המעטפה המיוחלת מגיעה הביתה ובתוכה, ההזמנה לצו הראשון. אם עד שקיבלתם את המעטפה לתיבה לא שמעתם את כל הסיפורים והמיתוסים, כנראה שמעכשיו הם יתחילו לזרום אליכם כמו מים. אחד מהמושגים שמקיפים סביבם הכי הרבה מיתוסים הוא הקב"א – הסיווג של המתגייסים על פי קבוצות האיכות השונות שיקבעו לאיזה תפקידים הם יוכלו להתגייס. המיתוסים מדברים על כל מיני פרמטרים שיכולים להשפיע על הקב"א, ביניהם, מספר הנפשות במשפחה, גודל הבית שגרים בו ורמת בית הספר. כמה מזה אמת וכמה מזה שקר? יצאנו לבדוק.
סא"ל שרון פישר היא ראש ענף פיתוח מערכות מיון במרכז מדעי ההתנהגות של צה"ל. במילים אחרות – היא האדם שעומד מאחורי תהליכי המיון לתפקידים השונים בצה"ל בשלבי הגיוס ומאוחר יותר למיונים לקורסים מתקדמים כמו קורס הקצינים. את הריאיון איתה אנחנו פותחים בשאלה ישירה: "מה הסוד הגדול מאחורי הקב"א", היא מצידה מכריזה באופן החלטי: "הסוד הכי גדול הוא שאין יותר סודות. היום נגלה את כל סודות הקב"א".
מרכיבי הקב"א
בתור התחלה, פישר מפרטת מה הם הפרמטרים שלא נלקחים בחשבון בקביעת הקב"א: "הקב"א אינו מקום מגורים, אינו מספר החדרים בבית, אינו מצב משפחתי הוא אפילו אינו הצבע של הנעלים", היא אומרת. הרבה מהאמונות של המתגייסים נובעות, כך מסבירה פישר, כתוצאה מצבר הנתונים שנאסף במהלך הצו הראשון בשיחה הראשונה (כתובת מגורים, מוסד הלימודים, פרטי בני המשפחה, שנת עליה וכו'). "בלשכת הגיוס אנחנו צריכים לאסוף את כל המידע על הפרט. אנחנו אוספים הרבה מידע שיידרש לנו בהמשך כדי לדעת איזה עזרה תידרש לו כשהוא יהיה בצבא. פרטי המידע הכלליים האלו לא משפיעים על הקב"א".
כעת, אחרי שפישר הסבירה מה הפרמטרים שלא נלקחים בחשבון בקב"א, היא מסבירה מה הם שלושת המרכיבים של הקב"א.
רמת השכלה – בצו הראשון, תישאלו באשר למסלול הבגרות אליו אתם לומדים. בהתאם לתשובה שלכם, יקבע לכם צה"ר – ציון השכלה ראשוני. הצה"ר ממוקם על גבי סקאלה שהקצה הנמוך ביותר בסקאלה הוא השכלה בסיסית (כיתה א') והציון המרבי ביותר ניתן לזכאים לבגרות מלאה ולזכאים לתארים אקדמאים. הדגש, כך מסבירה פישר הוא על הפוטנציאל, יש פחות מעקב אחר הציונים.
דפ"ר – (10-90, ממוצע 51; הציונים הם בקפיצות של עשר נקודות) דירוג פסיכוטכני ראשוני, את המושג הזה אתם כנראה מכירים היטב. הדפ"ר יקבע בשלב המבחנים הממוחשבים בצו הראשון – "מבחנים שמיועדים לבחון את הפוטנציאל השכלי של המועמד. עד כמה הוא חכם", מסבירה פישר. "המטרה היא לא לבחון ידע, אלא פוטנציאל – איך המועמד חושב". רב הנבחנים, כך מסבירה פישר, יעברו ארבע בחינות: בחינה מילולית, בחינה צורנית, בחינה מספרית ובחינת הבנת הוראות. לדברי פישר, לא מדובר בבחינות קשות במיוחד, אלא בחינות שגם נער בגיל של חטיבת הביניים מסוגל לעבור בהצלחה. אלו שאינם שולטים בשפה העברית (עולים חדשים, דרוזים או מי שיש לו ליקוי שפתי) יעברו בחינה צורנית בלבד.
ריאיון אישי – (8-40, ממוצע 24) את השלב הזה עוברים בדרך כלל בנים. הסיבה לכך היא שבנים הם לרב יהיו אלו שמיועדים לשירות קרבי ויש צורך להכיר אותם כמועמדים ולהבין האם הם מסוגלים לעמוד בשירות שכזה. נשים שיצהירו שהן מעוניינות להתנדב לתפקיד לחימה, יעברו את הריאיון הזה גם כן. הציון שמקבלים בסופו של הראיון נקרא דצ"ך – ציון דרך.
כעת, לאחר שתעברו את כל שלבי המיון הללו, יורכב לכם הקב"א על פי הנוסחאות הבאות:
לגברים – 50% דפ"ר, 33% ראיון אישי, 17% השכלה.
