הבדיקה הרפואית בצו הראשון מלווה בלא מעט חששות להרבה אנשים, אלא שאור כהן, חיילת בת 19 ממושב גינתון, נתקלה במהלך הצו בהפתעה שהיא לא ציפתה לה. "גילו בצו הראשון שיש לי רשרוש בלב. אף אחד לא ידע את זה קודם. בבדיקת אקו-לב, הקרדיולוג הסביר לי על מבנה הלב ובסוף אמר לי שיש לי חור בלב".
"אני זוכרת כאבים מטורפים. בכל זאת, ניסרו לי את עצם בית החזה"
חור בלב - במקרה של אור, חור בין החדרים בלב - מחייב טיפול מהיר ככל הניתן. הטיפול בו נעשה או בצנתור, או בהליך כירורגי של ניתוח לב פתוח הכולל ניסור של עצם בית החזה. לאור לא הייתה האפשרות לפתור את הבעיה בצנתור והיא נאלצה לפתור את הבעיה בניתוח מסובך.
"תוך שלושה חודשים עשיתי את הניתוח בשניידר. לפני הניתוח הייתי די רגועה, לא פחדתי. פחדתי ממש לפני שנכנסתי לניתוח. זו הרגשה שאתה הולך ואתה לא יודע איך תצא משם", אומרת אור, שהרגעים הבאים שהיא זוכרת הם הרגעים שאחרי הניתוח, כשפתחה לראשונה את העיניים בחדר הניתוח. "התעוררתי בטיפול נמרץ. אני זוכרת את שני ההורים שלי לידי וחלון שראו ממנו את כל המשפחה המורחבת שלי. כולם התחילו להתלהב ולצעוק. במקביל אני זוכרת גם כאבים מטורפים. בכל זאת ניסרו לי את כל העצם של בית החזה".
חוזרת לעשות עסקים עם צה"ל
אחרי תקופת ההתאוששות של חצי שנה, הדבר הבא שעשתה אור זה לחזור ללשכת הגיוס, ממנה נשלחה לקרדיולוג, מבלי שידעה שבסוף תגיע לחדר הניתוח. המטרה: להתגייס לצה"ל. "הייתה לי ועדה רפואית, החליטו שאני לא כשירה להתגייס בגלל דלקת בקרום הלב שהלכה ובאה אחרי הניתוח. רק אחרי שנה שבה הדלקת לא חזרה, קיבלתי את האישורים וועדה רפואית אישרה לי להתגייס בפרופיל 64 עם הגבלות בפעילות".
יום הגיוס של אור הגיע והיא התגייסה למסלול שירות ייעודי לקצונה של חיל הלוגיסטיקה, מסלול שמכשיר את המשרתים בו לתפקידי פיקוד וקצונה בסביבה מבצעית, אלא שההגבלות שנלוו לפרופיל של אור, הפכו לה את השירות לפחות זוהר משציפתה, "שלחו אותי לבית הספר לחי"ר, שזה לא בסיס מבצעי. לא היה לי הרבה מה לעשות שם", היא מספרת, אלא שלקראת היציאה לקצונה, אור כבר לא הייתה מוכנה להתפשר על שירות של פחות ממבצעי. "עשיתי מלחמות כדי להגיע להיות קצינה מבצעית וביקשתי לעשות את הקורס במגמת 'מעוז'".
קצינה בתפקיד מבצעי
בשבוע שעבר סיימה אור את קורס הקצינים שהצריך ממנה כושר גופני ברמה גבוהה מאוד - ניווטים, שבועות שטח ואתגרים פיזיים רבים המאפיינים שירות ביחידות מבצעיות. היום, משרתת אור בגדוד 46 של חטיבת השריון 401 – גדוד מבצעי שלוקח חלק בפעילות מבצעית באופן יומיומי. "לא האמנתי שאני אגיע לשירות כזה", אומרת אור, "הייתי בטוחה שיגייסו אותי לשרת כפקידה או משהו כזה".
ההורים מאמינים שהגעת לזה אחרי הניתוח המסובך שעברת?
"ההורים טוענים שהם תמיד האמינו".
הם דואגים לך באופן מיוחד כשאת בצבא?
"מאוד דואגים. אבל הם שניהם מגיעים מרקע צבאי, שניהם סגני אלופים, אז הם שניהם מבינים עם מה אני מתמודדת".
לאור צפויה תקופת שירות ממושכת עכשיו, שכוללת גם שירות קבע, הכל בשטח. במדינה רוחשת כשלנו, תיקח חלק במלחמות ובסבבים כוללים כמו מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה. נראה שאחרי שהיא עשתה כזו דרך כדי להגיע לזה, היא לא תוותר על אף חוויה כזו.