קרקל (צילום: שי לוי)
חיילת בקורס. מוטיבציה שלא תבייש לוחמי שייטת|צילום: שי לוי

השחר המפציע מעל גבעות הנגב הזהובות חושף לאטו את קבוצות הלוחמים שפזורים בשטח במדיהם המאובקים. הם יושבים על הארץ, מחכים לתדריך שלפני התרגיל, ומעבירים את הזמן כמו כל לוחם צה"לי סביב פק"לי הקפה המסורתיים. ככל שמתקרבים ומתבהרת התמונה, מגלים כי הלוחמים הן בעצם לוחמות - ולא סתם לוחמות; אלה הן חניכות קורס מ"כים של גדוד קרקל.

הן נקראות על שמו של חתול המדבר הקטלני ומגיעות עם מוטיבציה שלא תבייש לוחמי שייטת נועזים, הן מזיעות בתרגילים וכבר שכבו במארבים. בתרגיל בו אנו הולכים לחזות ממש עוד מעט, הלוחמות לעתיד של גדוד קרקל מוכיחות שאין משהו שהבנים יכולים לעשות והן לא.

>> היכנסו לאלבום התמונות המלא מהתרגיל הנמצא בעמוד הפייסבוק שלנו

קרקל (צילום: שי לוי)
פק"לי הקפה המסורתיים. כמו כל לוחם צה"לי|צילום: שי לוי


הביקורת: המתח המיני מפריע לתפקוד הגדוד

מעט היסטוריה: גדוד קרקל הוקם במטרה לשלב בנות במערך הלחימה של צה"ל. הגדוד מורכב ביחס של כשליש בנים ושני שליש בנות, ומונה היום שלוש פלוגות ותיקות: פלחו"ד (פלוגת חוד), פלוגה מבצעית ופלוגה מסייעת. לצדן של אלה, פלוגת מסלול. כלל המחזורים עוברים הכשרה של חצי שנה הכוללת טירונות בבא"ח גבעתי ואימון מתקדם.

כמו כל יחידה חדשה בצה"ל, גם גדוד הקרקל סופג ביקורות בתחילת דרכו. הביקורות מגיעות ממספר כיוונים: חוגים דתיים מותחים ביקורת קשה על כל המסגרות הצבאיות הקרביות המשלבות בין בנים לבנות בכלל ובהן גם קרקל; טענות נוספות הן כי רמת המקצועיות בגדוד ירודה יחסית לגדודים שאינם מעורבים; והחשש שנוכחות הבנות בגדוד גורמת למתחים מיניים ולהפרעה בתפקודם המקצועי של הלוחמים.

טענות אלו לא הוכחו וברוב דרגי הפיקוד דווקא מרוצים מאופן התפקוד של חיילי הגדוד המעורב. "הבנות עושות הכל בדיוק כמו הבנים ולפעמים גם יותר", מספר לנו סרן אור וקנין, מפקד הפלוגה. "מגיעות לפה בנות עם מוטיבציה בשמיים. הן ממש רוצות לתרום ולעשות הכל. אפשר לראות חיילות שרצות עם נגב או כל פק"ל כבד אחר ועומדות במשימה בכבוד". סגן יוגב מטלון, מפקד הצוות של הבנות, שצמח בצנחנים, מוסיף: "יש להן משמעת מאוד גבוהה, יש שוני מהחי"ר, בעיקר יותר רגש, אבל מבחינה מקצועית הן ברמה מאוד גבוהה. הייתה לי חיילת ממש קטנה כזו שעשתה תרגיל סבך עם נגב כמו גדולה".

מסתערות על הנגמ"ש

ברגע שהג'יפ של סרן אור מגיע לשטח, מזנקת אורפז, מ"כית חיננית וקשוחה. "צוות 5, כולם על הרגליים לתדריך!" היא צועקת, ותוך שניות הבנות עומדות מוכנות ומסלקות כל סימן קל של עייפות. הבנות מתכוננות לירי חי מנגמ"ש כחלק מההסמכה שלהן, פקודות עפות באוויר והן עולות על ציוד.

