זה החל בעיצומו של קרב בן שעתיים וחצי. מאוחר יותר ישבו חיילי החי"ר האמריקאים, שלחמו זה עתה מול אנשי הטליבאן באפגניסטן, ודיברו על ההיתקלות. השיחה התמקדה בעיקר במקלע שלהם: הלוחמים, חיילי יחידה של המשמר הלאומי של אייווה, קיבלו לידיהם את מקלע ה-M240 כשהוצבו באפגניסטן באוקטובר 2010. לפי ייעוד צבא ארה"ב, אמורים צוותים של שניים עד שלושה חיילים לירות ולהטעין את המקלע – אבל הם התקשו לעשות זאת במתואם תחת האש הכבדה. ההטענה החוזרת ונשנית העלתה את הסיכון למעצורים בנשק, וכתוצאה מכך – לחוסר יכולת לתת גיבוי אש לחברים לנשק, בדיוק ברגעים הכי קריטיים.
מישהו מהחי"רניקים הזכיר את השחקן ג'סי ונטורה בסרט המדע הבדיוני מהאייטיז, "הטורף": הדמות שלו השתמשה במקלע, ונשאה על גופה מעין קופסת תחמושת שהזינה אותו כדורים כל העת. זה הוביל לאחת הסצינות הכי מלהיבות בסרט, קרב בנוסח הוליווד, עם כל הפאתוס של האייטיז – פלוס חייזרים. אחרי שהם צחקו קצת, סמ"ר וינסנט וינווסקי שאל למה בעצם פק"ליסטים אמיתיים לא יכולים לשאת באותה צורה תחמושת שתספיק לקרב. "תהינו לעצמנו למה אין איזשהו אמצעי ש'מזין' את המקלעים שלנו, כמו בסרט", סיפר וינווסקי לאתר צבא ארה"ב, "Army.mil".
צפו החל מהשניה ה-35:
אז הוא המציא אחד בעצמו: תיק גב צבאי ישן לסחיבת ציוד, דבק, חבלים, הלחמה, פיסת עץ בתוך שתי מחסניות שחוברו יחדיו, שהחזיקה את הכדורים כך שלא ייפלו זה על זה – והגרסה המציאותית של הפיתוח מ"הטורף" היה להם בידיים. הקלעים דריק מורגן ואהרן מקניו, שהשתתפו בתהליך הפיתוח והעלאת הרעיונות, לקחו אותו למטווח ובחנו אותו. אפילו עם החסרונות הראשוניים, לא היה ספק שמדובר בפריצת דרך.
"איירון מן" פוגש את "הטורף"
ה"איירון מן" – זהו שמו של הפיתוח שהמציאו החי"רניקים האלה, בעצמו תוצר מד"ב – מאפשר למקלען בודד לשאת ולירות עד 500 כדורים בקרב, מבלי לעצור ולהטעין מחדש. לעומת האמצעים הקודמים שצבא ארה"ב סיפק להם, שהיו מסורבלים וכבדים מדי לסחיבה לאורך זמן, ובמיוחד תוך טיפוס על הרים, זה היה משהו אחר לגמרי.
טבילת האש אירעה ב-26 בפברואר, 2011, כשהאבטיפוס המאולתר נבחן לראשונה בשדה הקרב. זה קרה כש-50 אנשי טליבאן ארבו לחוליה האמריקאית. התפעול הראשוני הסתיים בהצלחה.
וינווסקי וחבריו צילמו את הפיתוח וכתבו עליו ליועצים מהפיקוד למחקר, פיתוח והנדסה בצבא ארה"ב. דייב רוי, האנליסט שעל שולחנו נחתה לבסוף ההצעה, נזכר ש"התגובה הראשונה שלי הייתה: 'וואו, זה מגניב'". ב-21 שנותיו של רוי בצבא, הוא ראה לא מעט המצאות ופיתוחים פרי מוחם של חיילים. "הדוקטורינה שלנו מעודדת חיילים לחשוב בשביל עצמם", הוא מספר, "לכן אנחנו כל כך אפקטיביים בשדה הקרב".
לדבריו, הוא ידע שאין זמן לבזבז – כיוון שחיילים בשטח הזדקקו לפיתרון במהרה. היה צורך להפוך את הפיתוח המאולתר לציוד צבאי שיוכל לשמש חיילים בשדה הקרב. 48 ימים אחרי שהתקבלה הבקשה, הצבא כבר העביר 21 יחידות של אבטיפוס ה"מערכת להובלת תחמושת בקיבולת גבוהה" בחזרה לשדה הקרב באפגניסטן, לבחינה במצבי אמת. קודם לכן הוחלפו מחסניות המתכת בפוליקרבונט, מעין פלסטיק זול יותר, והאבטיפוס עבר שני ניסויים באש חיה. "אפשר להגיד שפשוט לקחנו את העיצוב שלהם ושדרגנו אותו", אומרת לורה ווינטרס, אחת מהמפתחים.
השמועה אודות האבטיפוס של ה"איירון מן" נפוצה במהירות בקרב הלוחמים באפגניסטן – וכולם רצו אחד. חיילים בחרו את הפיתוח, שעדיין נמצא בבחינה, כאחת ההמצאות הטובות ביותר של הצבא בשנה החולפת. "כשלמקלען יש כזה סוג של כוח אש, זה מגביר את הקטלניות שלו", קובע רוי. "וכשאנחנו מגבירים את הקטלניות שלו, אנחנו גם מגדילים את יכולת ההישרדות שלו. וכשיש לו 500 כדורים, קשה מאוד להפוך אותו ללא אפקטיבי".
