זמן קצר אחרי שספגה ישראל מטח טילים נרחב מכיוון סוריה ולבנון, יצא צה"ל לפעולה. הרקטות והטילים ששוגרו יורטו ברובם, אולם חלק חדרו את ארבע שכבות ההגנה, אז הושמדו על ידי מערכות לייזר מתקדמות. זה היה האות ועשרות מטוסי אדיר, F-35, המריאו מבסיסי חיל האוויר השונים ולצדם מטוסי תובלה ענקיים מסוג הרקולס J, המוכרים בשמם העברי "שמשון". דווקא אלה הכבדים היו הראשונים להוביל, בזמן שמטוסי האדיר חיפו עליהם מכל צרה שלא תבוא. רגע לפני שההרקולסים הכבדים חצו את הגבול, נפתחו דלתות ענק ומהן יצאו עשרות מטוסים קטנים ללא טייס. דקות לאחר מכן הם פגעו בתחנות מכ"ם, במפקדות ובנקודות שיגור טילי נ"מ. כשאלה סיימו את עבודתם וניקו את השטח, נכנסו לפעולה מטוסי הקרב המאוישים והשמידו משגרי טילים, מחסני אמל"ח ובסיסים של האויב.
בינתיים, כוחות גדולים של חי"ר ושריון פשטו על החוף הלבנוני, תחת שמירה של כוח צלפים. אלה האחרונים עלו לחוף לאחר שצוללות רובוטיות שדומות לדגים תצפתו על החוף ושידרו שהוא נקי ואפשר לפעול. מספר חוליות של מחבלים ניסו לפגוע בכוחות ולהציב מטענים. אולם הצלפים נטרלו אותם בקלות בזכות קליעים חכמים, שהנחו את עצמם לראשם של המחבלים. חלק מהם ניסו לברוח, אבל מקליעי ה-0.5 של הצלפים פשוט קשה להתחמק.
הכוחות הרגליים שנעו על הקרקע הציבו מכ"מים מיוחדים שאיתרו עבורם את המחבלים, אותם הם יצאו לצוד אחד אחרי השני. למקומות מסוכנים יותר נשלחו נגמ"שים לא מאוישים, שהיו חמושים בטילי נ"ט מתקדמים. המחבלים ניסו לפגוע בספינות שהורידו חיילים לחוף הלבנוני, אז יורטו בידי מערכת כיפת ברזל ימית. כשהבינו שנכשלו, המחבלים שלחו סירות נפץ מהירות ואופנועי ים מתאבדים, גם להם המתינה הפתעה של ממש. את ספינות חיל הים הקיפו נחילים של רובוטים חמושים ובתוך זמן קצר החלו לצוף על פני הים חלקי סירות וגופות של מחבלים.
תרחיש דמיוני? אל תהיו בטוחים כל כך
התרחיש העתידני איתו פתחנו את הכתבה, אינו דמיוני כלל. במהלך החודשים האחרונים נחשפו מספר מערכות נשק מתקדמות של צה"ל, חלקן כבר מבצעיות ואחרות נמצאות עדיין בשלבי פיתוח. בחינה של אותן מערכות מלמדת שהטכנולוגיה תהפוך את מלחמות העתיד למשחק מחשב מדמם. החייל האנושי עדיין יהיה רלוונטי, לפחות בעשרות השנים הקרובות, אולם הוא יהיה מוקף ברובוטים שישמרו עליו ולא פעם ילחמו לצדו. נכון שכבר היום רובוטים חוסכים בחיי חיילים, אולם בעתיד הם יהפכו מ"תומכי לחימה" ללוחמים של ממש.
שדה הקרב העתידי, בדגש על עתידי ולא דמיוני, זה שנראה כבר בשנים הקרובות, יהיה רווי בטילים שחלקם ישמידו מטרות וחלקם יגנו על הכוחות. האמצעים המשוכללים האלה יעזרו בקליעים חכמים וכמובן בהרבה מאוד סייבר.
