בעקבות פגיעת רקטה איראנית שנשאה ראש נפץ במשקל יותר מ-50 ק"ג במגרש כדורגל במג'דל שמס, 12 ילדים ונערים נרצחו. במערכת הביטחון נערכים לתגובה משמעותית נגד חיזבאללה: "תהיה תגובה שלא ראינו עד עכשיו במלחמה. התוצאות הקשות מהירי מאפשרות לישראל לפעול בצורה שלא הייתה לה הלגיטימציה לפעול עד כה".
עשרות נפצעו באסון, חלקם קשה, ומאושפזים בבתי החולים בצפון הארץ. פרופסור דני איתן, מנהל טיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב"ם, עדכן הבוקר: "ערב ולילה קשים. לרמב"ם הגיעו חמישה פצועים, מתכום ארבעה נלקחו לחדר ניתוח ולאחר מכן הועברו לטיפול נמרץ ילדים. רוב הפצועים הגיעו עם פגיעה רב-מערכתית מרסיסים".
"כרגע שלושה פצועים עדיין במצב קשה, מורדמים ומונשמים בטיפול נמרץ ילדים. הם עברו ניתוחים במשך חלק גדול מהלילה. יש להם פגיעות רב-מערכתיות, פגיעות ראש ובשאר חלקי הגוף. בימים הקרובים נתמקד בלייצב אותם ולהתקדם הלאה. אנחנו מקווים להחלמה מהירה. מזמן לא ראינו כזה אוסף של ילדים שנפגעו מטראומה קשה כזאת מרסיסים. המשפחות לידם, הצליחו לחבור אליהם. נעטוף את המשפחות ואת הילדים ככל שאפשר בימים הקרובים".
בני בן-מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון אליה משתייכת מג'דל שמס, אמר הבוקר בעקבות האסון: "זה בוקר רע לנו אחרי לילה מאוד קשה כאן בגולן. נרצחו לנו 12 ילדים, כשארבעה נלחמים על חייהם בבתי החולים. יש עוד פצועים קל עד בינוני. עשרה חודשים אנחנו מחכים שהקבינט הביטחוני יגיד לנו לאן פנינו. אנחנו יושבים עם אנשי צבא שאומרים: 'אנחנו מוכנים, אנחנו חזקים, מחכים להנחייה מהקבינט הביטחוני'. ומה בינתיים? נהרגים אמא ובן בכפר יובל, נהרגים ביישובים. בקריית שמונה, מטולה ומנרה אין כמעט בתים לחזור אליהם. הילדים שלנו נרצחו בתום לב במגרש כדורגל. יש ארבעה-חמישה ילדים, אם לא יותר, שהם קרובים משפחה, בני משפחה אחת. זה אסון. זה דורש שינוי משוואה ועכשיו".
"שר הביטחון נפגש איתנו בשבוע שעבר באשכול הגליל המזרחי ואמר 'ברגע שייחצה קו אדום, נדע מה לעשות'. עכשיו אנחנו מחכים שהמטוס עם ראש הממשלה יגיע, שאחר הצהריים או לפנות ערב תתקיים ישיבה. בינתיים, כולם בצד השני מתחת לאדמה. רמת הגולן עדיין לא נמצאת בכלל בפורום קו העימות. נדמה למדינה שהיא בכלל בגבול שווייץ. אתם חושבים שהטיל לא ידע שייפול במרכז מג'דל שמס? זה לא טיל תועה, זו לא רקטה שבמקרה הגיעה לשם. זה קרה בכוונה תחילה, ביד מכוון, כדי להרוג ילדים ומשפחות".
ראש מועצת דאלית אל כרמל, רפיק חלבי, תקף הבוקר: "זה יפה מאוד שאומרים הבוקר 'כולנו יחד, עם אחד, כאב אחד', אבל אם הייתה בושה במדינה הזאת, אם הייתה בושה בממשלה הזאת, השרים מדושני העונג והכבוד העצמי היו מכנסים את הכנסת כבר מחר בבוקר ומבטלים את חוק הלאום וחוק קמיניץ, מעיפים אותם לפח האשפה, מתייחסים לעדה הזאת אחרת. נפלו בכירי הקצינים שלנו, עכשיו עוד 12. כמה אנחנו משלמים בשביל ביטחונה וקיומה של המדינה הזאת - ואיזה יחס אנחנו מקבלים? אומרים 'יש עכשיו ברית דמים, ברית אחים, ברית שווים' אבל בסופו של יום הם יורקים לנו בפנים כל יום חמש פעמים".
איך הלך הרוח במג'דל שמס הבוקר?
