המנילה מגיעה וצריך לקבל החלטה – על מה הולכים. עם כל האידיאולוגיה והרצון לתת למדינה כמה שיותר (או כמה שפחות, תלוי מה רמת המוטיבציה שלכם), לא מן הנמנע שאחד השיקולים שלכם יהיה שהתרומה שלכם לצה"ל תתרום גם לכם. כלומר, לבחור במסלול השירות שגם אתם תרוויחו ממנו ולא רק המערכת.
כמובן שרוב הבנים לא יקבלו מנילה עם הרבה בחירה וילכו לקרבי, בלי שום קשר למה שהם רוצים לעשות (למרות שגם לשירות קרבי יש את היתרונות שלו, בדמות מענקים מיוחדים או משרות אבטחת אישים בתנאי שכר משתלמים) - אבל לענייננו, כל אלו שלא ישרתו בקרבי, יכולים לנסות לכוון לתפקיד שיתאים לקריירה שהם מייעדים לעצמם. יש לא מעט מקצועות אזרחיים שיש להם מקבילה בצבא, רק שבצבא זה על מדים ועם שם אחר (לרב מש"ק משהו). שירות בתפקידים מסוימים בצבא יכול לתת יתרון בלא מעט תחומי עיסוק באזרחות, בעיקר בגלל הניסיון שהשירות הצבאי מעניק בהם. חשוב להכיר את התפקידים האלו ואת המקבילה האזרחית שלהם כי הם יכולים להיות התחלה לא רעה בכלל של קריירה.
זה המקום להזכיר את הכתבה על התפקידים שהכי ישתלמו לכם באזרחות. בכתבה ההיא התייחסנו לתפקידים שההקצאות אליהם מצומצמות. כאן, נתייחס לתפקידים נפוצים יותר.
באזרחות: עובדת סוציאלית. בצבא: מש"קית ת"ש
נעים להכיר. מש"קית ת"ש. בבסיסים בשטחים, מש"קית הת"ש מוכרת בתור החיילת היחידה בבסיס קרבי שכולם בו חיילים. תפקידה של מש"קית הת"ש הוא לאבחן את הרקע המשפחתי והסוציו-אקונומי ממנו מגיע כל חייל ביחידה ולעשות בעבורו את ההתאמות בתנאי השירות על מנת שיוכל לתת את המקסימום בשירות הצבאי מבלי להיפגע: תוספת לשכר החודשי, הקלות בשעות הפעילות, אישורי עבודה, אישורי יציאה הביתה על לבוש אזרחי (במידה ומדובר בחייל דתי) וכו'. כמובן שמש"קית הת"ש תמשיך לעקוב אחרי אותו החייל במהלך השירות, תבחן את ההתאמות שעשתה בעבורו ותערוך מעקב אחר התוצאות של העבודה שהיא עשתה.
עד לפני כמה שנים, מש"קית הת"ש ביחידות היוותה למעשה כצינור בין החייל ביחידה לבין מחלקת ת"ש באגף כח האדם – שם היו מתקבלות כל ההחלטות באשר להקלות הת"ש לכל החיילים בצבא. בגלל גודלו של צה"ל, היה מדובר בתהליך ביורוקרטי ארוך שהפך את הליך קבלת האישורים למסורבל מאוד והפך את מש"קית הת"ש לבורג קטן במערכת מבלי שתוכל לקבל החלטות בעצמה. בשנת 2007, צה"ל הנהיג את מהפכת הת"ש החדש אשר העבירה את הכח למש"קיות הת"ש שקיבלו סמכות רחבה לקבלת החלטות באשר לחייל וכך למעשה התפקיד הפך להיות דומה מאוד למקבילו האזרחי – העובדת הסוציאלית.
בארץ יש דרישה מאוד גבוהה לעובדות סוציאליות בקהילה, במוסדות חינוך ובעמותות שונות. בשל כך, הקבלה למסלולי הלימוד לעבודה סוציאלית בארץ איננה עניין מורכב למדי. עם זאת, מש"קיות ת"ש שכבר אוחזות בניסיון מקצועי בתחום, יוכלו להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה, כל עוד ידעו לשווק נכון את ניסיונם מהשירות הצבאי. בהקשר זה חשוב לציין תפקידים נוספים שעשויים לשמש יתרון תעסוקתי משמעותי לאלו שירצו לעסוק בעבודה סוציאלית – מש"קית עליה (שמתפקידה לסייע לחיילים עולים חדשים להשתלב בצה"ל ובחברה), מש"קית מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות), מש"קית נפגעים וכו'.