לצד הכלים הבלתי מאוישים, יהפוך הלוחם האנושי לקטלני יותר ולכזה שיוכל לספוג הרבה מאוד מודיעין מדויק. מערכות הנשק שהם יפעילו חסכוניות יותר ושוב, קטלניות וחכמות הרבה יותר. בזכות הטכנולוגיה שלא מפסיקה להתקדם, ניתן (ממרחק בטוח) לשלוט ביותר כלים ולוחמים. מה שמשדרג משמעותית את יכולות הפיקוד של הצבא.
ספינות אם להתקפה והגנה
קחו לדוגמה את הפרסום של דרפ"א (סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני) מהשבועות האחרונים - הסוכנות מחפשת מטוס תובלה גדול, ככול הנראה זה יהיה C-130 או C-17, אותו הם יהפכו לנושאת מטוסים אווירית. "אנחנו רוצים למצוא דרך להפוך מטוס קיים, לאפקטיבי הרבה יותר. משהו שעם מינימום שינויים יהפוך לנושאת מטוסים אווירית", ציין דן פאט, מנהל התכנית בסוכנות.
השאיפה של דרפ"א היא להביא לשדה הקרב ספינת אם אווירית, שתישאר קרובה ונגישה לכל האילוצים והדרישות שיכולים לעלות. בבטן הנושאת האווירית יחכו מטוסים ללא טייס, שיאספו מודיעין, יסיירו וכשצריך גם יתקפו. עוד נציין כי בעתיד ניתן יהיה לשלוט על מל"טים ממטוס ה- F-35, שיגיע לשדה הקרב ויאסוף מספר מל"טים שיבצעו עבורו משימות חשאיות או מסוכנות במיוחד.
רובוטים בלחימה הם כבר לא חידוש בצבא ארה"ב. למעשה, נראה שחיל הים האמריקני החליט לקח את המערכות שהוא נעזר בהן צעד אחד קדימה. רעיון אחד שממש לא רחוק מלצאת לפועל, הוא להפוך את ספינות הצי לסוג של ספינת האם של הרובוטים. ממש כמו בחלל.
על פי אתר national defense magazine, באוגוסט האחרון נערך ניסוי בחיל הים האמריקני, במטרה לבדוק את יכולתן של ספינות רובוטיות לפעול באופן אוטונומי, כנחיל אחד שמלווה ספינה גדולה. אותו נחיל היה צריך לזהות איום על הספינה שעליה הוא מגן ולהשמיד אותו, תוך שהוא מבדיל צוללנים ידידותיים שפועלים ממנה.
לא ידוע בדיוק מה היו תוצאות הניסוי, אבל המגזין האמריקני רומז שהיו שם הרבה מאוד חיוכים. על פי הערכות, חיל הים של ארה"ב יפעיל מאות ואולי אלפי סירות כאלה כבר בחמש השנים הקרובות. הצפי הוא שחילות ים מערביים ילכו בעקבותיו.
הגנה זה שם המשחק
החודשים האחרונים מבשרים לנו שתחום ההגנה הולך לשחק תפקיד חשוב בכל הקשור לפיתוח אמצעי לחימה. מדובר בפיתוחים של אמצעי הגנה מקיפה, מרמת החיילים, דרך הגנה על מערכות לחימה ועד למרחבים גאוגרפים שלמים. מדינת ישראל נחשבת למובילה בתחום עם מערכות כמו כיפת ברזל, טילי חץ ואמצעים נוספים שנמצאים בשלבי פיתוח. רק לפני חודש וחצי נחשף ש"רפאל" פיתחה מערכת "כיפת ברזל" ימית, C-DOME בשמה המסחרי, להגנה על ספינות בלב ים.
"כיפת ברזל" הימית מבוססת על הטיל המיירט של "כיפת ברזל" היבשתית. היא מסוגלת לנטרל נקודתית טילים שנועדו לפגוע בספינה, תוך שהיא מתבססת על המכ"מ של כלי השיט. המשגר ממוקם מתחת לסיפון ויש לו יכולת לשגר עשרה טילים מיירטים, שיכולים לפגוע בעשרה איומים שונים.
