אייפד (צילום: צבא ארצות הברית)
האייפד בפעולה, בידיו של חייל אמריקאי. דומה לכל אפליקציית GPS|צילום: צבא ארצות הברית

כשחיילי המארינס של צבא ארצות הברית צריכים גיבוי בעיצומו של קרב, הם יוצרים קשר עם מסוקי חיל האוויר – כדי שאלה יפציצו את האויב מלמעלה. אבל מסתבר שהתקשורת בין הטייסים ללוחמים שעל הקרקע אינה כל-כך פשוטה: לפי הנהלים המבצעיים הנוכחיים, הכוחות הרגליים שולחים לטייסים קואורדינאטות רדיו, ואלה בתורם צריכים לפשפש בין הררי מפות, ששוקלות בערך 30 ק"ג, במטרה למצוא את הבניין הספציפי בו צריך לפגוע. פעמים רבות אותות הרדיו קטועים, הקואורדינאטות משתבשות, ואפילו טייס שמשעין מחצית ממשקל גופו על המפות בקוקפיט (הקטן למדי במסוקי קוברה, יש לציין) לא מצליח ליישר אותן בזמן אמת ולקבל תמונה מפורטת של המטרה. אבל כל זה עשוי להשתנות בקרוב – הודות לסטיב ג'ובס.

האייפד מבדיל בין חיים למוות

צבא ארה"ב נקט באחרונה בצעד מתבקש, גם אם שנוי במחלוקת, לקראת עתיד יעיל יותר, כאשר אחת הטייסות רכשה 32 אייפדים - מכשירים שאפשר להגיד בפה מלא שייעודם הוא תפעול במצבים של חיים ומוות. הטאבלטים ועזריהם הנלווים עלו פחות מ-20,000  דולר, "בערך שיהוק אם מסתכלים על כל הוצאות תקציב הביטחון (האמריקאי)", כפי שתיאר זאת בציוריות גורם בכיר בטייסת.

קפטן ג'ים קרלסון, טייס קוברה בטייסת מסוקי קרב, הוא האחראי הראשוני לרכישה הזו. הוא פשוט מצא את עצמו מוטרד מהמצב הנוכחי של מערכות התקשורת, אז הוא התעסק קצת עם האייפד האישי שלו, וגילה שלא כל-כך בעייתי מבחינתו לתקשר דיגיטלית עם כוחות הקרקע באמצעותו. 30 הק"ג של המפות שהוא היה צריך להתעסק איתן עד אז פשוט הועלו לטאבלט, ועליו תפעל אותן כרצונו, כולם התקרבות והתרחקות מחלקים מסוימים במפות, בדיוק כמו שעושה כל בעל סמארטפון באפליקציית ה-GPS שלו.

מניחים את האצבע על אותה המטרה

אייפד (צילום: ויקיפדיה)
בזכותו. סטיב ג'ובס מציג את האייפד לראשונה במסיבת עיתונאים בינואר 2010|צילום: ויקיפדיה

לא מעט מהבכירים פקפקו בהתחלה ברעיון הזה: הם לא היו בטוחים אם המכשיר המסחרי היה בטוח מספיק לשימוש במצבי קרב, על אף שרק מפות לא מסווגות אוחסנו על האייפד. אבל כשנה מאוחר יותר, עושה רושם שהקצונה הבכירה נוטה לנסות את האייפדים כאמצעי לגיטימי, אפילו אם מדובר מבחינתה בפיילוט. בינתיים, פורסם כי בזכות האייפדים התקצרו תהליכי התקשורת בכ-15 דקות בכל משימה, וחסכו זמן יקר שלפעמים מתבטא אפילו בשמירה על חיי כוחות הקרקע. כעת, במקום לבלות דקות ארוכות בתהיות הדדיות, כוח האוויר וכוח הקרקע יכולים פשוט לאשר זה בפני זה שהם מניחים את האצבע על אותו הבניין בטאבלטים שלהם – ולירות.

האפקט ברור: עוד ועוד יחידות בצבא ארצות הברית (ואפילו בצבא בריטניה) מבקשות להשתמש בטאבלטים היוקרתיים, שהשמועה על הצלחתם בשדה הקרב הפכה ויראלית. זאת, על אף שישנו חיסרון בולט באייפדים – הם פשוט לא קשיחים מספיק בעבור החיילים, שלא ממש חסים על הציוד שלהם, עדין ככל שיהיה. שימוש נרחב יותר לא מתאפשר כרגע גם בשל בעיות ביטחון מידע, אבל אין ספק שהכיוון אליו הולכים צבאות העולם ברור למדי. בואו רק נקווה שהם יחסמו את הגישה ל"אנגרי בירדז".

>> עוד פריצות דרך בצבא ארה"ב: ההמצאות המבטיחות ביותר