"לקח לנו הרבה מאוד זמן להביא את הפורום הזה לפה, מעולם לא עשינו זאת", אמר לנו השבוע תא"ל אלי פולק, קצין האיסוף הקרבי ראשי בצה"ל, כאשר הוזמנו להתארח בגדוד ניצן של החיל. חיל האיסוף הקרבי – החיל הכי חדש בצה"ל, שהוקם כחיל מודיעין שדה בשנת 2001 – כבר נחשף בתרגילים וכתבות שונות בעבר. אולם הפעם, לראשונה בהיסטוריה הקצרה של החיל, נכנסנו לתוך גדוד מבצעי והתיישבנו לשיחה עם הסגל הבכיר. למדנו על מבנה הכוח, ולא פחות מכך על החשיבות ההולכת וגדלה של האיסוף הקרבי בתוך צה"ל. בנוסף לתא"ל פולק, ישבנו גם עם אל"ם עודד, ראש מחלקת איסוף קרבי, וסא"ל שימי, מפקד גדוד ניצן. השלושה הסבירו לנו על החיל, הראו לנו סרטוני יכולת וגם דיברו על האתגרים ועל הקשיים.
אחד הדברים הראשונים אותם גילינו היה מורכבות גדודי החיל, שנחשבים לגדולים ביותר בצה"ל – סד"כ עצום בגודלו שמגיע לעשר פלוגות בגדוד. לכל פלוגה יש את הייעוד שלה; בין השאר פלוגה רגלית, רכובה, בלוני תצפית ועוד. גדוד ניצן, שבביתו התארחנו – הגדוד האחראי על כל גזרת איו"ש והבקעה – נחשב לגדול ביותר באיסוף הקרבי ובצה"ל בכלל. בכל חטיבה מרחבית מחזיק הגדוד פלוגות איסוף שכוללות חמ"ל משוכלל ואמצעי תצפית מסווגים, פלוגה רגלית שכוללת צוותי תצפית ואיסוף רגליים ופלוגה נוספת, רכובה, אשר פועלת באותו מתווה רק באופן רכוב. הפעלת הפלוגות תלויה באופי המשימה ודרכי ההגעה אל היעד.
מערכת רואה יורה: התצפיתניות מנטרלות את האיום לבדן
"סך הכל, כרגע ישנם שלושה גדודים סדירים, וגדוד נוסף אמור להיות מוקם בקרוב", מספר לפז"ם אל"ם עודד. נשר הוא גדוד נוסף השייך לפיקוד דרום. "מלבד פעילות איסוף ומבצעי מודיעין, הגדוד מפעיל תצפיתניות שבאופן בלעדי לגדוד זה מפעילות את מערכת "רואה יורה". "התצפיתנית יכולה לזהות חוליה, ולאחר קבלת אישור, יש לה יכולת לנטרל את החוליה עוד בטרם מגיעים כוחות אחרים, קרי סיור או מסוק קרב".
אל"ם עודד מציג לנו סרטון בו נראה מחבל באזור הגדר של רצועת עזה. למסוק לוקח זמן להגיע לגזרה, ובינתיים התצפיתנית מרתקת אותו למקומו בעזרת מערכת רואה יורה. כל שנותר למסוק לעשות הוא לכוון לנקודה אותה מסמנת לו התצפיתנית ולסיים את העבודה. במקרים אחרים, הייתה זו התצפיתנית עצמה שחיסלה את המחבל. "מעולם לא נפגעו חפים מפשע במהלך הפעלה של מערכת רואה יורה", מדגיש תא"ל פולק.
לגדוד נשר יש עוד שלוש פלוגות המיועדות לעבור בעתיד הקרוב לגדוד חדש שיוקם לאורך הגבול המצרי. אל"ם עודד מוסיף כי "הגדוד החדש יעבוד בגזרה המצרית אבל בעתיד יעבוד גם בגבול ירדן. כבר כיום אנחנו מזהים תנועה שעוקפת את הגבול המצרי, עושים מן עיקוף ומנסים להגיע מגבול ירדן".
גדוד נוסף הוא שחף, השייך לפיקוד צפון ופרוס לאורך הגבול הלבנוני והסורי. בזמן מלחמה הגדוד יהיה מסופח לאוגדה 91.
מזהים את המבוקש ממרחק עשרות קילומטרים
מטבע הדברים, את רוב האמצעים בהם עושה החיל שימוש לא ניתן לחשוף, אך גם מהמעט שמותר קשה שלא להתרשם. הלוחמים מפעילים רדארים לטווחים של עשרות קילומטרים, מצלמות ארוכות טווח, ולמעשה יש להם יכולת איסוף גבוהה ביום ובלילה. בין האמצעים עליהם ניתן לדבר אפשר למצוא את רכבי הרקון והזריז, שמסוגלים לזהות מטרות לאורך כל היממה, בכל מזג אוויר, בטווחים של כמה עשרות קילומטרים. ישנן מצלמות המסוגלות לזהות ולצלם אדם בטווחים העולים על מספר קילומטרים, ולא נשכח גם את בלוני התצפית, שמוכרים לכל מי שיצא לו לעבור באזור עזה למשל; היתרון שלהם הוא יכולת תצפית לעומק השטח בצורה קבועה. אין צורך להחזיק לצורך העניין כלי טיס יקר, שלו יכולת שהייה מוגבלת בשטח.
