כמעט שלא קיים אירוע ביטחוני שלא תהיה בו נגיעה של משמר הגבול. החיל, שמשלב בין לחימה לשיטור על כל הסמכויות שלו, נחשב מכפיל כוח משמעותי למשטרה וצה"ל. בכל גזרה בה הם פועלים יש מאפיינים שונים, מה שדורש מהם יכולת ורסטילית אישית ומערכתית גבוהה, שתתן מענה לכל סוגי התרחישים.

היכולת של מג"ב להעמיד לוחמים ויחידות למגוון כל כך רחב של גזרות מתחילה בבסיס המקצועי, בשלב ההכשרה, עליו אחראית חטיבת ההכשרות של משמר הגבול. החטיבה מונה 800 לוחמות ולוחמים בהכשרה ומאה אנשי, סגל במסגרת של 6 פלוגות ושני גדודים.

חטיבת הכשרת הלוחם של משמר הגבול מכשירה מדי שנה למעלה מ-2,000 לוחמות ולוחמים בתהליך שנמשך 16 שבועות, בסיומם הם מוצבים בפלוגות השונות של החיל או שיוצאים לקורסי פיקוד או הכשרות של יחידות העילית, כמו יחידת המסתערבים (ימ"ס). בשירות הם כבר ייקחו חלק בפעילות המבצעית האינטנסיבית ללוחמה בטרור ובפשיעה החמורה בכלל רחבי הארץ.

סנ"צ אלי אבוטבול (47), התגייס למג"ב ב-1995. "החלום שלי היה להתגייס למשמר הגבול. חיל שתמיד דיבר לנוער", הוא אומר בראיון ל-mako. בין השאר היה מג"ד הכשרות, מג"ד בירושלים, סגן מפקד מג"ב מרכז וכיום הוא מפקד חטיבת ההכשרות. "בשנים שעברו מאז שהתגייסתי החיל עבר התעצמות והכפיל את סד"כ הלוחמים והלוחמות. אם בעבר סיימנו מחזורי הכשרה עם כ-300 בוגרים כיום מחזור הכשרה מסתיים עם כ-700, 800 לוחמים ולוחמות".

הלוחמים בפעולה (צילום: דוברות המשטרה)
לוחמי ולוחמות מג"ב|צילום: דוברות המשטרה

הכפלת הסד"כ מלמדת על החשיבות שלהם במשימות הרבות, כמו גם על ההכנות לעתיד, כולל הקמת המשמר הלאומי. "כחיל אנחנו משתנים עם השטח, מתאימים את ההכשרה למציאות ומוציאים מכאן לוחמים ולוחמות עם יכולת מענה אידיאלית לסיטואציות שהם יפגשו בשטח", אמר סנ"צ אבוטבול והוסיף, "אנחנו מבינים ששומר החומות למשל, שתפס את כל המדינה בהפתעה, זה שאלה של זמן עד שיקרה שוב, ואנחנו נערכים לזה, יחד עם ההקמה של המשמר הלאומי במקרה שנקבל את האחריות. זה חלק מהתעצמות החיל, כשהמטרה שלנו לתת ביטחון לכל אזרח".

מג"ב נחשבים כיום לאחד מהחילות המועדפים על המיועדים לגיוס, אם לא המוביל שבהם. "על כל תקן פנוי לגיוס יש קרוב ל-20 מלש"בים שמתמודדים עליו", אמר סנ"צ אבוטבול. זה קורה לא מעט מתוך התפיסה של מג"ב בחזית הלחימה נגד הטרור ולא מעט פעולות שמג"ב עשו, כדי להתאים את החיל ולשווק אותו כמקום שירות איכותי. עבודה לא פשוטה שעשו כדי למחוק סטיגמות מהעבר.

"משמר הגבול לקח על עצמו לעבור שינוי תדמיתי מעשי דרך תכני חינוך, ערכים ודוגמה אישית של מפקדים", מסביר סנ"צ אבוטבול. "בשנים האחרונות ובטח בעידן הרשתות החברתיות, נוצרה חשיפה למורשת ולפעילות של מג"ב. הם רואים מה אנחנו עושים ביום יום וזה מדבר אל הנוער. בסוף רואים שבכל אירוע יש כיום שוטר מג"ב שנותן את המענה. השינוי מורגש היטב גם במפגש עם האזרחים בחוץ".

