ארבעה ימים לאחר שכוחות נאט"ו יצאו ל"מבצע כוח מאוחד" ביוגוסלביה במלחמת קוסובו, קרה הבלתי יאמן: מטוס של נאט"ו הופל מאש נ"מ של הסרבים. המכה לאגו הייתה קשה, במיוחד לאחר שהתברר שהמטוס המופל היה ה-F-117, החמקן הראשון בהיסטוריה ופאר היצירה של העוצמה האמריקאית. בארה"ב נשמו לרווחה אחרי שהטייס חולץ במבצע הרואי, אך ימים ספורים אחר כך נשימתם נעתקה שוב לאחר שהסרבים הודיעו כי הם מעמידים את שרידי המטוס לבחינת מהנדסים מטעם ממשלת רוסיה. היה זה חלומם הרטוב של המומחים הרוסים, שזכו להציץ באחד מכלי הנשק הסודיים והמתוחכמים ביותר לאותו הזמן – פאר היצירה של חטיבת התכנון וייצור המטוסים הסודית ביותר של "לוקהיד מרטין".
למה פתחנו עם התרחיש הזה? החלום הרטוב של כל צבא זה לדעת במדויק איזה אמצעים יש לאויב ולא פחות חשוב – מה הוא מתכנן וכיצד יראה שדה הקרב העתידי. באופן טבעי תעשיית הנשק שומרת בקנאות על הפיתוחים החמים שלה, מה שאילץ צבאות להשיג את הסודות בדרכי מרמה – כמו למשל המתנה שהעניק המוסד לחיל האוויר הישראלי בדמות מטוס מיג 21, שנה לפני מלחמת ששת הימים. אבל המצב הכלכלי עושה את שלו, והתחרות בין החברות השונות מביאה לנו דרך פשוטה יותר להציץ לקרביה של התעשייה, בעיקר בתערוכות נשק גדולות, שם מנסים היצרנים השונים למכור את מרכולתם למרבה במחיר.
ישראל: מערכות הגנה ואלקטרוניקה מתקדמות
בחודש שעבר התרכזו לא פחות מ-1,450 חברות ביטחוניות שייצגו עשרות מדינות בעיר לה בורז'ה שבצרפת. התערוכה שם מתקיימת בכל שנתיים ונחשבת ל"אולימפיאדה של התערוכות הביטחוניות". היקפן של העסקאות שנסגרות שם מגיע למיליארדי דולרים. כמובן שניתן לחזות שם בשדה הקרב העתידי.
בין האמצעים הישראלים שהוצגו בצרפת ניתן היה לראות אמצעים מתחום ההגנה, מערכות קשר ולחימה:
ה-VWS הינו מכ"ם שמיועד למערכות הגנה אקטיביות. המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב באופן אוטומטי אחר טילי נ"ט מסוגים שונים ולהכווין נגדם את אמצעי הנגד.
ה- Clip-On Coyote היא כוונת צלפים שמאפשרת למספר צלפים לשתף ברשת נתונים מהשטח כולל צילום וידאו וזאת בכדי לתאם ירי בין מספר צלפים. לכוונת יש יכולות שליטה ובקרה ואף יכולת מעקב. כל זה במעטפת ששוקלת רק 1.7 ק"ג וניתנת להתקנה פשוטה במיוחד. בתערוכה הוצגה גם מערכת משודרגת של "הכותש" – מערכת שיגור אוטונומית שמסוגלת לשגר בו זמנית מספר רב של רקטות מסוגים שונים למספר רב של מטרות.
תעשיית הנשק הישראלית משקיעה לא מעט בפיתוחים להגנה מפני טילים, שם נחשבת ישראל למובילה בעולם עם מערכות כמו החץ הקיים או שרביט קסמים שעדיין נמצא בשלבי פיתוח. כמו כן ישנה השקעה גדולה בתחום המטוסים ללא טייס, דוגמת ההרמס 900, ולוויינים. על פי הידוע בתעשייה האווירית עובדים כיום על לוויין שיגור מתקדם מסדרת אופק שאמור להיות משוגר בשנת 2016.
