צוות של מומחים במילואים, שעוסקים באזרחות בחקר מחלות זיהומיות ונגיפים, גויס לאחרונה כדי שיתרמו מהידע שלהם ויחד יחשבו על פתרון אפשרי להמשך הרציפות התפקודית גם במקומות בהם נמצא חולה מאומת.
"אנחנו סוג של יחידת החיטוי של צה"ל", מחייך פרופסור אבי שרודר, רס"ן (במיל') ומומחה בתחום ההנדסה הכימית והביוכימיה. ביום יום הוא מרצה בטכניון, אך מהרגע בו נקרא לרתום את כישוריו, עזב הכול והגיע לעזור.
"המשימה שלנו היא למנוע את שרשרת ההדבקה באמצעות טיהור יסודי של הנגיף מהמקומות בהם שהו החולים. בסוף, גם אם החולה יקבל את הטיפול הטוב ביותר, אבל כלי הנשק שלו או המשרד יישארו נגועים - עשינו רק חצי עבודה".
"הסיוע שאנחנו נותנים הוא לא רק בגבולות הצבא"
בשגרה, הפרופסורים משתייכים ליחידה מיוחדת של פיקוד העורף, שזכתה לשם "יחידת המומחים". לכל אחד תחום התמחות שונה - מדענים, חבלני פצצות, מומחים לרעידות אדמה ועוד. יחד הם אמונים על חשיבה לטווח ארוך ומציאת פתרונות לתרחישים שעלולים לפגוש אותנו כמדינה, בין אם מבצעיים ובין אם בריאותיים, כמו התרחיש איתו אנו מתמודדים בימים אלה ממש.
לכן, כאשר גויסו למשימה הם כלל לא הופתעו, וכבר שבוע לפני שירדה הפקודה הראשונה בנוגע למחלה, הצוות כבר פעל מסביב לשעון בניסיון לעצור את ההתפשטות.
"ידענו שמערכת הביטחון תתבקש לתת יד, ובגלל שישראל מורגלת למצבי חירום, גיוס מערך המילואים היה מהלך טבעי", מסביר רס"ן (במיל') פרופ' שרודר ומדגיש באותה הנשימה: "הסיוע שאנחנו נותנים הוא לא רק בגבולות הצבא".
אז כיצד זה נראה בפועל ואיך בכלל יודעים אילו מוקדים דורשים חיטוי? לפי פרופ' שרודר, הכול טמון בהסברה ובפעולות מהירות. "הפצנו את מספרי הטלפון שלנו לגורמים הרלוונטיים, וניתן לפנות אלינו בווטסאפ או בטלפון האדום. העברנו גם הנחיות מדויקות לביצוע התהליך בתוך היחידות, כך שיצליחו להרוג את הווירוס עם משאבים שקיימים בכל בסיס צבאי".
"אנחנו צוות קטן של אנשים, ולצערנו - לא מסוגלים להיות בכמה מקומות בו זמנית. לכן המטרה היא שכמה שיותר אנשים ידעו איך לבצע את הפעולות האלה כדי לחסוך זמן ולא לפגוע בתפקוד היחידה. אנחנו לרוב נקפוץ לנקודה ברגע שמדובר במקרה חריג, או כאשר יחידה מיוחדת זקוקה לטיהור, בה כלי הנשק מסווגים ומורכבים יותר לרוב, ולכן דורשים טיפול ממוקד".
"חיטוי טנק לא ייראה כמו חיטוי ספינה"
השלב הראשון הוא להבין מה היא אותה סביבה שדורשת חיטוי. שכן בין אם מדובר בחדר בקרה, רכב צבאי או מקום הכולל אלקטרוניקה רגישה - לכל מקום הגדירו המומחים שורת פעולות ספציפיות שיש לבצע. "יש ברשותנו גם חליפות מגן, מסכות וכפפות, אבל צריך לדעת לעשות את ההתאמה של האמצעים הנכונים לכל סיטואציה - חיטוי של טנק לא ייראה כמו חיטוי של ספינה ולהפך".
בהשוואה לעולם, ולהערכת הפרופסור, ישראל נמצאת במקום טוב מאוד במדד הקורונה הבינלאומי. "המספרים מדברים בעד עצמם", הוא מציין עם ניצוץ של תקווה, "ואני מאמין שאם נמשיך כך וניצמד להנחיות, התקופה הזו יכולה להסתיים בקרוב".
"ההתמודדות עם הנגיף היא אתגר לא פשוט גם ברמה האנושית - לראות איך יש אוכלוסיות שלמות שתלויות בנו, מסתמכות על המזון שנביא לסף דלתם או על הטיפול שנעניק להם", אומר פרופ' שרודר, "אבל זה מחמם את הלב לדעת שיש לנו איך לעזור, ואני מרגיש שזו זכות גדולה בשבילי להיות חלק מהצוות הזה ולהילחם במגפה הזו יחד איתם".