עוד יתרון שאין לצה"ל למשל, זה שלוחמי מג"ב יכולים לסיים את השירות הסדיר ולהמשיך ישירות למסלול קבע כלוחמים, שהם אגב אחוז גבוה מכל פלוגה. "הנוער מבין שאנחנו יכולים להקנות להם גם עתיד, שירות קבע לאחר הסדיר וקצונה. יש לנו הרבה מאוד מסלולים שאנחנו יודעים להתאים ללוחמים כבר מהשלב הראשון, לסמן אותם למסלול פיקודי או מקצועי".

מההכשרה - לפיגועים בבירה 

בתקופת גל הפיגועים, סנ"צ אבוטבול היה מפקד גדוד חומה בירושלים. "כמג"ד במשך שלוש שנים חוויתי הרבה מאוד אירועי פח"ע שלכל אחד המאפיין הייחודי שלו. בסוף כמפקד בכיר בחיל אני מבין שהלוחמים והלוחמות פועלים לפי מה שאנחנו מלמדים אותם בבסיס. החשיבות של בניין הכוח במג"ב נמצא בבסיס ואיך שנעצב אותו, ככה הוא יפעל בשטח".

הוא מספר שכבר בשלב ההכשרה הלוחמים של מג"ב, יוצאים לתגבורים בכל הגזרות כולל החמות שבהן, כמו ירושלים. "באחד האירועים בגזרה שלי, מחבל שניסה לבצע פיגוע דקירה הגיע ללוחם שלנו שהיה יחד עם שוטר כחול בעיר העתיקה, אותו הוא פצע קל. הלוחם שלנו התמודד איתו עד לנטרול האירוע ועל זה הוא גם קיבל את עיטור העוז. בעצם אנחנו רואים פה את הלוחמה משלב הבסיס, משהו שמלווה את הלוחמים שלנו, גם בקבע".

לוחם נוסף במג"ב שראוי לציון בהקשר הזה, הוא סמ"ר אביאור כהן. בדצמבר 2020, זמן מאוד קצר אחרי שסיים את ההכשרה שלו והוצב בגדוד העיר העתיקה, הוא והקצין שהיה איתו בעמדת השמירה זיהו מחבל חמוש ומיד הגיבו לעברו באש. רק שנה לאחר מכן היה זה שוב כהן שנתקל יחד עם לוחמת בפיגוע דקירה כאשר מחבל חמוש עם סכין קפץ עליו מהצד ודקר אותו פעמיים בראש. הלוחמת שהייתה איתו החלה להיאבק במחבל ובזמן הזה כהן התרחק ואז ירה בו. לאחר שיקום של חודשיים הוא חזר לשטח וגם סיים קורס מ"כים.

"אנחנו מבינים שהלוחם חייב להיות ערכי ואת יכולות הלחימה אנחנו נעניק להם. זה דגש משמעותי מאוד של מפקד מג"ב ניצב יצחק בריק, הוא מבין שבניין הכוח מתחיל אצלנו ואיך שנוציא אותם לשטח, ככה הם יהיו בעתיד. כל מה שקשור להכשרות מתחיל בשלב הערכים שחשוב אצלנו מאוד".

מפקד החטיבה (צילום: דוברות המשטרה)
אלי אבוטבול, מג"ב|צילום: דוברות המשטרה

בהכשרה הם מתחילים בהפעלה בסיסית של נשק אישי ומגיעים עד לתרחישים מורכבים של לוחמה בטרור. תפעול אירועי הפרת סדר רב זירתיים וכמובן, לומדים להגיב לאירועי פתע של טרור. כל מפגע בודד מאתגר את הלוחמים של מג"ב, באירועים מהירים של מעבר משגרה לחירום מבצעי בשניות מאוד בודדות.

