חייל (צילום: John Moore, GettyImages IL)
חייל, אתה יכול להתלבש, לא הייתי רציני בקשר להצלפות בגב|צילום: John Moore, GettyImages IL

קד"ר, ראשי תיבות לקליטה דרך הרגליים: פעם חשבו בצבא שזאת הדרך האולטימטיבית להפוך נער לגבר, בוגר תיכון טרי ללוחם אמיץ, או ילד של אמא לכזה שיסתער על המחבלים ברגע הנכון. הקד"רים, התיזוזים והטרטורים נתפסו כחלק בלתי נפרד מההווייה הצבאית, וכאבן בניין באישיות הקשוחה ההולכת ומתגבשת אצל החייל החדש.

לאורך השנים הלכה התפיסה הזו והתערערה, וכיום מקובל לחשוב שהקד"רים של פעם לא היו חינוכיים כלל, ושמפקדים הלכו רחוק מדי וחצו את הגבול שבין חינוך נוקשה להתעללות. על דרכי הענישה נמתחה ביקורת קשה בידי גופים שונים, כאשר הטענה המרכזית הייתה כי התיזוזים לא רק משפילים את החיילים, אלא עלולים אפילו לגרום להם נזקים גופניים ומנטליים בלתי הפיכים.

אני לא מעניש אותך, אני מחנך אותך

צה"ל החל להשתנות. בסוף שנות ה-90 החל הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, בסדרת רפורמות במסגרתן נאסרו צורות ענישה רבות שהיו מקובלות עד אז, והתופעה צומצמה משמעותית. קד"רים עדיין מתקיימים בצה"ל גם היום - כך יאמר לכם כל מתגייס טרי לגולני, לתותחנים או לשריון. ובכל זאת, הדברים בצבא של השנים האחרונות נראים לגמרי אחרת.

מפקד מסתכל על חייל מעשן (צילום: Spencer Platt, GettyImages IL)
פעם הייתי יכול להכריח אותך לאכול לי את הסיגריה. היום יש נהלים מחמירים|צילום: Spencer Platt, GettyImages IL

באופן כללי, חשוב להבין שהמבנה ההיררכי של הצבא מאפשר למפקדים להעניש את פקודיהם גם ללא מערכות הדין המשמעתי או הפלילי, אלא באופן בלתי פורמלי. זהו, למעשה, כלי הניתן בידי המפקד המבקש להתמודד עם עבירות הפוגעות בסדר ובמשמעת הצבאיים באופן קל יחסית. בעצם, מדובר באמצעי חינוכי לכל דבר – כל עוד העונשים אינם חמורים מדי. המפקדים רשים לתת לחיילים פקודה ל"מאמץ גופני מבוקר", השם הרשמי להפעלת עונשים פיזיים מתונים, מה שקרוי בשפת העם "תיזוזים".

אלא שלהבדיל מפעם, הסמכויות של הסגל הזוטר בהטלת העונשים האלה צומצמו מאוד: אם בעבר היה זה רק דמיונם העשיר של המפקדים שהגביל את התיזוזים המתישים, הרי שכיום מחויבים אלה לנורמות ברורות הכתובות שחור על גבי לבן. ההוראות שונו ושוכללו לפחות שלוש פעמים בעשור הקודם, והן כוללות את מספר התיזוזים שאפשר לתבוע מחייל ברצף, את משך הזמן בו יבצע החייל את ה"מאמץ הגופני המבוקר", את התזמון של התיזוז ביחס למקרה, ועוד.

על פי הוראות הפיקוד העליון, אין להשתמש באימון בתרגול כעונש, "כיוון שזהו אמצעי הדרכה והכשרה הבא להעלות את רמתם של החיילים, או כדי לסלק ליקוי בתפקודם". מותר להשתמש בקד"ר כאמצעי הדרכה: אם חייל לא לובש את חגורו כיאות, מותר לחייבו להתייצב עם חגור מלא. אם מישהו איחר בזמנים, מותר להריצו הלוך ושוב על מנת שילמד את השיעור.

הצנחן שהפך לנכה בגלל קד"ר אחד יותר מדי

שורות אלה עשויות לגרום למילואימניקים ותיקים להרים גבה, ואפילו לזרוק לאוויר ביטויים כמו "החיילים של היום עשויים משוקולד". אבל לא רק קבילות, תלונות וביקורת ציבורית הובילו לרשימה המדוקדקת של הכללים והאיסורים, אלא גם מקרי מוות, למשל בגיבושים לקורס טיס ולשייטת 13. בחלק מהמקרים מולאו כל הנהלים, מה שלא מנע את התוצאות הקשות.

