מבחינת הרמטכ"ל אביב כוכבי, מבצע "עלות השחר" יהיה אקורד סיום מוצלח לכהונה שלו. לראשונה מזה שנים רבות, מסתיים סבב הסלמה מול עזה בלי תחושה של חמיצות בציבור ועם הבנה ברורה שהג'יהאד האיסלאמי חטף מכה קשה ויצא מהסבב הזה, כשידו על התחתונה.
צה"ל, צריך לומר, ניהל פה מלחמה מאוד מוגבלת ושקולה, מול האויב הפחות חזק ברצועה. זה עבד מעולה, הרבה בזכות שיתוף פעולה בריא בין הצבא לדרג המדיני ואישור התוכניות.
מעטים מאוד המבצעים בהם צה"ל היה זה שנתן את הטון ומכת הפתיחה. זה קרה ב-2008, עם הפצצת מסדר השוטרים בעופרת יצוקה, ב"חגורה שחורה" ב-2019 עם חיסולו של אבו בהאא אבו-אלעטה. לרוב, המבצעים האלה היו המוצלחים יותר, בתנאי שזה לא נמשך זמן רב והסתבך.
עוד על מבצע "עלות השחר" נגד הגא"פ בעזה:
סיכול הבכירים ופגיעה במערך הרקטות: הישגי צה"ל והשב"כ
מגני השמיים: פעילות חיל האוויר במבצע
170 מטרות הותקפו, 1,100 רקטות נורו: מספרי המבצע
גם הפעם צה"ל תקף ראשון ולא עצר שם. באישור של הדרג המדיני התקיפה הייתה רק תחילתו של לחץ אדיר ומתמשך על ארגון הטרור. שבוע לפני שנסגרו הכבישים בעוטף עזה, בכירי הדרג המדיני והצבאי ידעו שישראל בדרך לסבב לחימה. אז ניתן לצבא האישור לבצע את הסיכול הממוקד שיפתח את הסבב, ברגע שיבשילו התנאים. שלושה ימים לפני סגירת הכבישים בעוטף ומה שהתחיל את המתיחות, כבר ניתנה הפקודה לפרוס את סוללות כיפת ברזל.
בשלב הזה החל הציד, אבל לא רק נגד חוליות הנ"ט, גם נגד מפקד הגזרה הצפונית בעזה של הג'יהאד האיסלאמי, תייסיר אל-ג'עברי. ברגע שהתקבל הזיהוי שלו וניתן היה לבצע את הסיכול מבצעית, הוא חוסל ואיתו עוד חוליית נ"ט. המבצע החל.
מבצע "עלות השחר" היה מאוד מוגבל, מחושב ומדוד, בנק המטרות לא חיפש את הדם של פעילי הגא"פ והתמקד בנכסים המשמעותיים של הארגון, מפקדים בכירים, מפקדות, מחסני אמל"ח ורקטות ושאר התשתיות.
הייתה הקפדה אדירה בבחירת המטרות ובתקיפה שלהן, בכדי לא להביא למצב של טעויות שיפגעו בישראל וגם, כדי לא להביא לכך שחמאס יצטרף ללחימה. כל המשתנים במבצע הזה התחברו לכוכבים של כוכבי באופן מושלם. מערכת כיפת ברזל ומשמעת אזרחית ראויה לציון, הביאו לכך שבצד הישראלי לא היו הרוגים ואף לא פצועים קשה.
הכישלון של הגא"פ
שלא כמו החמאס בשומר החומות, הג'יהאד האיסלאמי לא הצליח לעורר את ערביי ישראל, ירושלים ואפילו לא בגדה. השקט הזה, כולל שקט יחסי בעולם, אפשר לישראל לנהל את הלחימה בצורה מלאה. גם כאשר נהרגו ילדים (משיגור כושל) העולם לא מיהר להתנפל על ישראל.
חשוב לציין, כי בניגוד לרושם הציבורי אותו בנו לאורך שנים בצבא, לא ניתן באמת להשמיד משגרים מיד עם שיגור הרקטות. הסיכוי לפגיעה מהירה ומספיק ומדויקת נמוך. בסוף מדובר בצינור או צינורות מתכת מתחת לאדמה. משגרים רבים כן הושמדו אולם כתוצאה מאיתור מודיעיני מגוון. גם זאת הסיבה שארגון הטרור הצליח להמשיך ולשגר לישראל, למעלה מ-1,000 רקטות. בצבא ידעו את זה והבינו שזה מה שהיקרה עד לרגע האחרון.
כדי לא לשחוק את ההישגים, הצבאיים והתודעתיים, הדרג המדיני וצה"ל חתרו לסיום המערכה. כל הצמרת הצבאית של הג'יהאד האיסלמי בעזה חוסלה, נרשמה פגיעה קשה במערך ייצור הרקטות ומחסני הרקטות. אם כי פה צריך להגיד שלגא"פ נותרו עוד אלפי רקטות ומערך ייצור שניתן לשקם.
גם זה חלק מתחושת הניצחון של ישראל, אנחנו החלטנו מתי לפתוח את הסבב, אנחנו גם החלטנו מתי זה יסתיים. הג'יהאד האיסלאמי הוכרע. חשוב בהמשך לזה לומר, שעוד שנה אולי שנתיים, סביר שנמצא את עצמנו בסבב נוסף. חשוב לזכור שגא"פ הוא האויב ה"נוח" והפחות עוצמתי, חמאס זה כבר סיפור אחר לגמרי.