"בסוף ההכשרה נביא אותם לקושי פיזי-מנטלי שיכין אותם לאירוע שיקרה מחר, פלילי או פח"עי. אני רוצה לשמור עליהם בשירות וכדי שזה יקרה הם צריכים לעבוד קשה בהכשרה ולתת מעצמם. סגל ההכשרה נבחר למטרה הזו בקפידה אחרי לא מעט ועדות ומבחנים". כדי לקבל הסמכה של שוטר ולוחם מג"ב הם צריכים לעבור מבחנים עיוניים ומעשיים בציונים גבוהים מאוד.

 

"מג"ב חלוץ בנושא הלוחמות, ששוות ערך אצלנו" 

כמות המפקדים גדלה בהתאם לכמות הלוחמים וגם הלוחמות. "עד להקמת חטיבת ההכשרות היה גדוד אחד, כיום החטיבה מונה שני גדודים של לוחמים ולוחמות שאצלנו הן שוות ערך לחלוטין ללוחמים. מג"ב היה חלוץ בהקשר הזה", מסביר סנ"צ אבוטבול. 

רפ"ק סוף חדד (30) התגייסה למג"ב ב-2012 ואת השירות הסדיר שלה עשתה בשטחי יהודה ושומרון. בהמשך הייתה קצינת מבצעים בעוטף ירושלים, סמ"פ לוחמות, מפקדת צוות בקורס קצינים וכיום היא מפקד פלוגת לוחמות בחטיבת ההכשרות, כשבקרוב תהיה מ"פ פלוגה מבצעית.

"חיפשתי תפקיד לחימה באופן יום יומי ולא רק בשעת מלחמה, תפקיד שיהיה משמעותי בשלוש שנים שאני צריכה לתת למדינה. ככל שעבר הזמן מהגיוס שלי, התאהבתי בתפקיד ובעבודה. הבנתי שזה המקום שלי, מג"ב הפך למשפחה", היא משתפת בראיון. "מהרגע הראשון התאהבתי בשירות הוורסטילי והדריכות. השירות במג"ב משנה אותך במובן הטוב שלו, זה ביגר אותי מאוד ונתן לי ראייה רחבה יותר לחיים".

רב-פקד סוף חדד (צילום: דוברות המשטרה)
רב-פקד סוף חדד|צילום: דוברות המשטרה

שירות הקבע שלה בעשור האחרון שילב בין תפקידי פיקוד מבצעיים להדרכה. היא הייתה מ"מ טירונים ומ"מ בעוטף ירושלים, "אז לא הייתה אף לוחמת קצינה". על שירותה בשטחים סיפרה: "כשהייתי באיו"ש, כל יום זה היה משהו אחר. אין שגרה. פעם הפרות סדר מאוד קשות בכפרים, פעם מעצרים, פינויים שביצענו ופעם בידוק. לא הייתה אף משמרת שהייתה דומה לאחרות ולרגע לא השתעממתי. ככה למדתי על עצמי ולא פחות מזה על המקום שאנחנו חיים בו", סיפרה רפ"ק חדד.

מבצע שומר החומות הפתיע בעוצמות שלו את מערכת הביטחון, את המשטרה ומג"ב בפרט. רפ"ק חדד הייתה אז סגנית מפקדת פלוגה בעוטף ירושלים והיא מספרת ש"אתה פוגש אירוע שלא ראית לפני, אירוע שהפתיע אותנו בעצימות הגבוהה שלו. מצאנו את עצמנו מול משהו מפתיע ולא מוכר עם לוחמים שגם לא היו באירועים אלה, חלק מהם רק שמונה חודשים בשירות, וצריך לקבל החלטות תחת לחץ ובמהירות".

היא ממשיכה ומספרת על אירועים מאוד קשים שכללו גם בקת"בים, אבנים ואפילו ירי. "חווינו שם אירועים מאוד קשים ובעצימות גבוהה שנמשכה לאורך זמן. כמפקדת ברור לי שצריך להבין שזה אירוע אחר ולא שגרה, שאני צריכה לקבל החלטות מאוד לא פשוטות, בין שזה ירי חי או אמצעי הפס"ד. לדעתי הצלחנו להתגבר על זה בצורה  טובה מאוד שגם ראוי להוסיף שהמפקדים שלי נתנו המון ביטחון, ממש אמרו סוף, תעשי מה שאתה מבינה, אני סומך עליך בעיניים עצומות. זה נתן לי המון ביטחון".