בן-מובחר: "הקהילה הדרוזית חזקה מאוד, אבל כולם כואבים. אנחנו בוכים ביחד איתם. השייח' הגיע וישב בוכה, ראו את הכאב בנשמתו. חיבקנו את דולאן, ראש המועצה, הבאנו את צוותי החוסן שלנו כדי שיטפלו מיד במשפחות. אתה רואה משפחות מפורקות. כשירד כטב"ם אחד בתל אביב ואדם נהרג, ראינו מה קרה. מה יקרה במג'דל שמס? מה יקרה אצלנו, באשכול הגליל המזרחי?".
חלבי: "יש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה, שאין מי שמנהל את המדינה הזאת. אין חשיבה אסטרטגית. אין ראייה מערכית נכונה. הכל תגובות והצהרות מתלהמות. קו העימות מפורק, תראו מה שקורה בדרום, את מה שקורה בתוך המדינה עצמה. אין משילות, יש פשיעה. כל אחד עסוק בהישרדות שלו, העם מדמם, כואב ועצוב. כל מה שאני שומע כל הזמן אלה הצהרות, התלהמויות והישרדות פוליטית. זה לא ייאמן מה שמתרחש במדינה הזו".
רפיק עוידאת, מנהל בית הספר א' במג'דל שמס ששניים מתלמידיו נרצחו מפגיעת הרקטה: "זה בוקר מאוד קשה, מאוד עצוב. לאחר מה שקרה יש הלם, כאב, עצב. דממה הייתה בכפר. לא ציפינו לדבר כזה, לא חשבנו שיקרה דבר כזה אצלנו בכפר".
אתה חושב שהייתה טעות שלא היו הגבלות מצד פיקוד העורף?
"אנחנו לאחר תשעה חודשי מלחמה. אי אפשר להחזיק את הילדים כל הזמן בבית. אנחנו במרחק התרעה של אפס, ולכן התלמידים והילדים יוצאים לשחק כדורגל או לגנים שבתוך הכפר. מה שקרה זה פתאומי. שנייה אחרי ההתרעה נפלה הרקטה וגבתה את חייהם של 12 הילדים. המראות היו מאוד קשים. אי אפשר לסבול אותם, אי אפשר לעכל אותם. זה קשה מאוד. מבחינת להתפנות מהכפר, זה במסורת ובתפיסה שלנו שלא נתפנה. יקרה מה שיקרה, לא נתפנה מהבתים שלנו. הכל יישאר פה. אנחנו כבתי ספר וכמערכת חינוך, התכנסנו בראשותה של ד"ר אורנה שמחון שהפעילה את חדר המצב. אנחנו ערוכים להמשך טיפול עם המשפחות הכאובות, שנמצאות בחרדה ובטראומה, שעדיין לא מצליחות לעכל שדבר כזה קרה בכפר שלנו. זה אסון גדול, אם לא הגדול מכולם, בתשעת החודשים שעברו עלינו במלחמה".
שניים מהנרצחים הם תלמידים שלך.
"נכון, אחת תלמידה כיתה ו' שעולה לחטיבת ביניים ועוד תלמיד כיתה ד'. 12 התלמידים נרצחו בצורה אכזרית ביותר, במראות אכזריים ביותר. זה לא מגיע להם. הם פרחים. המראות היו מאוד קשים, לא נצליח לשכוח את מראות הילדים שעפו באוויר".
יש כעס על איך שהגנו על היישוב שלכם או בכלל על רמת הגולן?
"אני נמצא בבית ספר גדול ואין לי מקלט. יש מרכז ומקלט חוסן שבדיוק לידי, ולכן אנחנו מצליחים להתפנות אבל בצורה לא הכי מהירה, כי כולנו יודעים ומבינים שזמן ההתרעה אפס. אנחנו נכנסים למקום הכי בטוח שיש לנו. יש חוסר במיגוניות, אבל בזמן התרעה אפס קשה להגיע למיגוניות. מה שקרה אתמול מוכיח את המציאות עצמה".
איך עוזרים למשפחות בעקבות הזוועה הזו?
"ד"ר שמחון הנחתה שכל מערך היועצים והפסיכולוגיים יגיעו אל בית הספר ויתחלקו למשפחות. מאתמול אנחנו מלווים את המשפחות ונמשיך ללוות אותם עד שנצליח להוציא אותם מהמצב הזה, שזה קשה. מי שאיבד את הבן או את הבת שלו לא יישכח אותם".
מה הציפייה שלך עכשיו מממשלת ישראל?
"אני מצפה שהמצב הזה יגיע לקיצו, שייגמר. שהמדינה תוכל להגן על תושביה ולהחזיר את המפונים לצפון. אנחנו מקווים שכל המפונים יחזרו ושבתי הספר ייפתחו כהרגלם ב-1 בספטמבר, שהשקט יהיה. אנחנו סומכים רק על המדינה".