בעוד כשלושה שבועות, ב-20 בינואר 2017, ייצא ברק אובמה בפעם האחרונה מהבית הלבן ויעביר את השרביט לנשיא החדש דונלד טרמאפ. אובמה קיבל אמנם פרס נובל לשלום כבר בתחילת הדרך, אבל בעיני רבים הוא ייזכר דווקא כנשיא שאישר אלפי משימות התנקשות ברחבי הגלובוס. וחלק גדול מהסיכולים הממוקדים האלה של האמריקאים - למעשה הרוב - נעשה בעזרת מטוסים ללא טייס.
מה שפעם היה טיסן קטן נהפך עם השנים למטוס איסוף מודיעין וסיור, ובשנים האחרונות - לרוצח שקט ואכזרי. יש האומרים שמקצוע הטיס כולו ייעלם בעתיד מעולם התעופה הצבאית, ואחרים דווקא חושבים שהדור הבא יכלול כלים משולבים, כאלה שיכולים לטוס עם טייס כשצריך או בלי כשזה מה שהמשימה דורשת. מה שבטוח, המטוסים הבלתי מאוישים לא עומדים להיעלם. לא מהעולם ולא מישראל, שבתחום הזה נמצאת בקדמת הבמה.
בסוף המטוס כופף את הטיל
יש שרואים בטילי ה-V-1 ו-V-2 שהגרמנים שיגרו לעבר בריטניה במלחמת העולם השנייה גרסה בראשיתית של מטוסים ללא טייס, אבל הכלים האלה כמו שאנחנו מכירים אותם נולדו בסדרת ה"פיירבי" שפותחה בארה"ב בשנות ה-50. לישראל הגיעו המל"טים הראשונים רק בשנות ה-70, וכדי להבין את מהירות ההטמעה והצמיחה של המטוסים האלה, די אם נזכיר שבמלחמת ההתשה נעשה אמנם שימוש צבאי בטיסנים על שלט, אבל מי שהביא אותם לצה"ל היו משוגעים לדבר.
"היו כלים כאלה שהתחילו ממקום של חובבים, שמהר מאוד הבינו את היתרון שלהם", מסביר תא"ל במיל' אברהם עשהאל, בעבר בכיר חיל האוויר וכיום ראש מכון פישר לחקר אוויר וחלל. "חובב הטיסנים היה הראשון שזרק את הנושא מעל התעלה במלחמת ההתשה. באותם ימים היו מי שנקראו 'הקופים', צלפים מצרים על עצים שהרגו לנו הרבה מאוד חיילים בתעלה. מכיוון שהיה איום טילים, היה מי שאמר - בוא ניקח משהו לאיתור הצלפים".
הסיפור הזה נשאר בשוליים במשך עשרות שנים, אבל המחשבה על פעולה מרחוק וללא סיכון נותרה שאיפה קיימת. "זה התחיל מאוד קטן", אומר עשהאל. "בהתחלה שמו מצלמת סטילס שהיה צריך להחזיר ולהנחית כדי לפתח. באותם ימים אלה היו כלים שמסלול הטיסה שלהם תוכנת מראש, וזה בעצם הבסיס של טייסת כלי הטייס הלא מאוישים שלנו. העסק הזה התקדם לאורך השנים בקפיצות".
הקפיצות שעשהאל מדבר עליהן הלכו יד ביד עם התפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר בתחום התקשורת והדיגיטל: "ככל שהשתכללנו ויכולנו להעביר יותר אינפורמציה ודאטה - ויותר מהר, אם זה באמצעות רוחב פס או לוויינים - ככה התפתחו המטוסים ללא טייס".
ישראל נחשבת לאחת המובילות בתחום. כמו במקרים אחרים, אירועי השכונה שלנו גרמו לכך שצה"ל היה הגוף הראשון שיישם באופן מבצעי את מה שרק ניסו בכל העולם. זה קרה במלחמת לבנון הראשונה. "הטיסן שנולד במלחמת ההתשה הפך לרעיון שבא לידי מימוש בשנת 1982. אז יישמנו את העולם הזה של מזל"טים באופן שבו טיפלנו בסוללות הטילים. זה היה העיקרון של פעולה מרחוק".
