כבר עשרות שנים שצבאות העולם נמצאים במרוץ התחמשות בכל מה שקשור לכלי מלחמה בלתי מאוישים. בצה"ל מפעילים כלים רובוטיים כמו כטב"מים ורכבים לא מאוישים מאז סוף שנות ה-60, כאשר בעשרים שנה האחרונות, מאז מלחמת לבנון הראשונה, התחום התפתח במהירות והם הפכו לחלק אינטגרלי במערך הלוחם. הזירה הימית פחות מוכרת בתחום מכונות הקרב שיודעות לפעול ללא מפעיל, אך גם בים נמצאים לא מעט כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים), ואלה עתידים למלא בעתיד משימות רבות בתחום הצבאי. כבר היום ניתן לראות את הכשב"מים בזירת הבט"ש, המודיעין ונטרול מוקשים ימיים.
בארה"ב עובדים כיום על פיתוח של כשב"מים שיתנו מענה בעיקר בזירה המודיעינית, הגנה ולפעולות חיפוש והצלה. בצי האמריקאי משרתים כיום מספר כלים תת ימיים שנשלטים מרחוק ונועדו לפנות בצורה בטוחה שדות מוקשים במרחב הימי. כלי נוסף קטן יותר נועד לסייע בחיפוש תת ימי של כלי טיס שהתרסקו בים או ספינות שטבעו אולם בשני המקרים לא מדובר במערכות אוטונומיות והן נשלטות מרחקים קצרים.
39 מטרים של ספינה בשלט רחוק
במסגרת פיתוח של חברת טקסטרון (texstron), חברה קבלנית של משרד ההגנה, עובדים כיום על ספינה באורך 39 מטר שכבר השתתפה בתרגיל של חיל הים האמריקאי. את הספינה ניתן להפעיל בשליטה ישירה מקרון בחוף או לחילופין באמצעות שליטה מלוויין. במידה והספינה מתהפכת היא מכבה באופן עצמאי את המנועים שלה, מתהפכת חזרה ומדליקה מחדש את המנועים. בחברה מצפים לחוזים שמנים עם הצי האמריקאי אך מסרבים למסור פרטים מאפיינים על הפעילות העתידית של הספינה. באופן כללי מיעדים את הספינות לפעולות מודיעין, לחימה נגד צוללות ובט"ש.
צוללת לא מאוישת: עובדים על זה
פרויקט נוסף שעובדים עליו מעבר לאוקיינוס זה פיתוח של צוללת לא מאוישת. הן נועדו לתת בעיקר תמונת מודיעין ולסייע לספינות האם בפיזור חיישנים בשטח הימי של האויב. המכשול העיקרי שמונע כיום את פיתוח המערכת זה חוסר היכולת לפתח מערכת הנעה ארוכת טווח, כפי שהסביר לאתר "Wired.com" האדמירל ג'ונתן גרינהארט: "ישנן כמה מערכות הנעה שיכולות לספק טווח שיט של 30 או 45 יום. הדלק שנדרש הוא נרחב אז אנחנו עדיין לא שם".
רוסיה: רוצים להיות כמו ישראל
גם ברוסיה הנושא החל לצבור תאוצה ובחודש יולי, במהלך פורום טכנולוגי הנדסי, דיווח יבגני קמרקוב מחברת Tranzas, שהם עובדים על פיתוח של כשב"ם לצורכי בט"ש. קמרקוב מציין כי הם הראשונים שעבודים על כלי שיט לא מאוישים ברוסיה וצופה שכמו "בישראל ובארה"ב שם הכשב"ם במגמת התפתחות עולמית כך יהיה גם ברוסיה". לדבריו בעבר ניסו לעבוד ברוסיה על שני פרויקטים דומים. האחד ספינות שנועדו לדמות משחתות ובכך להטעות את האויב ונוסף לייצר שולת מוקשים לא מאוישת. אך שני הפרויקטים נגנזו עוד בשלב התכנונים. על הספינה הרוסית יהיו מערכות מכ"ם, מצלמות לטווח ארוך ואמצעי לחימה קלים. לדברי קמרקוב מפעיל אחד יהיה מסוגל שלוט במספר כשב"מים.
