בזמן שעיני העולם נשואות לעבר האיום הרוסי והמלחמה שהם מנהלים באוקראינה, רוחות המלחמה המנשבות החלו להתגבר בעוד זירה נפיצה - טאיוואן והאיום הוותיק של סין לכבוש אותה.

בפברואר האחרון, במהלך נאום שנשא ביום העצמאות של טאיוואן, אמר נשיא סין: "אתם תסבלו אם לא תתאחדו". מנגד, הנשיא האמריקאי הבהיר כי פלישה סינית תביא למלחמה עם ארה"ב. בלב הסיפור הזה נמצא הצבא הקטן יחסית של טאיוואן, שכל משימתו להגן על האי ולבלום כל פלישה סינית למדינה.

לפחות על פי זווית הראייה של טאיוואן, פלישה סינית היא רק עניין של זמן. הם אפילו מעריכים שהסינים יפלשו בשנת 2025 כאשר לטענתם, מה שהרוסים עושים באוקראינה הגביר את התיאבון של סין ויכול להקדים את מועד הפלישה.

בינתיים, הסינים מאתגרים את טאיוואן בשורה של מהלכים צבאיים, בעיקר טיסות של מטוסי קרב סינים סמוך למרחב האווירי של מדינת האי, הפלגה של ספינות מלחמה וצוללות באזור והרבה מאוד איומים. בכתבה אשר התפרסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" נטען, כי מערך הבקרה של טאיוואן הזהיר טייס קרב סיני שהתקרב יותר מדי למרחב האווירי שלהם. בתגובה, הטייס הסיני עלה מולם בקשר וקילל את קצין הבקרה הטאיוואני.

כאמור, בכירי צבא טאיוואן מעריכים שהצבא הסיני יהיה מוכן לפלישה כבר במהלך 2025. בארה"ב טוענים מצדם כי הפלישה הסינית לטאיוואן לא תהיה מאוחר משנת 2035. ממשלת טאיוואן סומכת לא מעט על הברית הצבאית שלה עם ארה"ב ויפן, כאשר שתי המדינות אף העמיקו לאחרונה את שיתוף הפעולה הצבאי שלהן. אולם הטאיוואנים לא לוקחים סיכון ומשקיעים משאבים רבים בצבא קטן, אבל יעיל וחכם, במודל אשר מזכיר במידה מסוימת את צה"ל.

איום הפלישה הסינית (צילום: Mandy Cheng/AFP/Getty Images)
אימוני צבא טאיוואן|צילום: Mandy Cheng/AFP/Getty Images

לטאיוואן צבא מילואים המונה כ-165 אלף חיילים בסדיר ובקבע. בנוסף צבא מילואים המונה 1.65 מיליון חיילים. לצד זה ישנו עוד כוח מילואים המונה כ-300 אלף חיילים ונקרא "חיילי סוף השבוע". כוח זה מורכב מחיילים וקצינים משוחררים אחרי שירות קבע בן מספר שנים, כאשר בכל סוף שבוע מאמנים כמה עשרות מהם. מדובר בעיקר בחיילים בעלי כישורים ייחודיים בתחום הרפואה, צליפה, לוחמה בטרור, נגד טנקים ועוד.

מדובר צבא מצויד באמל"ח מתקדם, שמתאמן הרבה מאוד. מכיוון שהם מבקשים לשמור על עצמאות, לצד העובדה שמדינות רבות לא משתפות איתם פעולה לאור האיום הסיני, טאיוואן פיתחה גם תעשיה ביטחונית איכותית, כולל יכולת ייצור של טילים בליסטיים שלטענתם מגיעים למטרות רבות בסין ואף פיתוח של טילים היפרסוניים.

על פניו המספרים לרעתם. לסין צבא אדיר, השני בגודלו בעולם. אולם בטאיוואן מציינים שני דברים. האחד שהמטרה העיקרית של הצבא שלהם להחזיק מעמד כמה שיותר זמן, עד להגעת כוחות אמריקאים ואולי גם אחרים. דבר שני קשור לאוקראינה. הם רואים את הכישלון של הצבא הרוסי מול צבא קטן בהרבה - ומאמינים שהם יכולים להגיע לתוצאות דומות.

יותר מאלף טנקים ומאות תותחים

מבין הזרועות של הצבא הטאיוואני, צבא היבשה הוא הגדול ביותר. אולם סובל ממחסור באמל"ח מתקדם וחדיש. לאחרונה הם יצאו לתהליך נרחב של מודרניזציה, אשר נועדה לחפות על נקודת התורפה הזו, בעיקר רכש מארה"ב.