פה צריך לעצור רגע ולהסביר: את מלחמת יום כיפור סיים חיל האוויר בתחושה מאוד קשה ועם הסיסמה "הטיל שכופף את כנף המטוס". כ-100 מטוסים נפלו בגלל סוללות טילי נ"מ של סוריה ומצרים, טייסים ישראלים רבים נהרגו או נפלו בשבי. במלחמת לבנון הראשונה, 1982, חיל האוויר הישראלי יצא למבצע חיסול סוללות הטילים הסוריות בלבנון - והפעם היה זה המטוס שכופף את הטיל. הסורים ירו על המזל"טים, חשפו את עצמם והושמדו. עשהאל מספר גם שישראל העבירה את נתוני המבצע לאמריקאים.
השנים חלפו והמטוסים ללא טייס בעולם הפכו למפלצות של ממש, כאלו שיודעות להרוג. "כשאני הייתי סטודנט, מחשב היה אולם של 500 מ"ר" אומר עשהאל. "היום כוח המחשוב הזה נמצא בטלפון החכם של כל אדם. ישראל איבדה עם הזמן את ההובלה למי שמשקיע יותר כסף, אבל מהטיסן של מלחמת ההתשה הגענו להרמס 450 ולאיתן".
טילי הלפייר מהשמיים
עשאהל מספר שבתחילה היו מי שזלזלו בטכנולוגיה החדשה. "כשאמרו שזה יטוס בגובה של 20 אלף רגל, אנשים גיחכו ואמרו 'רק מטוס סילון טס בגובה כזה ואל תבלבלו את המוח'. כשאמרו שהם יטוסו שעות רבות באוויר, התגובות היו דומות". אבל היום הם מסוגלים לטוס בגובה הזה ויותר, ולשהות באוויר חמש-שש שעות וגם הרבה מעבר לזה.
בארה"ב לא מסתירים את העובדה שהמל"טים בני זמננו מצוידים בטילים ובפצצות; במקרה של ישראל מדובר רק בפרסומים זרים ובטענות של ארגונים בעזה ולבנון. אם נתמקד במטוסים ללא טייס של ארה"ב, למשל ה-RQ-1 פרדטור ובהמשך ה-MQ-9 ריפר, הרי שפרסומים בארה"ב - כולל רשמיים שיצאו מהפנטגון - מלמדים כי בתקופתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב זכו הכלים הלא מאוישים לעדנה של ממש. שני הדגמים המדוברים מסוגלים להגיע לגובה של 50 אלף רגל ולשהות באוויר כמעט שתי יממות ברציפות. לצדם יש כבר מטוסים חמקנים, כמו ה-RQ-170 סנטינל, שאחד מהם נפל לידי איראן כשהתרסק במדינה (ולטענת האיראנים הם הצליחו לבנות לעצמם מטוסים דומים על פי הכלי שנפל).
בתחילה ביצעו המל"טים האלה של ארה"ב משימות לאיסוף מודיעין, הכוונת אש וסיוע לכוחות יבשה ויחידות מיוחדות. אבל מהר מאוד הועמסו עליהם טילי הלפייר ופצצות מונחות, והם החלו לבצע חיסולים של מחבלים ולתקוף מטרות של ארגוני טרור. בשנים האחרונות פורסם שכלים כאלה תקפו בעיראק, במזרח אפריקה ובתימן, וזו רשימה חלקית בהחלט.
הטכנולוגיה הזו הביאה למצב שבו המפעיל, למשל האמריקאי, נמצא תמיד במקום מוגן – בסיס ליד לאס וגאס או מיאמי שממנו הוא שולט בכלים שטסים באפריקה או במזרח התיכון. במרץ האחרון, למשל, מטוסים ללא טייס של ארה"ב תקפו בסיס של ארגון א-שבאב בסומליה והרגו שם לא פחות מ-150 בני אדם. על פי מכון המחקר "קרן אמריקה החדשה", נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש אישר 48 תקיפות כטב"מים שהביאו למותם של כמעט 600 בני אדם. אובמה אישר 355 תקיפות שהביאו למותם של כ-3,000 בני אדם. זה לא כולל את השנים 2015-2016, שלפי ההערכות מגדילות את המספר הכולל ליותר מ-4,000 מחוסלים.
