בחריין הייתה המדינה הראשונה שחתמה על מזכר הבנות ביטחוני עם ישראל, אחרי החתימה על הסכמי אברהם. לממלכה השיעית הזעירה יש צבא קטן מאוד אולם המיקום שלה כמו גם העובדה שבתחומה בסיסי אמריקאי גדול, הופך אותה לנקודה משמעותית בשיתוף הפעולה הצבאי האזורי מול איראן.

מפרסומים זרים עולה כי השת"פ הביטחוני בין ישראל לבחריין, החל הרבה לפני החתימה על הסכמי אברהם. מדי פעם שיתוף הפעולה בין המדינות היה גלוי עם ביקור של שרים ובכירים ישראלים שם. בפברואר האחרון כבר דווח כי קצין ישראלי יוצב בבחריין כקצין קישור לקואליציה אזורית אל מול האיום האיראני. עוד נטען כי גבר שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות.

המשמעות העיקרית של בחריין באותה מערכת הגנה אווירית אזורית מול איראן שעליה מדברים בימים אלו, היא המיקום שלה, בדומה לשאר המפרציות. הצבה של מערכות מכ"ם בתחומי בחריין וחיבור שלהן לרשת עליה יישבו שאר המערכות, תגדיל את יכולת הגילוי וההתראה המוקדמים מפני מתקפות איראניות, כמו גם הכוונה של אמצעי יירוט אוויריים וקרקעיים מולם, בהתאם לאיום והמיקום שלו.

לבחריין עצמה יש צבא קטן וכמעט חסר משמעות, אולם עדיין כזה שיש לו יכולת פגיעה בחלק מהאיומים האיראנים. הזרוע הקרבית של חיל האוויר הבחרייני מונה רק 17 מטוסי קרב, כולם מסוג F-16C. לאחרונה נחתמה עסקה בין בחריין לארה"ב להזמנת 16 מטוסי F-16V, הדגם המתקדם ביותר של מטוס הקרב המפורסם. אלה יכולים להיות מענה יעיל בעיקר לנטרול ואיום המטוסים ללא טייס של איראן.

מטוס הקרב (צילום: Suhaimi Abdullah/Getty Images)
מטוסי 16-F. חיל האוויר הבחרייני כולל בעיקר כאלו|צילום: Suhaimi Abdullah/Getty Images

בנוסף יש לבחריין עוד כ-20 מטוסי אימון בעלי יכולת קרבית, רובם מיושנים מסוג F-5. בבחריין עדיין שוקלים אם לרכוש גם חמקנים F-35 ובמהלך השנה הקרובה הם יקבלו מארה"ב את 12 מסוקי הקרב מסוג סופר קוברה שרכשו.

ככל הידוע אין לבחריין מטוסי גילוי והתראה אווירית. גם זרוע ההגנה האווירית שבצבא היבשה קטנה למדי, מדובר בסוללה אחת בלבד מסוג פטריוט. לאלה יש להוסיף עוד כמה משגרים מסוג "הוק" ומערכת נ"מ צרפתית מסוג "קרוטאל". במסגרת הצי הימי הקטן של בחריין רק שלוש ספינות טילים ולא קיימות מערכות מכ"מ משמעותיות. גם לא מערכות יירוט טילים.

לכל השותפות מבין מדינות האזור ברור שצבא בחריין כמעט חסר משמעות אל מול האיום האיראני, אם כי כל תוספת סד"כ ובטח המיקום, הופכים אותה למרכיב שמוסיף כוח. אולם עיקר "השרירים" שם, זהו הבסיס הגדול של ארה"ב בבחריין, מפקדת הפיקוד המרכזי של הצי החמישי.

ספינות הצי במפרץ הפרסי (צילום: MOHAMMED AL-SHAIKH/AFP via Getty Images)
חשיבות אסטרטגית. הצי החמישי באימון בבחריין, ארכיון|צילום: MOHAMMED AL-SHAIKH/AFP via Getty Images

מלבד המפקדה הגדולה, ארה"ב מחזיקה בשטחה של בחריין אלפי חיילים, ככל הנראה מכ"ם. בפרסומים זרים נטען כי בבחריין יציבו גם מכ"מים ישראלים, כשלא ברור האם יופעלו על ידי הצבא המקומי או אחרים.

המיקום והשת"פ המודיעיני

לבחריין, גם במיקום שלה וגם במסגרת גופי הביון שלה, יש משמעות גדולה יותר מלצבא בתחום המודיעין. על פי פרסומים זרים, שיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי והאמריקאי מתנהל עוד לפני החתימה על הסכמי אברהם.

בצד הפרקטי, דרך בחריין יכול לעבור מידע מקדים על מתקפת טילים וכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) איראנים לעבר מדינות האזור, בהן ישראל. יש להזכיר שמדובר במדינה שיעית בדומה לאיראן, וכמו שזו בוחשת בשטחה של בחריין, סביר שגם המודיעין שלה פועל באיראן.

בעבר אף דווח על סיכול תקיפות רקטות ומרגמות של מיליציות פרו-איראניות נגד בסיסים אמריקאים בעיראק בעיקר. לא מן הנמנע ששת"פ שנעשה בחלקו גם עם בחריין הביא למודיעין הזה.

עוד בצד הפרקטי, כמו במקרה של איחוד האמירויות, גם במקרה של בחריין העיקרון הוא שבמדינה כבר יש ושיוצבו עוד מערכות הגנה אווירית, שיאתרו תקיפות איראניות ויעבירו את המידע למערכות הגנה רלוונטיות לאותו איום.

מצעד צבאי באיראן (צילום: ATTA KENARE/AFP, GettyImages)
איום הרקטות והטילים מאיראן. לבחריין תפקיד קריטי|צילום: ATTA KENARE/AFP, GettyImages