ארה"ב: התעשייה הגדולה בעולם
עם כל הכבוד לתעשיית הנשק הישראלית, הכסף הגדול נמצא הרחק מעבר לים. באופן טבעי התעשייה הגדולה ביותר שייכת לארה"ב, שם מפתחים בימים אלה מטוסים וספינות חמקניות, כמו גם שלל מערכות נשק מתקדמות. כל זה בזכות תקציב ביטחון אדיר שעומד על יותר מ-250 מיליארד דולר. מי שאחראי על התחום זה סוכנות דרפ"א ששייכת למחלקת ההגנה של ארצות הברית ועוסקת במחקר ופיתוח של צבא ארה"ב.
בימים אלו עוסקים בארה"ב בבנייה של שלוש נושאות מטוסים חדשות, כשהאחרונה שבהן אמורה להיכנס לשרות בשנת 2023. נושאות המטוסים החדשות אמורות לקלוט את מטוסי החמקן F-35 מהדגם של הצי שמסוגל להמריא ולנחות אנכית. מלבד המטוסים המתקדמים לנושאות של ארה"ב תהיה יכולת לחימה עצמאית בעיקר בתחום טילי השיוט ואף יכולת הגנה מתקדמת מפני טילים. מי שיצטרף בעתיד לנושאות האמריקאיות יהיו ספינות טילים חמקניות מסוג UXV. כמעט שאין מידע על הספינות אך ידוע שיש להן יכולת חמקנות ומלבד לטילים הן מצוידות בתותח ראשי שמסוגל לירות 20 פגזים בו זמנית. על פי הפרסומים בארה"ב, לספינה תהיה בריכה פנימית שתאפשר שיגור של צוללות זעירות למטרות סיור ומודיעין.
בתחום הקרקעי מפתחים בארה"ב את ה-railgun, תותח שיהיה מסוגל לשגר פגזים במהירות 9,000 קמ"ש למרחק של יותר מ-160 ק"מ (התותחים של היום יורים למרחק ממוצע של 50 ק"מ). על פי סרטון שהתפרסם בארה"ב התותח משגר את הפגזים באמצעות אנרגיה מגנטית במקום אבק שריפה ומנתוני חברת ג'נרל אטומיקס שהשתתפה בפיתוח עולה שניתן יהיה לשגר פגז משולב GPS לפגיעה מדויקת במטרה. הפיתוח של התותח אמור להסתיים בשנת 2017 ולהיכנס לשירות מבצעי.
בתחום הפחות סטנדרטי מנסים בארה"ב לשדרג גם את גופו של החייל. בדרפ"א מפתחים את תחום הממשק אדם-מחשב, כשבשנת 2010 תקצבו פרויקט לפיתוח זרוע רובוטית בעלות של 34 מיליון דולר. הזרוע המשוכללת תחובר למוחם החיילים ובכך תעצים את כוחם ואף את שרידותם. השאיפה שגפיים רובוטיות יהפכו למציאות כבר בעשור הבא. במסגרת פיתוח נוסף של ממשק אדם-מחשב נראה בעתיד חיילים ששולטים מרחוק על רובוטים או גופים אחרים בסביבה עוינת בכוח המחשבה.
בתחום האווירי טרנד הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים) העולמי לא פסח על הצבא האמריקאי וחלק מהתוכניות אמורות לשדרג דווקא את הקיים. במרץ 2003, מבצע חירות לעירק, יצאו 40 מסוקי אפאצ'י לתקיפה נגד דיביזיות השריון של משמר הרפובליקה העירקי. זה אמור היה להיות מטווח ברווזים אך הם נתקלו באש אדירה מהקרקע, מסוק אחד הופל וטייסיו נפלו בשבי ולא פחות מ-30 מסוקים נפגעו. על פי מסמך שפורסם בשנת 2010 בארה"ב מתכוונים להסב מסוקים קיימים בהם האפאצ'י והבלקהוק למסוקים ללא טייס. על פי אותו המסמך המסוקים כיום כוללים את מרבית הטכנולוגיה הדרושה להסבה זו.