על פי מאמר ב"Drones and the Future of Armed Conflict", מלחמת המל"טים של אובמה "היא לא יותר מגרסה ממוקדת יותר ומנומקת יותר מבחינה משפטית של סטנדרטים והנחות שהיו קיימים מאז ראשית 'המלחמה בטרור'". במקומות אחרים היא הוגדרה "פשעי מלחמה גרועים יותר משל בוש". זה הגיע לכך שמפגינים פרצו באוקטובר 2011 למוזיאון החלל בוושינגטון, שהציג באותו זמן תערוכת מל"טים. המפגינים קראו להפסקת השימוש במטוסים ללא טייס בלחימה בגלל שמדובר ב"הרג ללא הבחנה".
"בגלל זה קוראים לזה היום כטמ"מ, כלי טיס מוטס מרחוק – כי בסוף יש אדם שלוקח את ההחלטה האחרונה", מביא עשהאל את הצד השני של הדברים. "תחשוב על הטיס שנמצא בקו אש, והוא מכווץ כי הוא גם מעט מפחד. האם שיקול הדעת שלו טוב יותר מאשר של זה שנמצא רחוק במזגן?".
למה להשתמש במטוסים ללא טייס ולא במטוס קרב שיכול לשאת הרבה יותר חימוש? עשהאל מסביר שהיכולת שלהם לשהות שעות ארוכות באוויר הופכת אותם לציידים מעולים. הם מרחפים יממות שלמות מעל לשדה הקרב, אין צורך להתחשב בפיזיולוגיה ובעייפות של הטייס, וברגע שמאתרים מטרה - כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על הכפתור האדום.
ההדלפות, הפרסומים והמבוכה
בניגוד לארה"ב (וגם להודו, פקיטסן, סין ואפילו גרמניה), ישראל לא מאשרת כאמור שלמטוסים ללא טייס שלה יש יכולת לתקוף. ועדיין, על פי פרסומים זרים, למטוסי ההרמס 450 ואחרים יש יכולת לשגר טילים ופצצות, וישראל משתמשת בהם לביצוע של סיכולים ממוקדים.
כבר בדצמבר 2005 טענו הפלסטינים שסיכולים ממוקדים של ישראל מבוצעים בעזרת מטוסים ללא טייס. אחרי חיסולו של מחמוד ערקאן הופיעו פרסומים זרים על טענות של ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" כי לפחות טיל אחד נורה ממטוס ללא טייס לעבר מכוניתו של ערקאן. הפלסטינים אפילו נתנו שם למל"טים של צה"ל: "זנאנה". באותה שנה פרסם חמאס הודעה על כך ש"המטוסים ללא טייס הם האויב המסוכן ביותר. זהו הנשק החזק ביותר שנמצא כעת בידי כוחות הכיבוש הישראליים".
ב-2011 נחשף באתר ויקיליקס מברק סודי שנשלח משגרירות ארה"ב בישראל למחלקת המדינה בוושינגטון. היה שם פרוטוקול של שיחה שקיים מי שהיה אז הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, עם השגריר האמריקאי דאז ג'יימס קנינגהם. במהלך השיחה נטען כי מנדבלביט אישר לשגריר שצה"ל השתמש בכלי טיס לא מאויש לפחות במקרה אחד, שבו חוסלו מן האוויר 16 מחבלים במבצע עופרת יצוקה. "מטוס ללא טיס ירה על שני לוחמי חמאס שעמדו לפני המסגד", צוטט מנדבלביט, "והתוצאה הייתה 16 נפגעים בתוך המסגד בגלל דלת פתוחה שדרכה חדרו רסיסים במהלך התפילה".
