוחמים נוספים נפצעו בתקרית.
שלו יצחק סגרון משדרות הניח הורים ושלושה אחים, והבוקר סיפר יגאל אביו לנסלי ברדה ב"חדשות הבוקר" על האסון הכבד ומי שהיה. "שלו כשמו כן הוא היה ילד שליו. הוא היה מתוק, מקובל ואהוב על כולם. הוא היה ילד מכבד וצדיק. מגיל צעיר חלם להיות לוחם בצבא. היה ברור שילך ליחידה קרבית אבל השאלה הייתה רק איזו", אמר. "הוא היה תלמיד חכם, והיה לו חשוב גם ללמוד תורה. הוא ידע לשלב בין שניהם, ולפני הגיוס אמר שמדי צה"ל זה כמו לבוש הכהן גדול. ככה הוא התייחס לזה, חזר על זה כמה פעמים".
מלחמת מצווה עמדה לנגד עיניו.
"חד משמעית. הוא התגייס שבועיים לפני 7 באוקטובר. לא היה לו נשק והוא עמד מחוץ לממ"ד עם סכין גדולה במשך כל הלילה כי עברו מחבלים ליד הבית. הוא אמר שאם יכנסו מחבלים הוא יוכל להגן עלינו. שלו היה מיועד לגדולות, רב גדול, קצין בכיר, או שניהם ביחד. מאוד לחצתי עליו לצאת לקורס מ"כים והוא עשה זאת. אחרי שבועיים הבין שכל הגדוד עולה ללבנון והוא רצה לוותר על הקורס כדי להילחם עם החברים שלו. הוא חתם ויתור, כעסתי עליו אבל הבנתי שהוא בשלו. הוא היה אמור לצאת לקורס מ"כים בסוף החודש ושמחתי שהוא מתחפף מלבנון ושיתקדם הלאה".
איש צעיר שנשמע בוגר ונחוש מאוד.
"הוא ילד אבל ממש לא ילד, היה מאוד נחוש בדרך שלו, גם בתפילות. בוקר, צהריים וערב היה לומד, מכבד את ההורים ועוזר לזולת. בשליחות שלו יצא להגן על עם ישראל. הוא היה בשבת האחרונה ולא הספקתי לראות אותו כי לא הייתי בבית אבל בשמחת תורה הוא היה כאן והייתה חגיגה גדולה. תקענו בשופר לכבודו. בדיעבד זה היה כמעט הפרידה ממנו, הוא היה מספר ימים".
בהסתכלות לאחור הודה יגאל כי לשלו וגם לו הייתה תחושה כי יפול בקרב. "אין לי ספק שהוא ידע שלא יחזור מהמלחמה, היה לו מבט של פרידה. בתוך תוכי ידעתי ששלו לא יסיים את המלחמה, אבל לא סיפרתי לאף אחד. הפחד כונן בי בכל יום מראש השנה. אמרנו את כל התהילים אבל אתמול לצערנו דפקו לנו בדלת", אמר בעצב. "שלו ידע לשלב תלמוד תורה עם דרך ארץ, הקפיד על ההלכה וגם להבין את החשיבות של הצבא והמלחמה באויב כדי להגן על המדינה. ציונות ושליחות היו ערכים עליונים בעבורו. אי אפשר היה להסיט אותו מהרעיון. שלו יישאר בעיניו ילד צדיק וטהור שמסר את נפשו למדינה ולעם. ככה היה מעדיף לסיים את חייו".
אתה מדבר הרבה על שלו והשליחות שלו, חשוב לך שישמעו את זה גם ראשי המדינה?
"המסר הוא נכון לגבי כלל החברה הישראלית, מכל קצוות החברה. שלו לא יצא להגן על מישהו מהחלל החיצון. המסר שלי הוא קודם כל לחברה. דם יהודי נשפך כמים בשנה האחרונה וכולם צריכים לשנס מותניים ולעזור. כל אחד שיעזור בתחום יכולתו שיעשה הכי טוב שהוא יכול. אפשר לשלב תורה וגם דרך ארץ".