הסינים מצמצמים פערים
כבר בשנת 2006 נאמר על הדרקון הסיני כי כוחו גדל בכל שנה עד כדי איום על מדינות האזור. במסמך של משרד ההגנה האמריקאי נכתב כי הסינים מייצרים מערכות נשק בקצב גובר שיאפשר לה תחרות מול מעצמת העל האמריקאית. הסינים ממשיכים לקדם את תהליך המודרניזציה באמצעות פיתוחים של מטוס חמקן, צוללות, טילים ומערכות נגד לוויינים. משרד ההגנה הסיני פרסם מסמך שמציג תכנית אסטרטגית לשנת 2020, כשזה כולל שדרוג הצבא והצטיידות במערכות נשק חדשות. בין היעדים הכנות לפיתוח דור חדש של חימוש החל ב-2015 ושילוב תעשייה צבאית טכנולוגית עם זו האזרחית, תכנון כלי נשק עתידיים והכנות מעשיות לפיתוח המערכות.
פרויקט הדגל של סין כיום זה פיתוח מטוס חמקן, J-20, שייתן מענה הולם לארה"ב. הסינים שחררו צילום של המטוס ממרחק גדול כאשר חשפו את האב טיפוס ונראה שמדובר במטוס שזהה בצורתו ל-f-22. לדברי מומחים המטוס גדול יותר מזה האמריקאי מה שמאפשר טווח טיסה ארוך יותר ויכולת נשיאת חימוש גדולה יותר. לא מעט גורמים בעולם טוענים שהמטוס הסיני מבוסס על מערכות שנבדקו במטוס ה-F-117 שהתרסק בשמי יוגוסלביה. פיתוח של מטוס חמקן נחשב למורכב ביותר ועל פי הערכות שונות הוא לא ייכנס לשרות לפני שנת 2020.
לצד צוללות גרעיניות הסינים מפתחים גם צוללת עם מנוע דיזל-חשמל מסדרת Yuan. הצוללות, שחלקן כבר נכנס לשירות, מגיעות עם "מערכות הנעה ללא תלות באוויר חיצון" (AIP), מה שמשפר את יכול ההישרדות שלהן ומעניק להן טווח פעולה גדול יותר. הסינים אמורים להכניס לא פחות מ-20 צוללות כאלה במהלך השנים הקרובות. את היכולות הגבוהות של הצוללת הראו הסינים כאשר הצליחו להתקרב לספינות של ארה"ב במהלך תרגיל ימי מבלי שהתגלו, והמשמעות של זה ברורה.
מה שמטריד כיום את ארה"ב זה ה-DF-21D, טיל בליסטי נגד ספינות שעל פי הסינים מסוגל להשמיד גם נושאות מטוסים. נכון להיום הטיל בעל הטווח של 2,000 ק"מ משוגר מהיבשה, אך בסין עובדים על פיתוח שיאפשר את שיגור הטיל גם מספינות. פרויקט נוסף מתחום הטילים, שהסינים נחשבים למובילים בו, זה טיל נגד לוויינים. ב-11 בינואר 2007 שיגרו הסינים טיל בליסטי דו לטווח בינוני, ה-DF-21. דקות ספורות לאחר השיגור פגע ראש הקרב של הטיל בלוויין סיני ישן בגובה של כ-800 ק"מ והשמיד אותו. לדברי גורם בתחום הלוויינים התחום עדיין נחשב לעתידני בעיקר בגלל המגבלות הפיסיקליות, ניתן להשמיד לוויין תקשורת "שעומד במקום" אך ללווייני הריגול יש יכולת תמרון מה שמקשה על הפגיעה בהם. ככול הנראה במעבדות הסיניות עובדים במרץ על פתרון הבעיה.
