רגע אחרי שהבנו שעוזבים את הלוף המיתולוגי ואת המ.ק. 77 מאחור, החלטנו לעשות מעשה. אם צה"ל כבר בקטע של להיפטר מדברים, למה שלא נעזור לו לאתר אותם? קבלו את רשימת האלמנטים הצבאיים המעצבנים ביותר, שהרכבנו אחרי התייעצות עם הגולשים בעמוד הפייסבוק שלנו, ובואו נקווה שמישהו שם למעלה מטה אוזן.
מעיל א': הפרידה מהפוך המהלך
אז אולי זה נראה ייצוגי יותר, על אף שאנחנו לא בטוחים למה מראה של פוך מהלך נחשב לייצוגי, אבל אנא מכם, קודקודי הצבא, אשרו לנו לנוע על מעיל ב' או פליז מפנק. לנו יהיה חם ונעים יותר, ולכם יהיו חיילים מתפקדים. מה דעתכם?
הטונה במנת הקרב: הגיע הזמן לגוון
היה נחמד, באמת. למדנו לעשות עם קופסת השימורים הזאת יותר ממה שאי פעם חשבנו שנוכל. אבל אולי הגיע הזמן לגוון? אנחנו תמהים האם צה"ל שמע פעם ש"הצבא צועד על קיבתו". כרגע קיבתנו עצובה ומצומקת, ועזרתכם תתקבל בשמחה.
שביזות יום א': עדיף פשוט להאריך את הסופ"ש
ללא ספק החלק הכי מבאס בשבוע. אין לנו את הנתונים היבשים, אבל אנחנו מוכנים להתערב שהתפוקה של חיילי צה"ל ביום ראשון בבוקר צונחת דרמטית בהשוואה לשאר השבוע. אנחנו ממליצים לזרום עם סילבן שלום בעניין הזה, להאריך את הסופ"ש ולהיפרד לתמיד מהשביזות המסורתית של יום ראשון. נכון, יש מצב שהיא פשוט תעבור ליום שני, אבל בואו לא ניתן לעובדות משניות להרוס לנו את הטיעון המנצח.
נשק ארוך: סימן שאתה צעיר
כולנו עברנו את זה. בנוסף לכל עקיצות הצעירות, אתה נדרש בתחילת דרכך בצבא להסתובב עם הנשק הארוך הזה, שלמעשה אפשר היה להחליף בשלט גדול ממדים עם הכיתוב "התגייסתי שלשום! בואו להציק לי!". הבה נעבור כולנו למקוצר, ונמנע את התסמינים הבלתי נמנעים: תקיעת הקת בבטנו של הנוסע התמים שהרגע חלפתם לידו באוטובוס, כמו גם סימנים כחולים שיעטרו את כל גופכם לאורך הטירונות. אמן.
תורנויות מטבח: עדיף לוותר, לא שאנחנו יודעים מה יחליף אותן
אז ככה. אנחנו מניחים שמדובר בתהליך הכרחי לצורך הבאת המזון לחדר האוכל בצהריים במצב סביר-מינוס. ובכל זאת, אין חייל שלא שובץ בתורנות מטבח ומלמל "אוי, הברוך", במה שלא ממש ניתן לתאר כחדווה מתפרצת. עדיין לא עבדנו עד הסוף על הפונקציה שתחליף את תורנויות המטבח, ועל אף זאת אנחנו מוכנים להצהיר בפה מלא שצריך לבטל אותן. איך נתמודד בלי זה? הפתרונים לרמטכ"ל.
המוקד למתגייסים: עצה ידידותית
נא להירגע, מהסעיף הזה אנחנו דווקא לא מבקשים להיפטר לחלוטין. בכל זאת, המלש"בים עדיין צריכים איזשהו קשר לצה"ל. אבל בהחלט נשמח לשדרג את המוקד, ועל כן אנחנו מביעים בזאת את קריאתנו הנרגשת. קבלו רעיון מהפכני שאנחנו מסכימים להעניק לצה"ל, ככה, על הבית: תוסיפו מוקדנים! אולי מתישהו גם יענו שם לטלפון.
הנעליים הצבאיות של החיילות: חורף קשה
אלה שאינן ברות מזל מספיק על מנת לנוע בנעליים גבוהות יודעות על מה אנחנו מדברים.
מדובר בנעליים שהשטן כנראה ברא, שכן אנחנו יכולים להגיד בבטחה שאין שום דרך שזוג הבלטות האלה יצליחו לשמור על רגליהן הענוגות של בנות ישראל יבשות ו/או חמות בחורף, גם אם מדובר בחורף ישראלי צולע למדי.
פקודות מטכ"ל הזויות במיוחד: למה אסור לשיר המנון זר?
כבר עברנו על החשודים המיידיים, אבל אי אפשר לדלג על הסעיף הזה. החל מהאיסור לקבל מתנות, דרך הפטור מנשיאת גז מדמיע לחיילות "שאינן מתאימות לנשיאתו" ועד האיסור החד משמעי לשירת המנון זר – הגיע הזמן לעבור על פקודות המטכ"ל ולוותר על הסעיפים הפחות חשובים, אם נהיה עדינים. על שש השעות המטכ"ליות לשינה אנחנו מבקשים לשמור, אגב.
ממרח השוקולד המפוקפק בפריסות: מרקם חשוד במיוחד
בואו נדבר על זה רגע. הגיעה הפריסה המיוחלת, ועמה מספר פירות בלתי מזוהים ולחם עבש. עד כאן, אין לנו בעיה. עד שזה מגיע לשוקולד, ולקרוא לו ככה זו מחמאה. מי שהתרגל למרקם המלטף של הנוטלה בבית, ימצא בצבא ממרח שאמנם מזכיר אותו בצבע, אבל כולל בעיקר גושים שעדיף לא לתהות על מקורם וטעם שעדיף שלא להרהר בו. עם השניצל סחוס בצהריים זרמנו. על הסלט הדלוח אנחנו לא מדברים. אבל בחייכם, שוקולד? טעם החיים? מדובר בלא פחות מחילול קודש, ועל זה אסור לשתוק. ישודרג השוקולד הצה"לי לאלתר.
קצינים צהובים מדי: נא לחזור לשורשים
אז סיימתם את בה"ד 1, וכולנו שמחים בשמחתכם. באמת. הרי מה צה"ל יהיה בלי הקצינים שלו? ונכון, גם משמעת זה חשוב, ושמירה על חוקי הצבא. לא תתפסו אותנו אומרים אחרת. ובכל זאת, ברגע שהכומתה עולה על הראש ואתם מוסיפים לה את הרקע הלבן, אתם מתבקשים לזכור: גם אתם הייתם פעם חפ"שים. מפקד טוב הוא גם כזה שיודע לעבוד עם החיילים שלו כמו שצריך, אז מומלץ להרגיע עם הצהבת.