"הכוח שלנו", מסביר אל"ם עודד, "יכול למשל לקבל תמונה של מבוקש, ואחרי שהפליל אותו, הוא מכווין את מי שצריך ואת מה שצריך בכדי לבצע את המשימה". תא"ל פולק מוסיף: "בדרך כלל שומעים בחדשות על כוח שחיסל מבוקש. מה שלא שומעים הוא שהחבר'ה שלי (לוחמי איסוף קרבי) היו בשטח, זיהו את המבוקש ואת מיקומו המדויק, והם אלה שהכווינו את הנחש לעקיצה".
בין שיחה לסרטון, יצאנו גם לשטח. סיירנו בעמדות תצפית מוסוות כל כך טוב, שרק אחרי שדרכנו על העמדה הצלחנו למצוא אותה; למדנו שגם רכב מסוג האמר, שעליו תורן ענק עם אמצעים משוכללים, ניתן להסתיר בשטח כאילו היה חלק מהנוף. על שאר האמצעים אסור לנו לספר, אך די שנמליץ לכם לצפות בסרט ריגול סטייל ג'ימס בונד בכדי שתתחילו להבין את התמונה.
"לוחמי האיסוף הקרבי יודעים יותר מכל אחד אחר"
הבנת החשיבות הגדלה של חיל האיסוף הקרבי בצה"ל הביאה למצב בו מפקדים בשטח לא זזים בלי הצוותים, כך לפי תא"ל פולק. עם זאת, אחת הבעיות המרכזיות של החיל היא חוסר היכולת ליחצ"ן את עצמו – מיועדים לשירות כלל אינם מודעים לאופי העבודה המיוחד והמורכב.
"העבודה שלנו דורשת מקצועיות מאוד גדולה – גם בלחימה וגם בתחום האיסוף", אומר תא"ל פולק. "כמו כן, החיילים נדרשים להגדיל ראש – בסוף, הלוחם, שלפעמים יהיה לבד, קובע את מבחן התוצאה. יותר מזה, בלי לזלזל, היום תשאל לוחם מה קורה בגזרתו – הוא לא יודע, הוא בשמירה או במחסום. לוחם שלי שתשאל אותו מה קורה הוא יגיד לך בדיוק איפה יושבים לוחמי החיזבאללה ובכלל כל דבר שקורה בגזרה. הבעיה של הלוחם שלי היא שבניגוד לאחרים אסור לו לספר כלום, חייל שלי מבין שהעשייה שלו משמעותית אבל אסור לו לדבר על זה ברכבת גם אם יזלזלו בו. לא מעט מהמשרתים הם אחים או חברים של לוחמים, כאלה שיודעים מה עושים ובגלל זה הם באים".
"תצפיתנית – התפקיד הכי טוב שהצבא יכול להציע לבנות"
החיל עלה לאחרונה לכותרות בעקבות מקרה בו צוות תצפיתניות כיבה מסכים, לטענתן בגלל התנאים. "היום, אם תשאל אותן מדוע הן עשו זאת הן לא יודעות להסביר", אומר תא"ל פולק. "הלוואי שבכל החמ"לים שלי היו את התנאים שהיו באותו חמ"ל ספציפי. אני הרבה שנים בחיל, ומעולם לא נתקלתי בכזה אירוע חמור. מה שהפריע לנו הוא התחושות של התצפיתניות בחיל, ורובן אמרו שהן מרגישות שאותן בנות פגעו בהן. יש, למרות הפרסום השלילי, תופעה יפה – כל חיילת שמגיעה לבית הספר של החיל רוצה להיות תצפיתנית. זה התפקיד הכי טוב שהצבא יכול להציע לבנות". בנוסף, מספר תא"ל פולק שהגדילו את הסד"כ בעמדות והקימו מטבחון לכל חמ"ל.
לבנות שמתגייסות לחיל מחכה תפקיד נוסף: בקרית איסוף. תא"ל פולק עדכן אותנו שמחזור גיוס ראשון לתפקיד הזה נפתח לפני שלושה שבועות. היתרון של המערכת אותה מתפעלות בקריות האיסוף הוא התבססות על מערכות רדאר מסוגים שונים, לא עוד התבססות על נקודת הזווית הצרה של מצלמה. המערכות יסרקו את השטח בצורה יסודית ולטווחים ארוכים בתוך שטח האויב, ותתריע בזמן אמת.
"חידוש נוסף הוא החיבור לשו"ב ולמערכת צי"ד. הבק"סיות יהיו מסוגלות לתקשר דרך סנסורים ואף להראות לטייס המסוק, למשל, את התמונה שהן רואות בשטח. יש פה שילוב טוב מאוד בין המכ"ם שסורק את השטח ולא מושפע ממזג אוויר ולילה, לבין מערכות התצפית שחוקרות את הזיהוי".
אם לא היינו בטוחים, גדוד ניצן הוכיח לנו את היכולות שלהם באופן מוחשי ביותר: בסוף הסיור שלנו, למרות שידענו לאיפה אנחנו נכנסים ולמרות שהראו לנו כמעט את כל האמצעים, הציגו לנו הלוחמים תמונות שלנו – התברר שלוחמי החיל תעדו אותנו לכל אורך הדרך מבלי שנרגיש. נקודה למחשבה.
