כששרון מעיין הייתה בגיל 22, היא סיימה לימודי הנדסה אזרחית בטכניון במסגרת לימודי העתודה של צה"ל. כמה חודשים לאחר מכן, כשכבר לבשה מדים ודרגות קצונה, היא אחזה בטייטל של "מנהלת פרויקטים" ועמדה בראש פרויקטיי בינוי בסכומים שעומדים על סך של כמה מאות אלפי שקלים כל אחד, פרויקטים אותם היא מכנה "פרויקטים קטנים". כשחבריה לספסל הלימודים, שלמדו לתואר הנדסה אזרחית שלא במסגרת עתודה חלמו על תפקידי ניהול, היא כבר עבדה עם הבוסים שלהם, מנהלים בכירים של ארגונים גדולים כמו גינדי, סולל בונה ואקרשטיין. היום, כשיש לה ותק של שבע שנים בתחום, היא כבר מנהלת פרויקטים בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים לכל אחד מהם ויש לה קריירה שפרוסה לעוד הרבה שנים קדימה.
שרון היא אחת מכמה עשרות מהנדסים אזרחיים שמשרתים באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, ושלמעשה בונים את כל התשתיות הדרושות לתפקוד היום יומי במתקנים של משרד הביטחון. תחום ההנדסה האזרחית הוא תחום מאוד רחב שעוסק בתכנון ותיאום של כל התשתיות האזרחיות הקשורות בחיי היום-יום של כל אזרח בישראל: כבישים, ביוב, בניין, חשמל, מיזוג אוויר ועוד. מדובר בתחום שבשוק האזרחי גיל מבוגר מהווה בו יתרון; לתחום ניהול הפרויקטים ניתן להיכנס רק לאחר מספר רב של שנים של עיסוק בדרג העבודה. בצבא לעומת זאת, המהנדסים נכנסים על ההתחלה למועדון המנהלים ודרג העבודה ניתן במיקור חוץ (Outsourcing). מנהל פרויקטים צעיר בצבא, זוכה לעבוד כבר בגיל צעיר מול מנהלים של חברות גדולות במשק שמבצעות בעבור משרד הביטחון עבודות שונות בסכומים שמתחילים במאות אלפי שקלים ומסתיימים בכמה מיליוני דולרים.
מסלול העתודה כולל ארבע שנים של לימודי תואר מהנדס, קורס קצינים, שירות חובה של שלוש שנים (לבנים ולבנות) ושירות קבע ראשוני של שלוש שנים נוספות, אחריהן ניתן להמשיך לשרת בצבא ולחתום על עוד שנים בקבע. תחילת השירות מאופיין בפרויקטים בהיקפים קטנים באחד ממרחבי הבינוי של צה"ל בארץ, עם הזמן, ממשיכים המהנדסים לתפקידי רוחב ולניהול של פרויקטים בהיקפים בינוניים או לניהול של מגה פרויקטים.
"הנדסה אזרחית זה בגלל 'אזרחות'", שרון מתחילה להסביר ומפרטת, "זה הבניין שאתה גר בו, זה הכביש שאתה נוסע בו. כל מה שנראה לך מובן מאליו – זה אנחנו". שרון, שחוזרת, מחייכת ואומרת כמה היא אוהבת את התפקיד שהיא ממלאת, מתארת את שני הכובעים שהיא מחזיקה בהן בתור מנהלת פרויקטים: "אתה מתכנן מה יהיה. אתה תמיד צריך לחשוב מה יהיה", כשכאן היא מתייחסת לתחום התכנון – איך ייראה הבסיס, כמה חדרי אוכל יהיו בו, איפה ימוקמו מבני המגורים וכו'. "כובע שני זה לפתור בעיות. אם מהנדס נראה כמו מי שיושב כל היום במשרד עם החישובים והמחשב – זה ממש לא נכון. זה לראות רמה אחת מעלה, לחשוב צעד אחד קדימה, לחשוב מה זה יעלה לך אם יהיה קו אחד לא נכון בשרטוט, והפועל בניין לא ידע לחבר את שני הנקודות – לפתור את הבעיה שנוצרה".