פרסומים זרים אחרים, בין השאר ברשת ABC וב"סאנדיי טיימס", סיפרו כי שיירות נשק שהיו בדרכן לעזה הותקפו בידי מטוסים ללא טייס של ישראל בסודן, וכי גם חיסולו של אחמד ג'עברי נעשה באמצעות הרמס 450. שיא המבוכה היה מיד אחרי צוק איתן, אז דלפה לרשת מצגת סודית של צה"ל מתחקיר אירוע החדירה לזיקים. המצגת הזו פורסמה בכל העולם, המקור היה אתר חמאס, ובין השאר ניתן לראות שם כיתוב מעניין: "זיק סוגר מעגל על החוליה ומשמיד את החוליה". בסוף המצגת מצוין כי הוא "נוצר על ידי מחלקת מודיעין", "שלי כהן - רב"ט".
בשנת 2011 ציין מפקד חיל האוויר דאז, האלוף עדו נחושתן, שכמות שעות הטיסה של המטוסים ללא טייס הגיעה ל-25 אחוז מסך שעות הטיסה של חיל האוויר. בשנת 2014 כבר עבר המספר הזה את ה-50 אחוז. לדברי עשהאל, זה קורה בעיקר בגלל ש"גיחה של מטוס קרב נמשך 40 דקות, שעה. כטמ"מים טסים שעות רבות בכל גיחה".
כפי שציינו, מדינות רבות חימשו את המטוסים ללא טייס שלהן - בהן גם איראן, שטוענת כי יש ביכולתה לשגר טילים מכטמ"מים, יכולת שמופעלת בימים אלה ממש בלחימה בסוריה. האיטלקים מצוידים ב"פאלקו" שמסוגל לירות טילים לטווח קצר (ומשרת גם בצבא פקיסטן, ירדן לוב וערב הסעודית). באוויר מסתובבים גם ה"בורק" מתוצרת פקיסטן וה"פוטרוס" שחשפו האיראנים 2013, מטוס ענק ללא טייס שמסוגל לשהות 30 שעות באוויר ולהגיע לטווח של 2,000 ק"מ עם טילים מונחי לייזר. ארבע שנים קודם לכן טענה איראן כי פיתחה מטוס ללא טייס בעל יכולת לשגר חימוש ששמו קאראר.
גם חיזבאללה פרסם סרטונים שבהם נראים מטוסים זעירים ללא טייס, אמנם פרימיטיביים, אולם כאלה שיכולים להפיל פצצות על מטרות שונות. ההערכה היא שהכלים הגיעו מאיראן.
העתיד שייך גם לעבר
כשארה"ב החלה לייצר את מטוסי החמקן מהדור החמישי, נטען כי אלה יהיו המטוסים המאוישים האחרונים. עשהאל מדגיש ש"אני לא נביא", אבל מדבר על עתיד קרוב של כלים משולבים - מטוסים שיכולים לפעול עם טייס או בלעדיו. "יש כבר היום בארה"ב ערכה שאפשר לשים על מטוסי F-16 ולהפוך אותם למטוסים ללא טייס. אני לא יודע מי מהצבאות אימץ את זה, אבל לפחות על פי מודיעין גלוי, זה כבר קיים. זה חלק מההתפתחויות הטכנולוגיות: כבר בעבר הפכו מטוסי פנטום לכטמ"מ, ועכשיו יש ערכה ל-F-16 שעולה 2.5 מיליון דולר. השילוביות הזאת הולכת להיות איתנו עוד הרבה שנים, גם בגלל שהפלטפורמה שיש כיום עדיין לא מסוגלת לשאת את המשקלים ולבצע את הדברים שעושים המטוסים המאוישים של היום".
עוד נקודה מעניינת היא שילוב של מטוסים דור 5 כמו ה-F-35, שיטוסו עם להקות של כטמ"מים שבהם ישלטו הטייסים. "ה-F-35 יודע לקחת את המודיעין שמצטבר מהסנסורים שלו, לעבד אותו ולסגור מעגל בעצמו. זה בדיוק מה שניתן לעשות בזמן אמת עם להקה של כטמ"מים שיבצעו את משימותיהם. העולם צועד בצעדי ענק כיוונים האלה", אומר עשהאל.