בשבוע שעבר קיבלנו משימה - להילחם מול האויב. רק שהפעם, האויב הוא לא פיזי. אנחנו לא יכולים לראות אותו או לשים לב לנוכחותו. האויב הוא נגיף שהורס את השגרה האזרחית של מדינת ישראל, ואנחנו גאים לקחת חלק במשימה לשמירה על בריאות התושבים.
כמפקד לוחם, יש חשיבות רבה בלקחת חלק בפעילות הזאת שאני והחיילים לא רגילים אליה. אנחנו מרגישים שהפעם המשימה היא לדאוג לכל אחד מהקרובים שלנו, וכל חייל יכול להעיד: "אני דואג למשפחה שלי, לחברים שלי, למדינת ישראל כולה, לכל בן אדם".
מדינת ישראל מנהלת מאבק מול נגיף הקורונה ועושה את מירב המאמצים כדי להבטיח את צמצום היקף החולים במדינה. אנחנו מרגישים שנקראנו לדגל כדי להבטיח הצלחת המשימה.
המשימה של צה"ל היא להגן על המדינה - זה מה שמלמדים כל חייל כבר מהטירונות - שהמשימה שלו היא להגיע לגזרה המבצעית ולהגן על המדינה בגבולות. אנחנו מוכיחים שבנוסף אפשר וצריך להגן על המדינה גם בתוך הגבולות, ולתת יד במקרי חירום לכל אתגר שמגיע ולעמוד בו.
החיילים מרגישים שניתנה להם הזכות במהלך שירותם להרגיש את ההגנה על האזרחים בצורה ישירה. המצב נוגע לליבם, כמו שהוא בוודאי נוגע גם לליבכם. המשימה חשובה להם ברמה האישית - ומשימות שנוגעות לך בלב, הן המשימות שאתה מבצע בצורה הטובה ביותר.
אחרי האתגר הזה אני בטוח שהחיילים שלנו יהיו ערוכים לכל משימה. כי יותר מהכל, הם מבינים את תפקידם כחיילים - לשמור על אזרחי המדינה, להבטיח את השגרה שלהם ואת שלומם. עכשיו, כשמתמודדים לראשונה עם התחושה שהם אלו שמבטיחים את הביטחון ברחובות - אין משימה שהם לא יוכלו לעמוד בה.
הכותב סג"ם יקיר אדלר, מפקד צוות ביחידה 414, אימון מתקדם פלוגת "ברק" בחיל האיסוף הקרבי.