סרטון שפורסם בימים האחרונים, מציג לכאורה שלושה חיילים רוסים כשהם נכנעים לצבא אוקראינה יחד עם הנגמ"ש שלהם מסוג BMP-2. לטענת האוקראינים הסרטון צולם על ידי החיילים שלהם באזור חרסון. רמת האמינות שלו אינה ברורה ובהחלט מחשידה, אולם זה מעביר את המסר: הרוסים קורסים ונכנעים בהמוניהם.
זה סרטון אחד מכמות אדירה של חומר ויזואלי שמציג את השליטה של האוקראינים בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות. אוקראינה התכוננה היטב למלחמה מול רוסיה, וניתן לומר בברור שבמסגרת ההכנות הם הבינו מזמן את החשיבות של התקשורת במלחמה.
למשרד ההגנה של אוקראינה יש דף בכל מדיה חברתית, בטוויטר של להם 1.5 מיליון עוקבים, לאלה יש להוסיף עוד מאות אלפי עוקבים בפייסבוק, טלגרם ועוד. זה לא כולל עוד מיליוני עוקבים של שאר הגורמים בהם הנשיא עצמו, שר ההגנה או הזרועות השונות של הצבא.
️Russian soldiers voluntarily surrendered with their BMP-2 somewhere in #Kherson Oblast.#UkraineRussiaWar pic.twitter.com/1SO50L9LK7
"מודים לרוסים על שיתוף הפעולה"
די להציץ בדפים השונים ברשתות החברתיות כדי להבין, שכל ציוץ וסרטון מופק על ידי צוות מקצועי ומיומן שעובד סביב השעון. לצד העדכונים השונים, האוקראינים מפרסמים באופן קבוע ורציף קטעים בהם ניתן לראות מצד אחד את גבורת הלוחמים האוקראינים, ומהאחר את ההפסדים של הרוסים. לזה יש להוסיף לא מעט פוסטים וציוצים מאוד עוקצניים.
כך למשל, ב-1 באוקטובר, אחרי כיבוש העיר לימאן, משרד ההגנה הרוסי כתב: "אנחנו מודים למשרד ההגנה של רוסיה על שיתוף הפעולה בתרגיל 'איזום-2'. כמעט כל החיילים הרוסים שנפרסו בלימן הועברו בהצלחה מחדש לשקי גופות או לשבי. יש לנו שאלה אחת: האם תרצה לחזור?".
למגוון הוויזואלי ניתן להוסיף סרטון בו רואים את מפקד החטיבה הממוכנת ה-92 כשהוא נוהג בטנק שלל מסוג T-90A מהמתקדמים ביותר של הצבא הרוסי. עוד לפני, פורסמו סרטונים בהם ניתן לראות למשל, טייסי קרב אוקראינים במהלך גיחות תקיפה. בסרטונים המלווים במוסיקה קצבית, ניתן לראות את הטייסים האוקראינים כמו רוקדים בתא הטייס. זאת במטרה להראות את ההצלחות באוויר ולא פחות חשוב, את המורל הגבוה.
Colonel Pavlo Fedosenko, Hero of Ukraine, Defender of Kharkiv, commander of the 92nd Mechanized Brigade is driving modern russian T-90A tank captured by the #UAarmy.
russian lend-lease continues. pic.twitter.com/v0XLDVf6f9
הרבה לפני המלחמה הבינו באוקראינה שהתקשורת (מסורתית ורשתות חברתיות) היא חלק מרכזי במלחמה. מערכי הדוברות של משרד ההגנה והצבא האוקראיני, הבינו שהיא חשובה לא פחות מהטנק, מטוס והחייל.
השליטה במידע מייצרת מציאות, משפיעה על שדה הקרב, על הרוח בעורף, על העולם. הדוברות הצבאית של אוקראינה הצליחה לשכלל לכלל לכדי אומנות את השליטה והפרסום של המידע, מבלי לפגוע בסיווג החשוב לא פחות. באיזון שבין פרסום לסודי, בלא מעט מקרים האוקראינים בחרו בפרסום על פני הסיווג. זה קרה מהסיבה הפשוטה, שהם הבינו שהתקשורת משפיעה על המערכת יותר מפגז או טיל.
הסיפורים שהפילו את הרוסים
נראה שהמלחמה בין אוקראינה לרוסיה היא מהמתועדות ביותר שהיו עד היום. תיעוד מפעילות התותחנים, המטוסים ללא טייס, מטוסי הקרב או הטנקים עולה למדיות השונות כמעט בזמן אמת. הצופים בבית או הגולשים באתרים רואים ברזולוציה גבוהה את הטנקים הרוסים כשהם מתפוצצים, את החיילים הרוסים נפגעים בעמדות שלהם וכמובן את השבויים.