רוסיה: נשארים מאחור
ביחס לתקופת המלחמה הקרה, התעשייה הביטחונית של רוסיה נחשבת לצל של עצמה בעיקר מסיבות כלכליות. רוסיה שנחשבת ליצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם מוכרת כיום בעיקר כלי נשק מוכרים, שקיימים על המדף כבר מספר שנים. ולמרות זאת התעשייה הרוסית מספקת הצצה למספר פיתוחים עתידיים שבמידה ויצליחו להתגבר על הבעיות הפיננסיות יהוו תשובה הולמת לפיתוחים של ארה"ב וסין. בחודש שעבר הכריז נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על רצונו להקים סוכנות דומה לדרפ"א שתפתח כלי נשק מתקדמים טכנולוגית. "הקרן הרוסית לפרויקטים של מחקר מתקדמים בתעשיית הבטחון" תתאם בין החברות הביטחוניות בכל הקשור לפיתוח עתידי לכוחות הצבא בדיוק כמו המקבילה האמריקאית.
במאמר לעיתון הרוסי "רוסיאסקיה גאזטה" הצהיר פוטין שרוסיה תוציא בעשור הקרוב סכום עתק של 770 מיליארד דולר. חלק ניכר מהפיתוחים עליהם עובדים ברוסיה כולל שדרוג של מערכות קיימות, כמו מטוסי המיג והסוחוי ושיפור טנקי המערכה מסוג T-90. לדבריו של פוטין בעתיד תייצר רוסיה טילים לא גרעיניים שמסוגלים לפגוע ביבשה אחרת ברמת דיוק גבוהה במיוחד. אולם אחד הפרויקטים הגדולים של התעשייה הרוסית זה מטוס החמקן, סוחוי T-50. ככול הנראה גם במטוס זה השתמשו בטכנולוגיה שנגנבה ממטוס ה F-117 שהתרסק בשמי יוגוסלביה, ובאופן לא מפתיע גם הוא הוא דומה חיצונית ל F-22. המטוס נועד להחליף את מטוסי המיג והסוחוי ואמור להיכנס לייצור סדרתי בעוד חמש שנים כמו כן אמורה להיות גרסה ימית לנושאות מטוסים. נציין כי גורמים ברוסיה מטילים ספק ביכולת הייצור כאמור מסיבות כלכליות.
בשנת 2010 התחילו לעבוד ברוסיה על טנק העתיד שאמור להיכנס לשירות בשנת 2015, "פלטפורמה מאוחדת כבדה". מרבית הנתונים של הטנק מסווגים אך על פי מקורות רוסיים טנק העתיד ישים דגש על הגנת הצוות ובפעם הראשונה יהיה לו צריח מרובע כמו במערב, בניגוד לסגנון המעוגל כיום. לטנק יהיה תותח 125 מ"מ ממנו ניתן יהיה לשגר גם טילים מונחים לטווחים קצרים. בשל המצב הכלכלי הרוסים נותנים דגש על מחיר נמוך ליחידה ועדיין לא ברור עד כמה הם יכולים לעמוד בעלויות.
ברוסיה ניסו לייצר את דור העתיד של רובה הסער שמבוסס על הקלאצ'ניקוב, AN-94. לרובה קצב אש גבוהה, בין 600 ל 1,800 כדורים בדקה, וטווח של 400 מטר. פה בערך מסתיימים היתרונות ומתחילות הבעיות. הנשק יקר פי חמש מהקלאצ' ומורכב מבחינת התחזוקה לכל זה יש להוסיף אגרונומיה גרועה (מבנה) וכנראה שזו הסיבה שכמעט ולא נכנס לשירות מלבד ביחידות סמי צבאיות של המשטרה והמשרד לביטחון פנים.
בין אם מוצלחים ובין אם לא מומחים ברוסיה הזהירו כי הציוד המזדקן במפעלי הנשק יקשה על התעשיות לעמוד באתגר השאפתני שהציב פוטין לארצו. נכון לעכשיו, כלל לא ברור כיצד יצליחו לייצר שם מערכות נשק מתקדמות באופן פרקטי.