הפרוטקטור: מסוגל לפעול יומיים ללא תדלוק
מדינת ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הכשב"ם וכבר היום ישנן ספינות מבצעיות בשרות חיל הים. הפרוטקטור מתוצרת רפאל מאבטח את נתיבי השיט של מדינת ישראל מפני מפגעים ומבצע פעילות בט"ש לאורך הגבול הימי של עזה. הספינה מצוידת בחיישנים שמאפשרים מעקב וזיהוי של ספינות המטרה ובמערכת טייפון משולבת במקלע 7.62 מ"מ. דגם שנחשף ביולי השנה מסוגל לפעול יומיים רצופים ללא תדלוק ועל פי פרסומים זרים כבר כיום פרוטקטורים מבצעים פעילות ביון מול חופי אירן.
צי של ספינות קטנות ובלתי מאוישות
ספינה נוספת אותה אולי נראה היא הסי סטאר (Seastar USV) של חברת אירונאוטיקס, סירת בט"ש קטנה שנועדה לשמור על נמלים ומתחמים של קידוחי נפט וגז. מדובר במערכת שלמה שאמורה בכל אזור מוגדר לשלוט במספר ספינות מסוג זה. על כל ספינה ניתן יהיה להרכיב תותח, מצלמות וחיישנים נוספים לתצפית. על ספינות אחרות מדגם זה מתכננים להציב חיישני מודיען למשימות ביון.
הסילבר מרלין: יכולה לאתר מוקשים ימיים
גם באלביט לא נשארים מאחור ועובדים על פיתוח של דגמים שונים. כבר בשנת 2010 החלו בחיל הים לבחון את ה ה"סילבר מרלין" של החברה. היא אמורה לבצע משימות באופן אוטונומי תוך יכולת להימנע מהתנגשויות ובמכשולים כמו למשל כלי שיט אחרים. על הספינה יותקנ מערכות נשק קלות ומנתוני החברה עולה שהיא תכלול גם מערכת "רואים עולם" שמספקת למפעיל תצפית של 360 מעלות. בנוסף תהיה לספינה יכולת לאתר מוקשים ימיים, לבצע משימות חיפוש והצלה ולספק מודיעין.
מערכת נוספת שאלביט עובדת על פיתוחה היא ה"סטינגריי", שמתמונות החברה נראה שהיא דומה לאופנוע ים. סטינגריי מיועד להגן על נמלים ולסייע בניהול אירועים חריגים, למשל באמצעות הערכת נזקים למטרה.
אירן: מחזיקים ביכולת או מפעילים לוחמה פסיכולוגית?
מדינה נוספת שחשפה יכולת לא ברורה זו אירן. לא מעט הצהרות משחררים בטהרן על פיתוח של מערכות כאלה ואחרות ולפחות במקרה הזה נראה שמדובר בסוג של לוחמה פסיכולוגית ולא באמת בהצגה של יכולת. האירנים דווחו על פיתוח של רובוט תת ימי קטן כשלא ברור מה מטרתו האמיתית. בפרסומים של סוכנות הידיעות האירנית נראה שמדובר במשהו באורך של מטרה שדומה לכריש. מרבית המומחים בעולם חושבים שלא מדובר בדבר רציני אולם לדברי גורמים אירנים לצוללת הננסית יכול לאסוף מודיען בנמלים של האויב או לחילופין לאתר צוללנים שיחדרו לנמלים אירנים ואף לפגוע בהם.
לדברי מומחים רבים תחום הכשב"מים נמצא כיום במקום שבו היו מטוסים ללא טייס לפני עשור אך הם מדביקים את הפער בקצב מהיר. עיקר הבעיה בתחום הזה נמצא בתחום המחקרי. בניגוד לחשיבה המקובלת לא ניתן להעביר את הטכנולוגיה של כלי רכב או מטוסים לא מאוישים לזירה הימית בשל בעיות פיזיקליות שיחודיות לתחום הימי. אבל כאמור לא מעט צבאות בעולם מפנים משאבים רבים לפיתוח ומחקר של התחום, כך שצפו להפתעות.