הלוחמים בפעולה (צילום: דוברות המשטרה)
לוחמי ולוחמות מג"ב|צילום: דוברות המשטרה

במהלך המבצע הפלוגה שלה נשלחה לתגבר אזור אחר ואת רפ"ק חדד השאירו לפקד על לוחמי המילואים שהוקפצו בצו 8. "לקחתי את זה שסמכו עלי בשתי ידיים, אני חושבת שזה נתן לי חוויה טובה שקיבלתי אחריות וידעתי מה לעשות עם זה ואיך להתנהל עם זה נכון".

"יוצאים מהסביבה הטבעית למסגרת קשוחה" 

את הניסיון המבצעי האדיר שצברה ביותר מעשור של שירות בחזית הלחימה, רפ"ק סוף מביאה איתה לתחום ההדרכה והכשרת לוחמי ולוחמות העתיד של משמר הגבול. "צריך להבין שזאת הכשרת בסיס כשאנחנו מקבלים אותם דקה וחצי אחרי שישבו בכיתה והצביעו למורה, עבדו והיו כל היום בטלפון שלהם. ואז אנחנו מוציאים אותם מהסביבה הטבעית שלהם ומה שהם היו רגילים, ומכניסים אותם למסגרת מאוד קשה ומורכבת".

היא מדגישה את הדוגמאות האישיות שצברה בשירות שלה, אותן מעבירה לטירונים של מג"ב. "אני דואגת למקצע אותם ונוכחת לראות שדברים מתנהלים כמו שצריך. מעבר לזה אני גם אוזן קשבת לחניכות בכל מקום שצריך. יש חניכות שחוות קשיים יותר מאחרות ואני שם כשצריך לסייע, גם בשיחה עם ההורים. הם צריכים לשמוע אותנו כמי שמסרו את הדבר היקר להם מכל לידיים שלנו, הם צריכים לדעת מי המפקדים שדואגים לילדים שלהם".

הלוחמים בפעולה (צילום: דוברות המשטרה)
לוחמי ולוחמות מג"ב|צילום: דוברות המשטרה

החיבור בין הניסיון המבצעי שלה ושל שאר הסגל לחניכים חשוב מאוד במסגרת מסלול הכשרת הלוחמים במג"ב. "ככל שמתקרבים לשלב הסיום ונפתחים, אנחנו מספרים להם על החוויות האישיות שלנו והראנו להם סרטונים. הדגשנו בפניהם שזה הזמן שלהם לקחת מהערכים ומהניסיון שלנו, כדי להצליח בשטח ולהבין לאן הם הולכים, במטרה להצליח".

מג"ב היו הראשונים להכניס לוחמות לשירות קרבי. למרות השנים הרבות שעברו, זה עדיין לא מובן מאליו, כשיש מי שגם מנסים להחזיר את הגלגל לאחור. "בכל האירועים שהיו ברחבי הארץ, פיגועים שסוכלו אתה רואה לוחם ולוחמת מג"ב שסיכלו את האירוע והצילו חיים. התוצאות מדברות בעד עצמן והאזרחים רואים את זה", אמרה רפ"ק חדד.

"גם הדמויות שהפכו חלק מהמורשת, לוחמות שהתמודדו עם מחבלים, סיכלו פיגועים ולצערי גם נפלו כשהגנו על האזרחים, זה גם משהו שעושה את שלו. פציעה והרג של לוחמת מג"ב זה דבר שמזעזע גם מחוץ למשפחת מג"ב. האזרחים מבינים את זה וכך גם הלוחמות שלנו".

כמי ששברה לא מעט תקרות זכוכית רפ"ק סוף ממשיכה לכוון גבוה. כשאני שואל אותה איפה היא תהיה בעתיד, היא עונה בלי למצמץ: "מחליפה את המפקד" כשהיא מתכוונת למפקד מג"ב.