פריצת דרך בעולם הרובוטים הצבאיים: חוקרים במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) פיתחו מערכת המאפשרת למצלמה ולמחשב לזהות תנועות ידיים – מערכת שהם מקווים שתאפשר לחיילים לכוון ולהנחית כלי טיס בלתי מאוישים בעזרת נפנופי ידיים בלבד.
"יהיה ממש נחמד אם יהיה לנו כלי בלתי מאויש שיוכל להבין מחוות אנושיות", הגדיר זאת ייל סונג מ-MIT, שפיתח את המערכת החדשנית. זו מאפשרת בעצם לכטב"ם "לראות" את המחוות הללו ו"להבין" אילו פקודות משתמעות מהן. זה אולי נשמע פשוט למדי, אבל מדובר באתגר טכנולוגי לא פשוט, שלא מעט יתרונות טמונים בחובו.
תמרן ברמת דיוק השמורה כיום לכלים מאוישים
המערכת החדשנית פועלת באמצעות מצלמה המנטרת את תנועות הידיים של המכוון, השולחת את התמונות באופן מידי לתוכנת מחשב שמפענחת את המסר הספציפי שהאדם המכוון מנסה להעביר. בעתיד, כך מקווים המפתחים, ייתכן והכטב"ם יוכל "להבין" את הסימנים ברמה כזו, שיוכל לתמרן ברמת דיוק השמורה כיום לכלים מאוישים.
כך, למשל, התנועה הערה על נושאת מטוסים אמריקאית – ממנה ממריאים ונוחתים מטוסים ללא הפסקה – תוכל להמשיך ללא הפרעה גם עם הוספת כלי טיס בלתי מאוישים לקלחת. המלחים המכוונים את כלי הטיס על הסיפון יוכלו לשלוט בכלים הבלתי מאוישים באותה דרך בה הם מכוונים את הטייסים האנושיים – בעזרת תנועות ידיים ותקשורת בין אישית שעד היום לא נכנסה למערכת היחסים שבין האדם והרובוט.
"מיומנות אינסטנקטיבית שיש לכולנו"
"ביצוע מחוות היא מיומנות אינסטנקטיבית שיש לכולנו, כך שהיא בקושי דורשת מחשבה, מה שמאפשר התמקדות במשימה עצמה, ולא באינטרקציה הנדרשת להעברת המסרים", נכתב במאמר המציג את ההמצאה החדשנית, שפורסם בעלון האקדמי של MIT.
הפרויקט, עליו החלו לעבוד האקדמאים בינואר 2009, מומן על ידי המשרד לחקר ימי של ארה"ב. לצורך פיתוחו, הגיע סונג לבסיס של חיל הים האמריקאי ולמד את סימני הידיים בהם משתמשים המלחים על הסיפון להכוונת מטוסים. אז הוא חזר ל-MIT ולימד 20 סטודנטים לבצע 24 מחוות למול המצלמה. זו תרגמה את תנועות הידיים והגוף שלהם. סונג פיתח אלגוריתם המסוגל "ללמוד" איך לזהות את אותן המחוות, גם כאשר המבצעים עצמם לא צולמו על ידי המצלמה קודם לכן. "בעצם, כשהמידע החדש הגיע, האלגוריתם סיווג את רצף התנועות", הסביר סונג לאתר "MilitaryTimes".
אבל לפי המחקר שפורסם, המערכת מזהה נכונה רק 75.37 אחוזים מהתנועות. יש שיגידו שזה הרבה, אבל אף אחד לא רוצה שכטב"ם "יקרא" את התנועות לא נכון ויפעל הפוך מהמצופה, יביא להרס, יכשיל את המשימה ואולי אף יסכן חיי אדם על הקרקע.
כך שמחקר נוסף נדרש לפני שהמערכת תותקן בכטב"מים המשמשים את צבא ארה"ב ותיכנס לשימוש מבצעי. בין השאר, הניסויים יצטרכו לצאת מהמעבדה המוארת היטב ולעבור לסביבה דינמית המזכירה יותר את סיפון נושאת המטוסים – כולל מלחים מסתובבים לאורכו ולרוחבו, שיגורים ונחיתות של כלי טיס מאוישים ועוד אנשי צוות שמבצעים את תפקידיהם. והאתגרים לא מפסיקים כאן: הרי אי אפשר שנפנוף חסר זהירות לחבר לעבודה יסתיים בהנחתת כטב"ם לא צפויה, נכון?