אמנם מדובר בשורה של תפקידים שמיועדים לבנות, עם זאת, יתכן כי יפתחו יותר תקנים למש"קי ת"ש, עם הרחבת גיוס החרדים לצבא.
חיל החינוך – לזורעים לדורות
חיל החינוך הוא אחד החילות הכי ייחודיים שיש בצה"ל בהשוואה לצבאות אחרים. החיל הוקם על מנת לוודא את התוכן המוסרי שצה"ל מנחיל לחייליו, כדי לאפשר לכל החיילים, מכל הרקעים יישור קו בכל הקשור להסתגלות למסגרת הצבאית ולהשכלה בסיסית וכדי להכין בני נוער לשירות בצבא. במרוצת השנים נוספו לחיל משימות לאומיות כגון עבודה בקהילה, קליטת עליה, פעילות עם אוכלוסיות בסיכון וכו'. לכן, בחיל החינוך יש מגוון מאוד גדול של תפקידים – החל ממש"ק או מש"קית חינוך ביחידה, דרך מורה חיילת (או מורה חייל), מדריכי נוער (בבסיס גדנ"ע או במסגרות חינוכיות), מדריכי טיולים ועוד.
התפקידים בחיל החינוך נותנים לחיילים רבים התנסות בתחום החינוך, על מנת לבחון המשך בתחום במגזר האזרחי – בתור מורה, יועץ חינוכי, מחנך בלתי פורמלי וכן הלאה. הניסיון שניתן בצבא הוא לא יתרון קריטי לקבלה לתכניות להכשרת מורים, אבל הוא מהווה עוד נדבך בבגרות המקצועית בדרך לבחירת מקצוע וניסיון שיכול לסייע בתפקוד כאיש חינוך בעתיד. הרבה מאנשי החינוך בישראל התחילו את דרכם בחיל החינוך ומשם המשיכו בתחום החינוך. בהקשר זה, יש לזכור שבתפקידים רבים בחיל החינוך יש נגיעה עם הרבה גופים אזרחיים שההכרות עימם לפני השחרור יכולה להניב אפשרויות תעסוקה מוצלחות לאזרחות.
מקצועות הרפואה – לא רק קצין ודוקטור
אחד מהחילות הכי מפותחים והכי מקצועיים בצה"ל הוא חיל הרפואה. חיל הרפואה מציע לא מעט מסלולי הכשרה שהם פתח לשירות צבאי מעניין, מאתגר ותורם, אבל לא פחות חשוב מזה – מספק מקצוע לחיים. בין מסלולי ההכשרה שמוצעים (מלבד העתודה הרפואית): קורס חובשים, קורס פרמדיקים, קורס אחיות, קורס רוקחות, קורס סייעות לרופא שיניים, קורס שיננית ועוד. בשונה ממסלולי ההכשרה בחילות האחרים, חיל הרפואה מעניק לכל מתגייס תעודה ומקצוע שניתן לעבוד איתם בכל מסגרת חוץ מצה"ל.
אפשרויות התעסוקה בתחומים האלו הן עצומות החל מהמקצועות כשלעצמם - רוקחות, פיתוח תרופות, עבודה בתחום רפואת השיניים, ליווי טיולים כחובש, הדרכת חובשים ומגישי עזרה ראשונה, עבודה כפרמדיק במרפאות חירום ועוד. השכר במקצועות האלו הוא לרב מתגמל ומדובר במקצוע שיכול להיות חווייתי גם לאורך זמן. בנוסף, אם נצא מתוך נקודת ההנחה שאתם בוחנים את הרפואה כמקצוע לחיים – הן בהיבטי רוקחות, הן בהיבטי סיעוד, הן בהיבטי רפואה, השירות הצבאי הוא הזדמנות פז לבדוק עד כמה אתם מעוניינים בזה והניסיון בצבא יכול להוות יתרון בקבלה לבתי הספר לרפואה בארץ ובעולם.
מאבחנות פסיכוטכניות – מקפצה לעולם משאבי האנוש
מאבחנת פסיכוטכנית זה אחד התפקידים הכי אטרקטיבים לאלו שיבחרו לשרת בעולם משאבי האנוש. התפקיד הצבאי כולל בתוכו עוד כמה תתי תפקידים. ביניהם: מאבחנת פסיכוטכנית בלשכת הגיוס שתסייע בהרכבת שאלון ההעדפות לכל חייל. בנוסף לכך, קיים תפקיד שנקרא מאבחנת מדעי ההתנהגות שפועלת בתוך יחידות צבאיות שמסייעת בפיענוח מחקרים בתוך היחידה, תערוך את המבדק הסוציומטרי בכל שנה ותיתן חוות דעת באשר לקידומים ועוד.
