ביום שני השבוע הים עבר לדום. טקס סיום קורס חובלים מחזור 124 הגיע לסיומו, בנוהל הטקס הקבוע בבסיס חיל הים בחיפה: כולם במדי החג הלבנים, משפחות, דגלנים, התזמורת - וכמובן להקת החיל ששרה את "בוא אלינו אלינו לים". בדגש על בוא.
אבל את מסיימי הקורס הזה, הובילה לראשונה חניכה מצטיינת. ירדן קוראים לה, ממבשרת ציון. "אף אחד לא ידע בדיוק איך לאכול אותנו", אמרה לפני הטקס, "כולנו מגיעים מאיזשהו עולם שמלא בסטיגמות ומלא בשיפוטיות. כשאתה רואה בחורה לובשת מדים מחלקת הוראות זה לא משתלב לכולם טוב בנוף".
"אני שומרת את הנשיות שלי בבית"
חלומם של נערים רבים בי"ב הוא להפוך בתום הקורס התובעני לחובלים. בינתיים, אצל נשים זה מעט שונה. "זה מתנגש עם הרבה דברים", הסבירה סגן ירדן, "אנשים מפחדים להשתחרר בגיל 25, כשאתה לא לגמרי יודע מה זה מסלול פיקוד, מה זה קורס חובלים. זה די מפחיד, ואנשים מעלים לעצמם שאלות כמו מה עם הטיול? ומה עם להתחתן עד גיל 27? ולימודים? יש קונצנזוס של מה אישה צריכה לעשות עד גיל מסוים".
ואיך מסתדרים בסביבה כה גברית? "את הנשיות שלי אני שומרת בבית, החבר מאפסן לי את זה וכל פעם שאני חוזרת אני לוקחת את זה חזרה. כל המניירות שלי, ההתנהלות שלי שונה. אני אפילו הולכת אחרת", מתארת החובלת לעתיד. "אבל החיילים צריכים להבין שאני נטו שם כדי לפקד, זה אומר שאפשר לעמוד על הסיפון ולדבר על כדורגל. גם בדיחות גסות זה בסדר, אבל בגבול".
"מי שצועק אחריי, זה בהכרח גבר", מסכמת ירדן, "זה מפקד ולא מפקדת". אבל למרות דבריה, נדמה שאין שינוי מגמה ובמחזור הבא יש רק אישה אחת שאמורה לסיים. מה שבטוח, זו העובדה שאפשר להטביע בים לא מעט דעות קדומות.