קרקל (צילום: שי לוי)
ירי חי. "יש להן משמעת מאוד גבוהה"|צילום: שי לוי

אנר קימחי מהוד השרון צועדת לכיוון הנגמ"ש. שכפ"ץ-קסדה והיא מזנקת עליו. בטבעיות היא מתיישבת מאחורי המא"ג. אחרי הסבר קצר של סגן יוגב, השרשיר נכנס והיא מרססת את החביות הרעות, כאילו היו אויב סורי מחופר. מיד משסיימה את הירי, היא פורקת את המא"ג, הכל בצורה מקצועית, וחיילת נוספת משמידה את המטרות. לאויב מקרטון אין מנוחה כשמירי, רותם ושאר הבנות תופסות עמדה מאחורי המא"ג ומרססות כאילו אין מחר. את המקצוע הן לוקחות ברצינות, ובין צרור אחד לשני ניתן לראות קבוצה של לוחמות במדים מאובקים ובנעליים אדומות מתרגלות באופן עצמאי עלייה ופריקה מנגמ"ש.

"הבנים רואים אותנו כשוות לכל דבר"

מירי קוצבסקי, שהגיעה לקרקל מגרעין של הנוער העובד והלומד, מספרת שאין שום בעיה שבנות יהיו לוחמות ולא מתביישת לדבר על הרצון לתרום. "אני נמצאת כבר שנה בצבא וממש אוהבת את התפקיד וכמובן את החשיבות. בגדוד היינו בעיקר בגזרת מצרים ויצא לנו לתפוס לא מעט מסתננים. אנחנו כוח מאוד משמעותי".

הבנות מספרות על ההבדל שבין היחידות המעורבות לאלה שאינן מעורבות: "הם מסתכלים עלינו כמו על חייזרים", אומרת רותם שריד על הצוותים של חטיבות החי"ר. "הבנים שאתנו מודעים ליכולות שלנו ורואים אותנו כשוות לכל דבר".

קרקל (צילום: שי לוי)
בנגמ"ש. "מסתכלים עלינו כמו על חייזרים"|צילום: שי לוי

מיקי גולן מסכים עם כל מילה. "זה חוויה לשרת עם הבנות. זה מעבר ללהיות סתם לוחם - יש פה העצמה. מבחוץ זה אולי נראה קייטנה, אבל יש פה אווירה של משפחה, יותר בגרות, ואין דבר יותר טוב מתמיכה של אישה". למיקי יש חברה מהגדוד, ולדבריו כלוחם וכאדם בוגר אין עם זה שום בעיה. סמלת אורפז לוי, מש"קית של הצוות, אמרה על כך, "יש שילוב ראוי. אני יודעת על הזוג שבגדוד. אומנם בהתחלה הייתי אנטי אבל האישור ניתן. על לוחם צריך לסמוך, ויש להם את שיקול הדעת ואת ההפרדה המלאה". אורפז מספרת כמה היא גאה בחיילות ובהצלחה שלהן. "אני כל הזמן מכריחה אותן להיות שוות ערך. הבנות נחנקות ומתקשות, אבל הן תמיד יסיימו את התרגיל על הצד הטוב ביותר".

עם קסדה ושכפ"ץ כולם נראים אותו דבר

התרגיל נמשך והלוחמים והלוחמות יוצאים עם הנגמ"ש למסלול מכשולים. ברגע שכולם על הכלים, אין סיכוי להבדיל בין הבנים לבנות. עם שכפ"צים וקסדות על הראש כולם תופסים את מקומם ולוקחים את התרגיל במלוא הרצינות. סגן יוגב מפנה את מקומו, ולתא המפקד נכנסת אחת הלוחמות, קסדה עם קשר על הראש ופקודות קשוחות רצות לנהג. בנהמה גדולה יוצא הנגמ"ש לדרך ונעלם בין ענני האבק. שאר הבנות נשכבות על הקרקע המאובקת, פזורות בין נקודות של צל וממתינות לתורן. כמובן שפק"ל קפה כבר פועל במלוא הקצב. למילואים הן כבר מוכנות.

קרקל (צילום: שי לוי)
מדוגמת. פקודות קשוחות רצות לנהג|צילום: שי לוי

הניסוי הזה שנקרא קרקל הוכיח עצמו מזמן ונראה כי הדבר היחיד שמונע ממנו להתפתח יותר ממה שהוא היום זה המנטליות הישראלית. הן לא עושות את זה בשביל ההיסטוריה, הן עושות את זה ממניעים שהיום נשמעים זרים - כמו תרומה, ציונות וגם אידיאולוגיה. הגדוד כבר הצמיח לוחמות, מפקדות וקצינות וסיכמה זאת גילי זולטי, אחת הלוחמות, בצורה הטובה ביותר: "הגיע הזמן שהגדוד יהפוך לחטיבה".

 

>> הצטרפנו גם לצנחנים במבחן האומץ של הצניחה הראשונה

היכנסו לאלבום התמונות המלא מהתרגיל הנמצא בעמוד הפייסבוק שלנו