כבר בתחילת הלחימה, האוקראינים השכילו לנצל את השבויים הרוסים הרבים שנפלו לידיהם, ולא רק למודיעין. בזמן שרוסיה הכחישה את נפילת השבויים הרבים, אוקראינה פרסמה סרטונים בהם ראו את החיילים הרוסים מתקשרים להורים שלהם, מספרים מה קרה ואיפה הם. בדרך הזו המודיעין האוקראיני חשף שגם חיילי חוזה, חיילים סדירים, נלחמים באוקראינה בניגוד לחוק הרוסי ובניגוד למה שסיפרו לאזרחים שם.
חשוב לציין שהמידע שזורם מהמלחמה כולל כמות אדירה של פייק ניוז, דיווחים וסרטונים מזויפים. כך למשל נולדה האגדה על "רוח הרפאים של קייב", סיפור על טייס אוקראיני שהפיל כמות גדולה של מטוסי קרב רוסיים ולא היה קיים באמת. גם חלק מהתיעוד של פגיעה בצבא הרוסי היה מזויף, ועל הנתונים שהאוקראינים מפרסמים יש לא מעט השגות.
מנגד צריך לומר שהאוקראינים מבינים את חשיבות אמינות המידע ומשקיעים מאמצים רבים כדי להפיץ מידע אמין. עדיין, הם מותחים את הגבולות בלא מעט סרטונים, תמונות ודיווחים. כמו למשל הסרטון שפתח את הכתבה, שבסבירות גבוה הוא מבוים, ויתכן שלפני הצילום היה תיאום בין הנכנעים הרוסים לחיילים האוקראינים.
העולם סופג ונותן גב
עוד נושא שחשוב להדגיש, הוא החשיבות שהאוקראינים נותנים לכלי התקשורת המסורתיים, טלוויזיה, עיתונים, רדיו ואתרי אינטרנט. הם מבינים שחשוב לגייס את דעת הקהל העולמית ולא פחות מכך, את ההנהגה של מדינות העולם. דעת הקהל הזו מסייעת להם לקבל תמיכה באספקת הנשק החשובה, למרות שאותן מדינות משלמות מחיר כבד. למשל המחסור בגז למדינות אירופה ועליית המחירים בעולם.
כדוגמה ניתן להביא את טייסי הקרב האוקראינים, שבין הגיחות נשלחו להתראיין לכלי תקשורת אמריקאים, בריטים ואחרים. מטרת סיפורי הגבורה והצילום של טייס אלמוני עם קסדה ומשקף שחור שמסתיר את הפנים, הייתה לייצא לחץ על הממשל של אותן מדינות שיספק להם אמל"ח. מטוסי קרב, מסוקים, טילים ועוד.
בארה"ב עוד מתלבטים אם לספק לחיל האוויר של אוקראינה מטוסי F-16 ואפילו F-15. אולם הם סייעו באספקה של מטוסים ומסוקים מתוצרת רוסית, ואף בהתאמות של טילים מתוצרת אמריקאית לכלי הטיס האוקראינים מתוצרת רוסית כמו ה "AGM-88 הארם".
מטבע הדברים, בעולם נשענים בעיקר על מה שיוצא מאוקראינה כאשר הרוסים די הפקירו את הזירה. הם משחררים סרטונים מעטים מפעילות כוחות היבשה, מפעילות המסוקים בעיקר, ומטוסי הקרב. אבל אלה כמעט חסרי משמעות ומשקל בזירה התקשורתית. אמנם זה קורה בגלל ההפסדים של הרוסים, אך עדיין, מומחים בעולם מעריכים שהרוסים היו יכולים לעשות ולהשיג הרבה יותר, רק שדומה כי הם ויתרו מראש.
כיום יש לא מעט מומחים הקוראים להפיק לקחים מהמלחמה באוקראינה. אולם כלל לא בטוח שמה שנכון לצבא הרוסי והאוקראיני נכון מבחינת הפקת לקחים גם לצבאות אחרים.
אם יש לקח שניתן ללמוד מהמלחמה הוא שליטת אוקראינה בתקשורת תוך כדי לחימה. מערכי הדוברות השונים של ישראל, ומשרדי החוץ והממשלה, דובר צה"ל ומג"ב לא הצליחו להפוך למשמעותיים מספיק במבצעים הצבאיים עד היום. מקרה בודד שניתן לציין הוא חשיפת הירי מבית החולים בעזה שאותו תקפו בסופו של דבר כוחות צה"ל.
ההבנה והשליטה של האוקראינים בתקשורת תוך כדי לחימה זה דבר שבהחלט יכול להיות לקח ראשון שצריך ללמוד. בישראל התגאו ובצדק בדוברות שנוהלה במהלך מבצע "עלות השחר", אולם בחינה לעומק של הדברים מלמדת שלצד ההצלחה, צריך לזכור גם שהעולם היה עסוק במלחמה באוקראינה. כלל לא בטוח שבשגרה עולמית מה שנעשה היה מספיק.
