צה"ל פרסם השבוע (שלישי) את רשימת החללים והפצועים קשה בשנת 2022. מהנתונים עולה תמונת מצב עגומה, המציגה עלייה במספר החללים, 44 ב-2022 אל מול 31 ביחס לשנה קודמה ו-27 בשנת 2019, ובמספר הפצועים קשה שהגיע ל-158.
"חווינו שנה מורכבת בהיבטי הנפגעים, היו תאונות קשות שבהם איבדנו חברים ומשרתים יקרים", התייחס לכך ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תא"ל יורם כנפו. הנתונים, יש לומר, אינם גזירת גורל - והדבר משקף טיפול לקוי של צה"ל - בכל הקשור לתאונות.
מנתוני הצבא לשנת 2022 עולה כי 3 חיילים נהרגו בתאונה מבצעית ואחד נוסף נהרג בתאונת אימונים. עוד חייל נהרג בתאונת דרכים צבאית ו-4 נהרגו במה שהוגדר בצבא כ"תאונות אחרות". מסך של 158 חיילים שנפצעו קשה בשנה החולפת, 23 נפצעו בתאונות שונות, לא כולל תאונות דרכים באזרחות.
תאונות קלות, מחיר כבד
גם בצבא מודים כי בשנים האחרונות ישנה עלייה במה שגורמים שם הגדירו כ"מוות מיותר". מדובר בתאונות בפעילות מבצעית, באימונים או תאונות עבודה ודרכים צבאיות. לא מדובר בגזירת גורל ולמערכת אסור לקבל את הנתון. במיוחד לאור העובדה שניתן היה למנוע רבים מהמקרים האלה.
הנתונים מלמדים על בעיות במשמעת וביכולת הפיקוד בצה"ל, שהן הבסיס לאירועים מהסוג הזה. אולם אחרי הפיקוד והמשמעת, מגיע האופן בו צה"ל מתייחס לתאונות, בין שתאונות מבצעיות ובין שבאימונים.
כל תאונה שכזו בה היו הרוגים או פצועים קשה הביאה להקמה של ועדת חקירה, שלרוב ירדה לשורש הבעיה והפיצה תחקיר מסודר. אם כי גם פה התגלו חריקות וחלק מהתחקירים, כמו למשל זה שפרסמנו במקרה של הירי הקטלני ביחידת אגוז, התגלו כשטחיים ולא מספקים.
אולם, בעיה גדולה נמצאת דווקא בתאונות הלא מדווחות, בהן לא היו נפגעים. תאונות אלה כעט ולא זוכות להתייחסות ולתחקירי עומק, מהם ניתן יהיה להפיק מסקנות ולקחים ברורים, במטרה למנוע את המקרה הבא.
בכל יום כמעט יש ברחבי היחידות של צה"ל עשרות "תאונות קלות" שרובן לא מתוחקרות או שבהן המפקדים מסתפקים בדו"ח קצר ולא ממצה, שלרוב לא יוצא מעבר לגבולות היחידה. זאת בהנחה שיש מי שמפיק בכלל דו"ח כזה.
אם צה"ל היה מתייחס לכל תאונה קלה, לכל אירוע כמעט ונפגע כמו תאונת אימונים או מבצעית קטלנית, אופן ההתייחסות היה שונה. אם כל אירוע כזה היה זוכה לחקירה מעמיקה, שבסיומה היו מפיצים דו"ח לכל הצבא, ניתן להעריך שמספר ההרוגים והפצועים קשה היה יורד.
ישנו גם הבדל בטיפול של חיל הים וחיל האוויר, לדוגמה, שם כל אירוע "כמעט ונפגע" במהלך אימונים זוכה לתחקיר יסודי שמופץ לכלל המשרתים, גם אירועים קלים ביותר בהם לא קרה כלום מבחינת נפגעים או נזק. בזרוע היבשה זה לא המצב.
המבקר הזהיר והמצב רק החמיר
הבעיה בצה"ל בדגש על היבשה, היא שתאונות רבות לא רק שאינן מתוחקרות, הן גם לא מדווחות ויש כאלו שאף מוסתרות. כבר בשנת 2017 מבקר המדינה מצא כי ישנם אירועי בטיחות רבים שאינם מדווחים. המבקר מצא בזמנו כי מתוך 45 אירועי בטיחות שאירעו ברבעון הראשון של 2016, במרכז לאימונים ביבשה (מל"י), היו 38 שלא הוזנו למערכת. האם המצב השתפר מאז? כלל לא בטוח.
באופן אישי פרסם כותב שורות אלו על אירוע אישי שקרה במהלך אימון במילואים. זה היה לפני מספר שנים, אז לא אחר מאשר קצין הבטיחות פלט כדור שחלף קרוב מאוד לראש שלי ושל מפקד המחלקה. במקרה הזה האימון אפילו לא נעצר, חלק ממפקדי היחידה כלל לא היו מודעים למה שקרה ומיותר לציין שלא נעשה שום תחקיר והפקת לקחים בנושא.
האירוע בו נפצע קשה לוחם מגלן עילי חיות בשנת 2018 היה רגע שיא של מספר תקריות בטיחות ביחידה, שחלק מהן לא דווחו למפקדים וחלק לא יצאו מתחומי היחידה. באותה שורת מקרים היה אירוע בו נפצע לוחם אחר באימון קרב מגע. רק אחרי האירוע של חיות, מונה צוות תחקור בראשות אלוף איתי וירוב. אין ספק שהצוות של וירוב הפיק תחקיר ממצה. אולם זה כמעט ולא הופץ בצבא, כך התגלה לאחר תאונת הירי הקטלנית של יחידת אגוז.
ביוני 2021 פרסמנו ב-mako על תאונת ירי במהלך אימון של גדוד צנחנים במילואים 420, במתקן החדש בנחל שורק "זירת האימונים". קליע שנורה מטווח קצר פגע בקנה נשק של לוחם אחר, סנטימטרים ספורים מגופו. חור הקליע התגלה רק אחרי אימון, מבלי שהלוחמים או המדריך שלהם היו מודעים למה שקרה.
בצה"ל ציינו שהיה תחקיר אחרי התאונה והממצאים הועברו לכלל המתאמנים. אכן תחקיר כזה בוצע. אולם ל-mako נודע כי הממצאים והלקחים לא הגיעו לידיעת כלל הלוחמים והמפקדים שהגיעו לשם מאז ובכך, נמנע מהם מידע שאולי יסייע למנוע מקרים כאלה בעתיד.
באותה כתבה טען גורם צבאי כי "60 אחוז מתאונות האימונים לא מדווחות מעבר לרמת הגדוד או היחידה". זה נתון גרוע מאוד, המלמד על רמת האמינות והתרבות הארגונית. כל תאונה כזו שאינה מדווחת, סופה שתחזור בעתיד, וככל הנראה עם תוצאות קטלניות. זה חלק לא מבוטל ממה שמביא את צה"ל לעלייה שנמשכת מספר שנים במספר ההרוגים, בין היתר מתאונות שניתן היה למנוע.