לנשים – 60% דפ"ר, 40% צה"ר.
ציון הקב"א נע על פני סקאלה של ציונים בדידים בין 41 ל-56 כאשר הממוצע הוא 50.5.
פרמטרים נוספים
פנשמע שהכל פשוט, אבל יש עוד כמה פרטים שצריך לברר. כמובן שבדקנו הכל עם שרון.
איך אפשר להעלות את ציון הקב"א?
בכדי להבטיח את הציונים המרביים בבחינה, ממליצה פישר על מספר צעדים. כצעד ראשון, היא ממליצה להיכנס לאתר עולים על מדים, שם ניתן למצוא הדגמה של הבחינות הממוחשבות כך שניתן להתנסות ולדעת לקראת מה הולכים.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
לגבי היום עצמו של הצו הראשון, היא ממליצה להגיע ערניים יחד עם בקבוק מים וחטיף אנרגיה שיבטיחו שמירה על חדות וערנות לאורך היום. במידה ולא מרגישים טוב, יש לציין את זה בפני צוות לשכת הגיוס על מנת שהם יתחשבו או יציעו להגיע להשלים את הליכי המיון במועד אחר. "אין חרטות", היא מדגישה. "הצבא זה לא בית הספר ואין הזדמנות שניה".
מה לגבי הקלות ואבחונים?
פישר עונה על כך נחרצות. "במידה ויש לכם אבחון כלשהו, חשוב לשלוח עותק מלא שלו ללשכת הגיוס עוד לפני הצו הראשון כדי שצוות הלשכה יוכל להיערך לכך בהתאם. כשאני אומרת עותק מלא, אני לא מדברת על הסיכום, אלא על האבחון עצמו שיכול להגיע גם ל-15 עמודים. בנוסף, יש להביא עותק נוסף ליום הגיוס עצמו ולוודא שצוות הלשכה מקבל אותו".
מה לגבי קב"ן?
"אפשר להגיע לקב"ן מכמה ערוצים", פישר מסבירה. "ערוץ ראשון הוא בקשת המלש"ב. במידה והמלש"ב ציין שהוא חושב שיהיו לו בעיות או אם הוא מודיע שהוא מצוי במצוקה. הערוץ השני, הוא הורים, מטפלים או אנשי חינוך שיכולים להעביר בקשה שהקב"ן יראה מישהו מסוים שמיועד לגיוס. הערוץ השלישי והמרכזי הוא המלצת המאבחנת בראיון שיכולה להמליץ שאיש מקצוע נוסף יעריך את המלש"ב".
בעניין הקב"ן, פישר מנפצת מיתוס. "עצם ההפניה לקב"ן, לא אומרת פטור נפשי אוטומטי. הקב"ן עורך ראיון כדי לאמוד האם יש צפי לקשיי הסתגלות רציניים והאם מדובר במגבלה שהמפקדים ידרשו לקחת בחשבון במהלך השירות הצבאי. היה ויש בעיה חמורה, הוא יכול להפנות הלאה לערוץ של קביעת פרופיל נפשי. יכול להיות בחור שהוא בסדר גמור ואנחנו חוששים שהוא ייפגש בקשיים, אבל זה לא אומר שחרור מהצבא, אלא שאולי יתאימו לאדם שירות במיוחד".
האם יש פרמטרים נוספים שיכולים להשפיע על התפקיד?
"אנחנו בוחנים את הפוטנציאל והנתונים של הפרט שזה הקב"א, אבל יש עוד דברים מסביב כמו לדוגמא, רמת השליטה בשפה העברית. זה נקבע דרך עוד כמה מבחנים בשלב אימות הנתונים והכיתה הממוחשבת. יכול להיות שנשלח מישהו לקורס עברית. מלש"ב שאנחנו רואים שיש לו רמה שפתית מאוד גבוהה נשלח אותו לדוברות או למערכות מידע".
רישום פלילי יכול להוות גורם משפיע?
"זה לא מופיע ברשומות הפתוחות לכולם. רב היחידות לא רואות את האינדיקציות האלו. לשכת הגיוס עושה חישוב ויש לה כלים משלה שרק מרמת חומרה מסוימת בודקים את המשמעות. זה הולך בעיקר אל מול מגבלות. אם יש מישהו שנאשם על סחר בסמים ועשה עבירות קשות, זה מצריך בירור יותר מעמיק. רב הגורמים בצבא לא רואים את זה".
לסיכום, אנחנו ממליצים על כמה כללי אצבע עיקריים:
- להגיע לצו הראשון ערניים וחדים. אם אתם לא מרגישים טוב, אל תתביישו להגיד.
- התנסו במבחנים הממוחשבים עוד לפני שאתם מגיעים ללשכת הגיוס כדי שלא תופתעו מאופי השאלות.
- היו עצמכם ואל תוותרו כי התנאים ההתחלתיים (מקום מגורים, בית ספר וכו') פועלים לכאורה לרעתכם.
- תאמינו בעצמכם ואל תיתנו לאף אחד להפחיד אתכם עם סיפורי אימה מהצו הראשון.