ב-2005 הוטלו עונשי מאסר על מפקד פלוגה ועל שבעה סמלים ביחידת תותחנים, שהתעללו וטרטרו טירונים. באחד המקרים, לאחר שהוצאו הטירונים לפעילות לילה והתלוננו שקר להם, אולצו על ידי המפקדים להרים סלעים כבדים ולרוץ איתם "כדי להתחמם". לא מעט קד"רים נערכו בפלוגה הזו, שמפקדה הודח מתפקידו.

ב-2008 קבע שופט כי צנחן הפך נכה בשל התעללות מפקדיו. בין השאר, בעט בו המ"כ כשהתפתל מכאבים כדי שימשיך לרוץ; הצנחן, שלא לקה בבעיה בריאותית עם גיוסו, הוכר כנכה צה"ל לאחר שלקה בתסמונת המעי הרגיז.

לוחמים צועדים (צילום: David Silverman, GettyImages IL)
אצלי אתם תלמדו מה זה לאחר למסדר|צילום: David Silverman, GettyImages IL

לא מעט לוחמים ותיקים יגידו אולי שמדובר במספר דוגמאות קיצוניות, שלא שופכות אור על הצד החיובי שבתיזוזים. ענישה, הם יגידו, היא אחד הכלים הבסיסיים ביותר לבניית משמעת בכל מסגרת חברתית. במערכת הצבאית הדבר אפילו חשוב יותר: העונשים מוטלים בתגובה להתנהגות לא רצויה, למשל אם החייל חרג מהנורמות, מהפקודות או מההוראות. המטרה? הרתעה, לא רק של החייל עצמו, אלא גם של חבריו. באמצעות הענישה לומד החייל שהדרך בה התנהג לא מקובלת, וכי בתגובה להתנהגות לא תקינה הוא ייענש שוב ושוב. במקרים קיצוניים, למשל בשדה הקרב, הלקח הזה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות.

פעם תיזזו אותי – עכשיו אני אתזז אתכם

באמצעות הסדרת נושא התיזוזים בצבא, מנסה הפיקוד העליון של צה"ל לצמצם את השימוש בעונשים פיזיים מחד, תוך כדי שמירה על יכולתם של המפקדים להשליט משמעת מאידך. בבסיסי האימון החטיבתיים של הנח"ל וגולני, וכן של התותחנים, הרחיקו לכת עוד יותר מההוראות הניתנות: בבא"ח גולני נאסרה באחרונה הענישה הפיזית כליל בעת הכשרת פלוגות הגדס"ר, ועל פלוגת אגוז הוטלה מגבלה זו כבר לפני מספר שנים. מסקנת המפקדים הגולנצ'יקים הייתה שבטווח הקצר נגרם נזק למשמעת ולחיילות של הטירונים, אבל בטווח הארוך עזר השינוי לפיתוחם כלוחמים. מפקד הבא"ח צוטט באומרו כי השימוש בעונשים הפיזיים לא הופך את החיילים לממושמעים יותר – הוא רק גורם לחוסר מוטיבציה. "צריך לבטל את כל סעיף המאמץ הגופני המבוקר מהמענה הפיקודי", אמר.

חיילים עושים שכיבות שמיכה (צילום: China Photos, GettyImages IL)
לא רק בצה"ל: גם הסינים לוקחים את הקד"רים ברצינות יתרה|צילום: China Photos, GettyImages IL

בבא"ח התותחנים הונהגה הרפורמה בכל המסגרות, עם הגיע הסגל למסקנה כי אין בביטול התיזוזים ויתור על רמה מקצועית גבוהה, אלא על הנעת חיילים באמצעות הפחדה. המטרה, לדבריהם, הייתה להחליף את ההפחדה במתן דוגמה אישית מטעם המפקדים בהפגנת המקצועיות שלהם וביצירת הזדהות והערכה כלפיהם בקרב הטירונים. אלא שהשינוי שנערך בבא"ח התותחנים, מעריכים, לא יושלם באמת עד שכל המפקדים בבא"ח יהיו כאלה שעברו טירונות ללא תיזוזים בעצמם.

עברתם קד"ר שנראה לכם מוגזם? מרגישים שעשו לכם עוול? ספרו לנו על זה במייל pzm@mako.co.il

>> להיות צעיר, לאכול בוץ: רגעי השביזות הגדולים שלכם