גם החום ששבר שיאים לא הצליח לנצח את לבם של הישראלים, שהגיעו מכל הארץ ללוויית החייל הבודד רב"ט גזצ'או ימטה, אותו לא הכירו. זמן קצר אחרי שגזצ'או נפטר במפתיע ביום שני בביתו שבקרית גת, פרסמו חבריו פוסט מרגש בפייסבוק ובו בקשה אחת, "תגיעו ללוויה של לוחם גולני, חייל בודד מאתיופיה שנפטר ואין לו משפחה". תוך דקות הפוסט הזה הפך לויראלי וזכה לאלפי שיתופים. כל מי שהכיר אותו סיפר איפה פגש אותו, סיפר איזה אדם מיוחד הוא היה והוסיף לבקשה. רבים הודיעו שיגיעו מכל חלקי הארץ ואף הציעו את רכבם כטרמפ למי שאין לו איך להגיע. ואכן, למעלה מ- 1,500 ישראלים הגיעו מכל הארץ לבית העלמין הצבאי שבקרית גת.
גזצ'או עלה לארץ בגיל מבוגר והתגייס לצה"ל כשהוא כבר בן 25. את השרות הצבאי שלו הוא החל במחווה אלון, שם למרות המצב הכלכלי הקשה, הוא נלחם כדי להגיע לתפקיד לוחם בחטיבת גולני. חלום אותו גם הצליח להגשים כשהחל לשרת בגדוד 51 של החטיבה החומה.
גזצ'או נפטר דקות אחרי ששוחח עם מפקדו ונמצא על ידי אחיו, איתו חלק את הדירה הקטנה בשכונה קרית גתית הותיקה. מספיק היה לראות את המקרר הריק ואת גודלה של הדירה, כדי להבין איזה חיים קשים היו למי שהתעקש להיות לוחם בצה"ל.
דקות בודדות אחרי שנפטר פרסמו חבריו של גזצ'או את הקריאה שלהם בפייסבוק. "היום חבר שלנו, אח שלנו מהמחלקה, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, נפטר. זה יום קשה לכולנו. הלוויה תתקים מחר בשעה 13:00 בקרית גת בבית העלמין. זה הכבוד האחרון שאפשר לתת לבן אדם שנתן כל כך הרבה למדינה ובשביל כל אחד ואחד מאיתנו החיילים. לכן, המעט שאפשר לתת למענו זה הכבוד להיות שם בהלוויתו. מדובר בחייל בודד שעלה ארצה בגיל 25, כדי לתת מעצמו ולסכן את עצמו למען אחרים ולמען המדינה שלנו. אנחנו האחים שלו למחלקה וגם לחיים מבקשים מכל אחד ואחד מכם לעשות את מרב המאמצים בשביל להגיע ולחלוק איתנו את העצב האכזר, ולנצור את כבודו האחרון של אחינו היקר. תודה לכם! יהי זכרך ברוך!".
הפוסט המרגש הפך כאמור ויראלי תוך זמן קצר והגולשים לא נותרו אדישים: "אני מגיע מעכו למי שצריך", כתב גולש אחד. אחר כתב, "יוצא מתל אביב ב-12 יש לי שלוש מקומות". אכן למרות החום הכבד, רבים וטובים הגיעו לבית העלמין ללוות את גזצ'או בדרכו האחרונה. "הגעתי לפה מירושלים", סיפר אמיר אלהרר בעברו לוחם בגולני, "אנחנו זה משפחה לכל החיים. לא משנה איזה מחזור אתה, ברגע שאתה בחטיבה אתה אח שלי לכל החיים".
ד', לוחם ביחידה מובחרת, היה עם חבריו בחופשת רגילה באילת. ברגע ששמע על מותו של גזצ'או, שאותו כלל לא הכיר, הוא לא חשב פעמיים: "קיצרנו את החופשה כדי לעלות צפונה", הוא מספר. "אני אתיופי ויודע כמה זה חשוב לעדה הכבוד הזה. נכון שלא הכרתי אותו, אבל היה ברור שאני עוצר את החופש כדי להגיע לקרית גת. כל הצוות ביטל את המשך החופש והגיע לתת לו כבוד אחרון. בכלל לא דיברנו על זה, זה היה ברור לכולנו", הוא אמר כאשר הוא וחבריו הגיעו לבושים במדים עם כומתה אדומה לראשם.
לצד האזרחים ניתן היה לראות חיילים וקצינים רבים ממגוון יחידות הצבא ומשמר הגבול. חלק הגיעו אחרי שהתארגנו ביחידה, אחרים הגיעו על מדים למרות שהיו בחופשה מהצבא. בלטו במיוחד המתחרים של גולני, לוחמי הצנחנים, שעשרות רבות מהם הגיעו לבית העלמין. "אין פה גולני וצנחנים, יש פה רק משפחה אחת של צה"ל", אמר אחד מהם. "לא משנה מה המצב שלו, אין דבר כזה שחייל של צה"ל לא יזכה לכבוד ולהצדעה שלנו ויקבר לבד, או עם מעט אנשים".
אלירן כהן, לוחם גולני שנפצע במלחמת לבנון השנייה, הגיע לקרית גת מרמת הגולן. "גולני זה משפחה", אמר, "איך ששמעתי על זה היה לי ברור שאני מגיע. בדרך אספתי עוד שניים שהכרתי בפייסבוק ואמרו שהם רוצים להגיע".
החום בבית העלמין של קרית גת הורגש, אולם נראה היה שאיש לא שם לב לכך. הרגע בו ארונו של גזצ'או נישא על כתפי חבריו היה כואב. לוחמי החטיבה דאגו שאיש לא ירגיש את החום העז, והם הביאו איתם מקררים ניידים בהם בקבוקי מים אותם חילקו לכל מי שהגיע. ירי של כבוד והלוויה המרגשת של החייל הבודד הסתיימה. היציאות מקרית גת נראו כמו כביש סואן בתל אביב. "גם בפעם הבאה שיקרה דבר כזה לא נחשבו פעמיים ונגיע", אמר לי תיכוניסט מהעיר קרית גת שגם הוא לא הכיר את גזצ'או. עם ישראל במלוא תפארתו.