נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממשיך להדק את אחיזתו הפוליטית, והפעם דרך המשכו של גל מעצרים נרחב נגד בכירי מפלגת האופוזיציה המרכזית, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP). אתמול (שבת), נעצרו ראשי הערים של שלוש ערים מרכזיות בדרום טורקיה: אדנה, אדיאמן ואנטליה, במה שמסתמן כמהלך נוסף בשרשרת ארוכה של פעולות דיכוי פוליטיות נגד גורמים באופוזיציה ומתנגדי משטר.
לפי דיווחים בתקשורת הממלכתית בטורקיה, זיידאן קרלר (ראש עיריית אדנה), עבד א-רחמן טוטדרה (אדיאמן), ומוחיטין בוצ'ק (אנטליה) נעצרו במסגרת חקירות נפרדות שיזמו התובעים הראשיים באיסטנבול ובאנטליה. טוטדרה נעצר בביתו באנקרה והועבר לאיסטנבול, בעוד קרלר נעצר בעיר סמוכה. גם משרדי העיריות באדנה ואדיאמן נבדקו במהלך הפשיטות.
לטענת התביעה, המעצר התרחש בעקבות עדות של איש עסקים שהיה מעורב בארגון פשיעה והסכים לשתף פעולה עם החוקרים. על פי החשד, ראשי העיריות דרשו טובות הנאה כלכליות בלתי חוקיות מחברות שעבדו עם העירייה. עורך דינם של חלק מהעצורים דחה את ההאשמות וטען כי מדובר במהלך פוליטי מובהק.
גל מעצרים ממושך
המעצרים של אתמול מגיעים על רקע מתקפה ממושכת מצד המשטר נגד ראשי ערים ואנשי ציבור מטעם מפלגת ה-CHP. רק בתחילת השבוע נעצר טונץ' סוייר, לשעבר ראש עיריית איזמיר, העיר השלישית בגודלה במדינה, יחד עם 137 בכירים נוספים, במסגרת חקירה נרחבת בחשד להונאה ומרמה במכרזים. בסוף השבוע נעצרו גם ראש עיריית מנאבט ונבחרי ציבור נוספים בפרובינציית אנטליה, בחשד לעבירות דומות.
הקמפיין הזה נגד האופוזיציה החל למעשה בחודש מרץ האחרון, כאשר ראש עיריית איסטנבול, אכרם אימאמאולו, שנחשב ליריב המרכזי של ארדואן בזירה הפוליטית, נעצר באשמת שחיתות ואף חברות בארגון טרור - זמן קצר לאחר שדווח כי הוא הושעה מתפקידו על רקע ביטול תואר האקדמי שלו. מעצרו עורר גל מחאה אדיר ברחבי טורקיה, בהפגנות הגדולות ביותר שנראו במדינה מזה עשור. יותר מ-2,000 מפגינים נעצרו, בהם גם עיתונאים, וחלקם נשלחו למעצר ממושך. למרות זאת, נראה כי גל המחאה הזה כבר הספיק לשכוך.
למרות מעצרו, אימאמאולו הוכרז כמועמד הרשמי לנשיאות מטעם מפלגתו לקראת הבחירות הבאות, שאמורות להיערך בשנת 2028 - אם כי ייתכן שיקדימו אותן.
בתגובה למעצרים האחרונים, יו"ר ה-CHP, אוזגור אוזל, כינס את הנהגת המפלגה לדיון חירום. ראש עיריית אנקרה, מנסור יבאש, אף הוא בכיר באופוזיציה, יצא נגד אכיפת החוק הסלקטיבית במדינה, וכתב ברשת X: "במערכת שבה החוק מתכופף לפי פוליטיקה, הצדק מופעל על קבוצה אחת ומתעלם מאחרת - איש לא יכול לצפות מאיתנו להאמין בשלטון החוק".
מנגד, שר המשפטים יילמז טונץ' גינה את ההאשמות על רדיפה פוליטית וטען שהן "פוגעות באובייקטיביות ובחופש הפעולה של מערכת המשפט". למרות הכחשותיו של ארדואן - תזמון המעצרים, היקפם והתמקדותם כמעט הבלעדית בבכירי האופוזיציה - מותירים מעט מקום לספק: המשטר בטורקיה פועל בנחישות לבצר את שלטונו, גם במחיר פגיעה גסה במוסדות הדמוקרטיים וברצון הבוחר המקומי.
תזמון מדיני נוח
המהלכים האלה מבית מגיעים בתזמון מאוד נוח לארדואן בכל הקשור למדיניות החוץ שלו. בימים אלה הוא מתחזק ידידות מתוקשרת והדוקה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שדווקא כעת שוקל להסיר את הסנקציות על טורקיה בתחום הנשק, ואפילו לספק לה לראשונה מטוסי קרב F-35 מתקדמים, בצעד שיזעזע את העליונות הביטחונית של ישראל.
לא רק מצידה של ארה"ב רווה ארדואן נחת בימים אלה, אלא גם מצידה של אירופה, וחברות ברית נאט"ו, שרואות חשיבות גדולה אף יותר בחיזוק היחסים עם טורקיה החזקה צבאית, על רקע החששות כי טראמפ לא יהיה מחויב להגנה על מדינות אחרות. ארדואן רשם בשנה האחרונה כמה הצלחות מדיניות כבירות בזירה הבין-לאומית שהקנו לו מוניטין רב, דוגמת המהפכה בסוריה, ההצלחה של פקיסטן במלחמה עם הודו על רקע התמיכה של טורקיה, התבססותה הצבאית והמדינית של טורקיה במזרח אפריקה ועוד.