אירופה: שילוב כוחות
במדינות אירופה הבינו שבכדי להתמודד עם העליונות האמריקאית בתחום הביטחוני עליהן לשלב כוחות. פה מתמודדים האירופאים עם שתי בעיות עיקריות, תקציב ביטחוני שיורד בכל שנה, וגאווה לאומית שלא פעם הפילה פרויקטים עם עתיד מבטיח. ה-EDA, סוכנות ההגנה של אירופה, אחראית על התאום והפיתוח הביטחוני והיא עושה זאת עם תקציב משולב ממדינות אירופה.
מטוס היורופייטר טייפון הוא דוגמה לפרויקט מוצלח שהשתתפו בו לא פחות מ-6 מדינות שונות בהן בריטניה, צרפת, גרמניה ועוד. כיום עובדים שם על ייצור צוללות דיזל מסוג S-80 עבור הצי הספרדי, כשהראשונה תיכנס לשרות בשנה הבאה. פרויקט נוסף מהתחום הימי כולל את FREMM, ספינת קרב שאמור להיכנס לשירות הצי הצרפתי והאיטלקי. לספינה תהיה יכולת שיגור טילי ים-ים, לחימה נגד צוללות והגנה מתקדמת נגד מטוסים. הספינה הראשונה צפויה להיכנס לשירות בשנה הבאה והאחרונה בשנת 2022.
בנוסף עובדים בסוכנות האירופית על פרויקט שנקרא "Go Green". מטרת הפרויקט היא למצוא טכנולוגיה שתאפשר את הפחתת השימוש באנרגיה על ידי הצבא, ככל הנראה באמצעים סולארים. בכלל בסוכנות משקיעים מאמצעים לא קטנים בהפיכת הצבאות לירוקים יותר.
MBDA מטאור הוא טיל אוויר-אוויר שאמור להתאים למטוסי הקרב של חילות האוויר השונים באירופה. הטיל אמור להיכנס לשירות בחיל האוויר הבריטי בשנת 2015 ולאחר מכן בשאר חילות האוויר. לטיל העתידי טווח של 100 ק"מ ותהיה לו מערכת הנחייה אינרציאלית בעלת עמידות גבוהה לאמצעי שיבוש.
ה- IdZ, "החי"ר של העתיד", זו מערכת לחימה והגנה מודולרית שמתוכננת בגרמניה. היא משלבת יכולת שרידות משמעותית, ניידות, פקודת הקרב, והדרכה עד רמת החייל. הערכה כוללת מיגון אישי נגד קליעים ואף אמצעי לחימה ביולוגיים וכימיים. כמו כן המערכת כוללת מחשב לחימה, אותו נושא גם החייל הבודד, שמתאם בין כלל החיילים כולל הצלפים, רק"ם ומטוסים זעירים ללא טייס. בזכות המערכת למפקדים תהיה יכולת לראות גם את תמונת הקרב דרך משקפת של חייל אותו שלחו לתצפת. תפעול המערכת ירוכז ברכבים ניידים שיקראו "ספינת אם" שם ישבו חיילים שירכזו וינתחו את הנתונים בכדי להקל על שדרת הפיקוד. המערכת נחשבת למושקעת במיוחד ואפילו סכיני הקומנדו המשולבים בה, KM2000, נבחרו במיוחד.
כאשר הסתיימה המלחמה הקרה היו רבים שחשבו שתם עידן מערכות הנשק והפיתוחים היקרים. למרות זאת, בין השאר בגלל המלחמה העולמית בטרור, מדינות רבות משקיעות מאמצים אדירים בכדי לתכנן את מכונות ההרג של העתיד. סביר להניח שאת מרבית הפרויקטים נגלה רק בעוד שנים רבות. כיום אנחנו רואים אותם בעיקר בדמות עב"ם בשמיים או "מפלצות" המופיעות מתחת למים.