לצבא היבשה שם זרוע שריון המונה 1,100 טנקים אולם כלל הטנקים מדגמים מאוד מיושנים. ביניהם M-60 ו- M-48 תוצרת ארה"ב עם שיוצרו לפני עשרות שנים. אמנם הם עברו שדרוג מערכות, אולם ספק שהם יכולים לתת מענה בשדה הקרב המודרני. כחלק מתהליך המודרניזציה הוזמנו מארה"ב כמאה טנקים מסוג M1A2 עם כוונה להגדיל את המספרים בשנים הבאות.

לצד הטנקים יש להם כ-400 נגמשי"ם מסוג CM-32 המצוידים בתותח 105 מ"מ, מקלעים כבדים ומקלעי רימונים. מדובר בכלי מייצור מקומי בעל מערכת תנועה גלגלית מהם הם מתכוונים לייצר עוד כ-200. לאלה יש להוסיף עוד 1,300 נגמ"שים מסוגים שונים.

מערך התותחנים הטאיוואני גדול יחסית, אולם סובל גם כן מכך שעיקר הציוד מיושן. מדובר ב-260 תותחים מסוג M-110 ששימשו בעבר את צה"ל ותותחים מסוג M-109 המשמשים אותו כיום. לאלה יש להוסיף עוד 1,300 תותחים נגררים מסוגים שונים, רובם בני למעלה מ-45 שנים. מנגד, יש למעלה ממאה מערכות שיגור רקטות רב קניות מתקדמות, כולן מייצור מקומי.

מערך מסוקים רחב

כמו בישראל, גם בטאיוואן תורת הלחימה בנויה סביב הישענות על יכולות אוויריות מתקדמות ואיכותיות. בטאיוואן מערך המסוקים שייך לצבא היבשה. מערך זה כולל 29 מסוקי AH-64 אפאצ'י ועוד 62 מסוקי קרב מסוג AH-1 סופר קוברה. לצד טייסות מסוקי הקרב גם 37 מסוקים מסוג OH-58D שמטרתם סיור ואיסוף מודיעין למסוקי הקרב וכוחות היבשה.

מערך מסוקי הסער כולל 75 מסוקים מדגם צ'ינוק, בלק הוק ומסוקים קלים מסוג בל 206. כמו כן ישנו מערך גדול של מטוסים ללא טייס המונה למעלה מ-60 כלים כולם מייצור מקומי.

המסוק (צילום: U.S. Army, GettyImages)
מסוק אפאצ'י. לטאיוואנים צי מכובד|צילום: U.S. Army, GettyImages

עוד לפני המלחמה באוקראינה, צבא היבשה הטאיוואני החזיק סד"כ גדול של טילי כתף מסוג סטינגר וטילים נגד טנקים מסוג ג'אוולין. יש עוד מספר סוגים של טילים מהסוג הזה, אולם נראה כי לאור הלקחים הראשונים מאוקראינה, בכוונתן להזמין עוד מאות רבות של טילי כתף נגד טנקים ומטוסים.

לחיל האוויר יש משמעות אדירה בתכניות ההגנה של טאיוואן אל מול הסינים. תפקידם לפגוע בכוח הפלישה הרחק מגבולות האי, בלב ים ויחד עם הטילים הבליסטיים אפילו בסין עצמה. בנוסף לזה לספק סיוע אווירי צמוד לצי ולצבא היבשה בכל אקט של לחימה נגד כוח הפלישה הסיני אם יגיע.

חיל האוויר: בהגנה ובהתקפה

חיל האוויר הטאיוואני מונה למעלה מ-300 מטוסי קרב. בהם 112 מטוסי F-16A\B שמחציתם עברו שדרוג לדגם V, שזה הדגם החדש והמתקדם ביותר כיום של מטוס הקרב האייקוני הזה. בנוסף הם הזמינו עוד 56 מטוסי F-16V שאמורים להגיע עוד השנה.

בנוסף לאלה, לחיל האוויר עוד 100 מטוסי קרב רב משימתיים מסוג F-CK-1, שזהו מטוס קרב שהם מפתחים ומייצרים בעצמם. עוד כ-50 מטוסי קרב רב משימתיים מסוג מיראז'-2000 שנרכשו מצרפת. לכל זה יש להוסיף עוד טייסת של מטוסי קרב ישנים מסוג F-5 אולם אלה משמשים בעיקר לסיור ואיסוף מודיעין.