"עובדים עם אנשים בגילאים של ההורים שלנו"
דנה סוויסה, בת 29, עברה בדיוק את אותו המסלול שעברה שרון במהלך שירותה הצבאי, כאשר בדרך הייתה לה שנה של הדרכה בקורס קצינים. היום היא עוסקת בתפקיד חדש באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון – קצינת משמעויות. תפקידה כולל גזירת המשמעויות מהפרויקטים שמנהל משרד הביטחון בהתייחס למשאבים, לוחות זמנים וכו'. גם היא מאוד מסופקת מהשירות שלה. היא מדברת על פער הגילאים בין המהנדס בצבא, לקולגות שלו מהאזרחות. "זה מצחיק – כשתגיע לשטח, העיניים לפתרון יהיו נשואות אליך", היא אומרת. "אנחנו עובדים עם אנשים בגילאים של ההורים שלנו".
יש תמיהה מידי פעם באשר לגיל שלכן?
"כל הזמן", היא אומרת כששרון לצידה מהנהנת ומחייכת. "צריך לדעתי לעשות את העבודה הזאתי בפן המקצועי, להוכיח שאתה רואה אותם עין בעין ויודע להתמודד עם הדברים האלה כמוהם. להוכיח שאפשר", היא מסבירה.
למהנדסים אזרחיים באגף הבינוי וההנדסה של משרד הביטחון, יש אפיק שירות רחב לאורך שנים רבות וכבר בשלבים ראשונים של השירות, הם יכולים לשרטט לעצמם קריירה לחיים שלמים. הרבה מהמהנדסים בוחרים להמשיך בשירות קבע גם אחרי שש השנים שהם מחויבים אליהן. "הצבא מתמרץ מאוד ומתגמל מאוד", אומרת דנה כשאני שואל בזהירות על המשכורות בצבא לעומת אלו שבאזרחות שהן גבוהות בהרבה יותר. "המהנדסים האזרחיים זו אוכלוסייה מאוד מטופחת".
ראש יחידת שירותי מנהל באגף הבינוי במשרד, תמי עדרבי, מספרת על התנאים שמייצר המשרד בעבור המשרתים בתפקידי המהנדסים האזרחיים. "מכיוון שהעבודה מתבצעת בעיקר בשטח, אני מוצאת עצמי לפחות פעם בשבוע בקצוות שונים של הארץ, מבקרת את העובדים בשטח כדי לוודא שיש להם את כל התנאים לעבודה בטוחה, בראש שקט", היא מספרת. באשר לשירות של נשים במקצוע שנתפס עד לפני מספר שנים כגברי, היא אומרת: "פעמים רבות, בעיקר גברים, מרימים גבה על אופי התפקיד שלי ודרישותיו, אבל מהר מאוד הם מבינים שאין דבר כזה בימינו תפקיד גברי או נשי. כל אחת מסוגלת לעשות תפקיד שבעבר נחשב של גברים. להיפך, לעיתים, נשים מביאות לתפקיד הגברי, רגישות ותשומת לב שרק הופך את ביצוע התפקיד איכותי יותר".
"אולי בעוד 20 שנה אשפיע על קו הנוף של תל אביב"
בעודנו יושבים במשרד המשקיף לקו הנוף של תל אביב ורמת גן, כאשר גם הנוף של בסיס הקריה נשקף, אני שואל את המהנדסות האם יש להן השפעה על מה שאנחנו רואים. הן מגחכות ועונות שכרגע אין להן השפעה על מה שאנחנו רואים מעבר לחלון, אך שבעוד כעשרים שנה, יש סיכוי טוב שהן ישפיעו על הנוף הזה לא מעט. כרגע הן מתכננות להישאר במקצוע שהן כל כך אוהבות, בשורות משרד הביטחון.