הצבא שעוברים דרכו אלפי חיילים בכל שנה, מביא למאבחנות הפסיכוטכניות ולמאבחנות מדעי ההתנהגות כמות אינספוית של עבודה שברמה המקצועית מדובר בהכשרה נטו. כך לשם השוואה, למאבחנת פסיכוטכנית או מאבחנת מדעי ההתנהגות שזה עתה השתחררה משירות של שנתיים, יכול להיות ניסיון עשיר יותר ברמה המעשית, מאשר לזה שיהיה לבוגרת לימודי משאבי אנוש, אם זו לא עסקה בתחום קודם. בצבא מעידים שמאבחנות פסיכוטכניות מתברגות במשרות לא רעות בכלל ביחס למה שמוצע לחיילים משוחררים. הארגונים בהם יהיה קל יותר להתברג לאחר שירות המערך מדעי ההתנהגות הם חברות כוח אדם, חברות השמה ובמקרים בודדים גם בחברות ליעוץ ארגוני.
מלש"בית שתחפוץ בעיסוק בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, יעוץ הקריירה או ניהול משאבי אנוש, יכולה למצוא את מערך מדעי ההתנהגות הצה"לי שמצמיח מתוכו מאבחנות פסיכוטכניות ומדעי ההתנהגות כחממה מקצועית שתספק לו קרש קפיצה נהדר.
מש"ק תקציבים – לאנשים שאוהבים כסף
מקצוע הכלכלה הוא אחד המקצועות הכי מבוקשים היום בישראל – גם בגלל הלימודים שנחשבים כפשוטים יחסית וגם בגלל הדינמיקה והרווחיות שכרוכות בעיסוק בו. עם זאת, לא מעט בוגרי התואר בכלכלה יעידו שמדובר במקצוע שמשעמם אותם ולא בהכרח יבחרו בו כעיסוק לחיים. בצה"ל פועל היועכ"ל (היועץ הכספי לרמטכ"ל) ובכל יחידה פועל מדור תקציבים שתפקידו להיות יועץ כספי למפקד היחידה וניהול תקציבי היחידה. בתוך זה, התפקיד כולל ניהול מכרזים, חלוקת תקציבים בתוך היחידה, ניהול מהלכי התייעלות והצמחת מקורות מימון נוספים לפעילות היחידה.
מקצוע התקציבים יכול להיות מקצוע מאוד מעניין לחלק מהאנשים מצד אחד, אבל הרבה יכולים למצוא אותו כמשעמם. מתגייס שחושב על עתיד בתחום העסקי-כלכלי, יכול לבחון את השירות כמש"ק תקציבים כהתנסות של שנתיים-שלוש, אחרי השירות – יוכל לבחור להתמקצע בתחום וללמוד כלכלה, או לדעת בוודאות שזה לא מתאים לו ולהמשיך הלאה לכל תחום אחר שיבחר.
משטרה צבאית: לאוהבי בילוש וחקירה
בקטגוריה המפתיעה – המשטרה הצבאית, או בשם המוכר יותר – מ"צ. אתם בטח שואלים את עצמכם למה שזה ישתלם למשהו. התשובה היא כי במצ"ח מוצעים תפקידים מעניינים מאוד בתחום החקירה, כאלו אשר יש להם ביקוש ושכר לא רע באזרחות.
בחיל המשטרה הצבאית פועלת יחידת מצ"ח. הניסיון וההכשרה שהיחידה מעניקה בתחום החקירות הוא עצום והוא גם מאוד משתלם בהתחשב במחיר הגבוה שמשלמים באזרחות על קורס חוקרים. בצבא, חוקרים ביחידות האלו יעסקו בחקירות תיקי סמים, חקירות פליליות בתוך הצבא בשיתוף עם משטרת ישראל, לכידת עריקים ונפקדים ויהיו בסוד העניינים של הרבה דברים שרובנו קוראים עליהם בכותרות העיתונים. באזרחות, אותם חוקרים מתקבלים בידיים פתוחות בגופי אכיפה וביטחון שמציעים תנאי העסקה מתגמלים וקריירות משתלמות – ביניהן, השב"כ, משטרת ישראל, מס הכנסה ועוד.
בנוסף, חוקרים עם ניסיון, יכולים לפתוח בהמשך משרדי חקירה פרטיים וכאן, כבר לא מדובר במשרות ממשלתיות, אלא בהרבה מאוד כסף.