לחיל האוויר של טאיוואן חימושים מתקדמים שנרכשו בעיקר מארה"ב, בהם טילי אוויר-אוויר מסוג AIM-120 אמראם או AIM-7 "ספארו". כמו גם אלפי פצצות חכמות וטילים מדויקים לטווחים ארוכים. לצד זה ישנו דגש נרחב לטילי אוויר-ים ארוכי טווח, שמטרתם להטביע את ספינות החיילים והציוד הסיני שירכיב את כוח הפלישה.

F-16V (צילום: Nichole Adamowicz/USAF, GettyImages)
מטוס קרב מסוג F-16V מהסוג שמפעילה טאיוואן|צילום: Nichole Adamowicz/USAF, GettyImages

במסגרת חיל האוויר שם, בדומה לישראל, נמצא מערך ההגנה האווירי המורכב בעיקר מ-12 סוללות טיל פטריוט אמריקאים ועוד 12 סוללות מסוג Sky Bow מייצור מקומי. גם בתחום הזה טאיוואן מחפשת להשקיע בשדרוג היכולות והגדלה שלהן באופן דרמטי כדי להתמודד עם חיל האוויר הענק של סין.

כמו במקרה של חיל האוויר, בטאיוואן מבינים שהצי הימי יהיה מרכיב חשוב בכל בלימה של פלישה. מטרת הצי שלהם היא פגיעה בכוח הפלישה הסיני כמה שיותר רחוק מהמדינה והשמדה של ספינות הנחיתה הסיניות. כדי לעמוד במשימה הם מתאמנים הרבה מאוד בשיתוף פעולה עם חיל האוויר המקומי.

חיל הים: פגע בסיני וברח

זרוע הים של טאיוואן מונה מערך ספינות טילים ומשחתות גדול מאוד. מדובר בלא פחות מ-28 ספינות טילים על חלק מהן גם משגרים של טילים בליסטיים לפגיעה במטרות איכות בעומק סין. כל הספינות הן מפיתוח וייצור מקומי.

בימים אלה מתנהל פרויקט לפיתוח ספינות טילים מסוג "Tuo Chiang". מדובר בספינות טילים בעלות מאפיין חמקני. ספינה קטנה, יחסית, ומהירה עליה כמות גדולה של טילי ים-ים וטורפדו.

על פי הפרסומים ספינות אלה נועדו לפגוע בכמה שיותר ספינות סיניות תוך שימוש בטקטיקה של פגע וברח. כלומר התחמקות והגעה מהירה, הטבעה של ספינה סינית ואז התחמקות לאזור בטוח וחוזר חלילה. בכך לשלול את היתרון הכמותי של סין. לצי המקומי כבר יש 2 ספינות מהסוג הזה והכוונה לבנות בסך הכל 12 ספינות טילים.

לטאיוואן יש עוד עשרות, ההערכה למעלה מ-40, ספינות סיור מהירות כאשר גם פה, רבות מהן חמושות בטילי ים-ים וטילי נ"ט כדי להגן על החוף. מנגד, הם סובלים מנקודת תורפה חמורה בתחום הצוללות. לצי שם יש רק 4 צוללות, 2 מהן בנות למעלה מ-60 שנה. השתיים האחרות נרכשו מהולנד בשנות ה-80. על הרקע הזה, יש דיווחים כי טאיוואן מפתחת בימים אלה צוללות באופן עצמאי, כדי לחזק את צי הצוללות שלה.

מעניין שתחת הצי ישנו גם כוח גדול יחסית וחזק של לוחמי מארינס – חיל הנחתים - אשר מתמחים בתקיפות ופשיטות אמפיביות (מהים). זהו אחד מהכוחות המסווגים שלהם. מצד אחד ספק שישלחו כוח כיבוש לחוף הסיני. אולם משימתו העיקרית אינה ברורה, משום שבטאיוואן אוסרים כמעט כל פרסום בנושא.

על פניו כל מלחמה בין טאיוואן לסין נראית כמו משחק שהתוצאה שלו נקבעה מראש. אבל אנחנו רואים מה קורה באוקראינה ולזה יש להוסיף גם את העובדה שכיבוש סיני ידרוש הפלגה והטסה של כוח ענק, שיאלץ לעבור אלפי קילומטרים בים ובאוויר, מה שיהפוך אותם לפגיעים מאוד, הרבה לפני שהגיעו לאי.