למרות ההצלחה של כיפת ברזל, שעקפה מערכת לייזר מתחרה, נראה שבעתיד יצוצו מערכות יירוט והגנה שמבוססות על לייזר. על פי המשרד למחקר של הצי האמריקני, מספר מערכות לייזר כבר הותקנו בהצלחה על אחת מספינות החיל במפרץ המערבי.
"נשק לייזר חזק ובמחיר סביר, ישחק תפקיד חיוני בעתיד פעולות הלחימה של חיל הים", אמר קצין בכיר בצי האמריקני. הוא הוסיף "הרצנו את האב טיפוס דרך כמה מבחנים מאוד קשים, והוא ננעל והרס את המטרות בקטלניות כמעט מידית". אותה מערכת נותנת מענה למגוון איומים באמצעות כמה אפשרויות הפעלה, החל בסנוור אופטי ועד הרס קטלני. כל זה, ב"פחות מדולר לירייה".
גם בישראל מפתחים מערכת הגנה שמבוססת על קרני לייזר. "רפאל" עובדת בימים אלה על מערכת בשם "קרן ברזל", שתעניק מענה למגוון רחב של איומים כמו פצ"מרים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים.
ישנן לא מעט חברות בעולם שמפתחות מכ"מים קטנים. מדובר במערכות קלות משקל שפועלות כמעט בכל מזג אוויר ומסוגלות לאתר אויב, רכבים ובני אדם, ממרחקים של מאות ק"מ. אחת מאותן מערכות היא המיקרו רדאר, סטרטאפ ישראלי שפיתחה חברת ARTsys360, עבור שוק האבטחה. המערכת שוקלת 2 ק"ג בלבד והיא בעלת טווח גילוי של 400 מטר לאדם ו-1000 מטר לרכב. תחשבו על כוח שנמצא בשטח בלילה חשוך, או על כזה שמתמקם בלב שכונה עזתית ותבינו את הפוטנציאל.
סיור מוזר בהחלט
פעם התפרסמה ידיעה בעיתונות המצרית על כך שהם לכדו כריש שעובד עבור המוסד. מדובר בכריש שתקף תיירים והמצרים טענו שהמוסד שלך אותו כדי לפגוע בהם ובתיירות שלהם. בכל העולם הריצו בדיחות על המצרים, אולם נראה שהחבר'ה שם עלו על רעיון שקרם עור וגידים במעבדות של הצי האמריקני.
פרויקט בשם "נמו השקט", פותח במפקדת קצין המבצעים הראשי של הצי האמריקני. מדובר בניסוי שבוחן את השימושים האפשריים שהועתקו מהטבע לכלים לא מאוישים מתחת לפני המים. במהלך השבועות האחרונים, המהנדסים של הצי בוחנים כלי בגודל של דג טונה, שגם נראה כמו דג טונה. הכלי הזה אמור לבצע משימות סיור ואפילו "שמירה על צוללנים ומלחים", כפי שציין מייקל רופו, מנהל קבוצת Boston Engineering's Advanced Systems Group.
הכלי "נמו השקט" מגיע לאורך של כ-5 מטרים ומשקלו מגיע ל- 100 ק"ג. הוא שוחה כמו דג על ידי נדנוד הזנב קדימה ואחורה ויכול לפעול בעומקים שבין 10 סנטימטרים ל -300 מטרים. החיקוי הביולוגי נועד לספק אבטחה במשימות שבהן הראות מוגבלת, במשימות מעקב וסיור וכאמור, אפילו באבטחה. הדרך שבה הכלי הזה נע, הופכת אותו לשקט במיוחד ולכמעט בלתי ניתן לגילוי. כמו כן, הוא נשלט באמצעות מחשב נייד ממרחק של 500 מטרים ויש לו גם אופציה לפעול באופן עצמאי.
לא רק טיל-קליע חכם
אחרי שכבר החלו לפתח כוונת שעושה את העבודה לצלף, החליטו בדרפ"א (סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני) לפתח קליע מונחה לרובה צלפים בקליבר 0.5. על פי הסוכנות, הקליע יודע לעקוב אחרי המטרה שלו ולשנות את מסלול התעופה בהתאם בכדי לפגוע בה, גם כשזו זזה ומנסה להתחמק.
צלפים נחשבים לאימה של שדה הקרב ועכשיו נראה שהתדמית שלהם תהפוך למאיימת יותר. הסוכנות האמריקנית לא חושפת כמובן נתונים מסווגים, אולם היא הצליחה להוכיח שהקליע עובד ולא פחות חשוב, שהוא פועל גם במזג אוויר גרוע ובלילות.
הרובוט כעבד של החייל
עיקר הרובוטים פועלים כיום באוויר או בים. אלה של הקרקע, עוסקים בעיקר במשימות שנועדו להרחיק את החייל מאזורי סכנה. חוץ מאלה, יש גם רובוטים שנועדו לסייע לחייל ולנוחות שלו - מן רכב שמתלווה אליו בשטח ונושא משאות כבדים, תוך שהוא שורד בלי תדלוק שעות ארוכות. רכב שכזה, REX, כבר זכה לפרסום בעבר, אך בימים אלה עובדים על הדור השני שלו.
התעשייה האווירית מפתחת כיום, בשיתוף עם קינטיקס נורת' אמריקה וחברת ווטרפול הישראלית, מערכת בשם סה"ר (סיור הנדסי רובוטי). המערכת הזו תפתח צירים לכוחות באופן המדויק ביותר ומבלי חשש לחיי אדם. ברגע שהמערכת הזו תאתר מטען, היא פשוט תפוצץ אותו, תבדוק שאין עוד הפתעות ותמשיך במשימות שלה.
חמקנות - ארה"ב לא לבד
למרות שארה"ב היא המובילה בכל הנוגע לעולם החמקנות, היום אפשר לראות שצפויה לה תחרות לא קלה. סביר להניח שבעוד עשור או שניים, נוכל לראות כבר חמקנים אמריקנים נלחמים בחמקנים אחרים, סינים ככל הנראה. בעוד שהרוסים שבונים גם הם חמקן תקועים בלי כסף ועם הרבה עיכובים, הסינים ממש רצים עם ניסויי הטיסה שלהם.
סין כידוע לא נוהגת לשתף במידע, אבל הערכות שונות מדברות על מטוס בעל יכולת ירוט גבוהה. בארה"ב קיים חשש שסודות החמקן שלהם דלפו ואולי אפילו כבר יושמו בחמקן הסיני, מה שרק מגביר את תחושת הפחד מפני מאבק שכזה בין הכלים.
סייבר: האיום הסיני והצפון קוריאני
אי אפשר לסיים בלי להתייחס לתחום הסייבר, שכבר היום נחשב לחלק מכל זירת לחימה ובעתיד יהיה משמעותי עוד הרבה יותר. על רקע פרסום הפריצה של הצפון קוריאנים למעבדות סוני, רק בגלל שקים נעלב, ברור לכולם שכל מתקפה צבאית תיפתח במתקפת סייבר, שתלווה גם את כל המשך הקרבות. מתקפה כזו תנסה להשמיד מערכות אסטרטגיות כמו מפקדות, מערכות תקשורת, בנקים, משרדי ממשלה, תחנות כוח ועוד.
גורמים בקוריאה הדרומית טוענים כי יחידת העילית של צפון קוריאה, הידועה כיחידה 121, היא יחידת הסייבר השלישית בגדולה בעולם, אחרי ארה"ב ורוסיה. בעוד שבשנת 2012 העריכו בקוריאה הדרומית, כי יחידות הסייבר של קוריאה הצפונית כוללות כ- 3000 איש, דו"ח שפורסם על ידי סוכנות הידיעות Yonhap, הקפיץ את הנתון הזה ל- 5900.
גם הסינים נחשבים לכוח עולה בתחום הסייבר. בחודש יולי האחרון חשף הצבא הסיני לראשונה את המרכז למחקר מודיעין וסייבר, שפועל תחת מחלקת החימוש שלו. המומחים מאמינים שאותו מרכז יפעל לספק מודיעין איכותי ויעניק לסינים יתרון באבטחת מידע לאומית. מה שאומר שלמדינות אחרות, ארה"ב לצורך העניין, יהיה קשה מאוד לבצע מתקפות סייבר על הסינים.