אתמול (רביעי) היה יום קשה למדינת ישראל, למשטרת ישראל ובוודאי לשוטרים של יחידת מתפ"א - מנהלת תיאום פעולות אכיפה - שאיבדו את חברם רס"ב ארז (עמדי) לוי ז"ל. לוי נדרס למוות בידי תושב הכפר הלא חוקי אום אל-חירן, יעקוב אבו אלקיעאן, בעת פעולה של הריסת מבנים במקום.
זה היה אמור להיות יום עבודה שגרתי עבור הלוחמים שמשרתים ביחידה שפועלת במקומות בעלי פוטנציאל סיכון גבוה במיוחד, אבל היום הזה היה שונה. הוא הסתיים בטרגדיה. ולא רק טרגדיה: ביום הזה נוצרו גם שני נרטיבים מנוגדים שלא ניתן להתעלם מהם. מצד אחד פיגוע דריסה ומצד שני הריגה של אזרח ישראלי שבמגזר הערבי יש הטוענים כי נורה על לא עוול בכפו.
מה באמת קרה שם? לידי הגיעה עדות בלעדית של שוטר שהיה באירוע ומסביר שלב אחר שלב את ההתרחשויות. בהצלבה עם ניתוח של התיעוד מהשטח עולות מספר מסקנות – והראשונה היא שאין מנוס מלהעניק ציון של אפס עגול וגדול לדוברות המשטרה במקרה הזה.
גילוי נאות: הכותב הוא שוטר לשעבר במשטרת ישראל.
"הוא לא רואה אותם, בגלל זה הוא לא דורס"
השוטר ששוחחתי איתו – לצורך נוחות הקריאה אכנה אותו ש' - נכח כאמור באירוע באום אל-חירן ונדגיש שלא היה מעורב בירי. הוא סיפר איך נראה האירוע מנקודת המבט שלהם בשטח: "מה שקרה זה שרכב גדול, רכב שטח לבן, גלש לכיוון הכוח בלי אורות. היה שלב שהוא עצר ושוב גלש באיטיות. בהתחלה לא הבנו שזה לא רכב משטרתי - זה טויוטה לנד קרוזר לבן כמו שיש בכל מיני יחידות במשטרה וכמו שיש לקצינים בכירים, וזה מה שגרם לנו, לי לפחות, לחשוב בהתחלה שזה רכב משטרתי".
פה חייבים לעצור ולהסביר כי הסרטון שצולם ממסוק משטרתי והועבר לכלי התקשורת נוצר בעזרת אמצעי תרמי לראיית לילה. הצופה עלול לחשוב בטעות שהוא מייצג את מה שראו השוטרים בשטח, אבל ש' מסביר: "תבין, בשלב הזה עוד חשוך שם לגמרי. אין שם תאורת רחוב, פנסים, כלום כלום. זה חושך מצרים. בסרט שצילם המסוק רואים את הרכב של המחבל ליד השוטרים, גם כשעצר וגם כשהמחבל גלש. בפועל הוא בלי אורות, אז הוא לא רואה אותם, ובגלל זה הוא לא דורס את מי שלידו. לכן גם רוב הצוות לא רואה אותו ולא מגיב". זה, מדגיש ש', פרט מכריע: הטענה שלא מדובר בפיגוע דריסה מתבססת בין השאר על ההנחה שהייתה לנהג הדורס הזדמנות לפגוע בשוטרים הראשונים שחלף לידם, והעובדה שלא עשה כך מעלה לכאורה את האפשרות שלא הייתה לו כוונת זדון. אלא שלדברי השוטר, אבו אלקיעאן לא יכול היה להבחין באותם שוטרים.
בהמשך הסרטון נראה הרכב גולש באיטיות לכיוון הכוח, עדיין לאט וללא אורות דרך. אין שום סימן לכך שהנהג רואה את השוטרים שעומדים בצד השביל. בשלב הזה נשמע רעש מנוע. ש': "הרעש מושך אותנו ואנחנו מבינים שזה לא משלנו, ואז השוטר (השם שמור במערכת) קולט וצועק לו לעצור. הוא ממשיך לגלוש ואז השוטר יורה כמה כדורים באוויר".
לדברי ש', רק בשלב זה הבחין המחבל בכוח. "פתאום היה רעש של המנוע והוא טס לכיוון הצוות שהיה בהמשך. לדעתי אותם הוא קלט כקבוצה. הוא ממש הסיט את ההגה לכיוון הצוות ופגע בהם והתחיל הברדק. אחרי הפגיעה הייתה תגובה מהירה של רכב אחר שחסם אותו, ודי מהר חיסלו את המחבל".
האירוע הזה גרר עימותים קשים וגילויי אלימות שנובעים בעיקר מהנרטיב השני – לא היה פיגוע דריסה והשוטרים רצחו אזרח שומר חוק, מורה בבית ספר. כאן בא לידי ביטוי הכישלון החרוץ של דוברות המשטרה.
"יש בעיית דוברות קשה במשטרה"
הסרטון שמתעד את האירוע הופץ כשעתיים לאחר מעשה. בזמן שעבר עד להפצת הסרטון בתקשורת טענו תושבים מהכפר שהיה ירי לפני הדריסה – מה שעדותו של ש' מאששת, אבל המשטרה הרשמית הכחישה בתחילה. הגרסה הראשונה של הסרטון שדוברת המשטרה בחרה להפיץ לא כללה את מה שהגדיר ש' בשיחה איתנו כ"ירי אזהרה"; ברגע שהתיעוד המלא הגיע לתקשורת (ובדוברות המשטרה כבר צריכים לדעת שבעולם של היום לא ניתן להסתיר דבר), גרסת המשטרה, נכונה ככל שתהיה, נהפכה ללא רלוונטית. הנרטיב כבר נצרב, הוויכוח כבר החל.
דוברות היא חלק אינטגרלי מהמשימה, וכשזו לא עובדת כמו שצריך, כל המשימה נכשלת. השוטרים עצמם מרגישים את זה ומדברים על זה. "מטריף לי את הדם שיש אנשים שאומרים שזה לא היה פיגוע", אמר לי ש'. "מצד אחד כואב לך על חבר שהלך, מצד שני עוד באים ואומרים שהוא לא נרצח אלא נדרס בטעות. איפה המשטרה? איפה הגב?".
קצין משטרה מוסיף: "יש בעיה דוברותית קשה מאוד במשטרה. במקרה הזה ממש הפסדנו בקרב למרות שהכל דפק כמו שצריך. עכשיו זה לא משנה מה יגיד המפכ"ל או השר, יש אנשים שתפסו את המקום שלהם במפה וזהו". לשאלתי בנושא ענה הקצין: "אם הדוברות דופקת אותנו? כן, חד משמעי, וזה לא רק בפיגוע הזה. יש עוד הרבה מקרים ששוטרים עשו את העבודה כמו שצריך, וחבטו בנו בגלל הדוברת. בקטע הזה אני ממש מקנא בצבא שיש לו דוברות מטורפת. גם לנו מגיע".
לצד הביקורת על מערך הדוברות של המשטרה, חשוב לציין שהוא פועל בתנאים שונים מאלה של דובר צה"ל (וממילא מדובר במערך קטן מאוד במונחי כוח אדם). במקרה המדובר, לדוברות לא הייתה אפשרות לצאת עם הפרסום במשך שעות ארוכות בשל איפול צנזורה על האירוע. כל זה בעת שהשוטרים עדיין נמצאים בשטח בסכנת חיים. הפצת של הסרטון, שהוא חומר חקירה, דורשת אישורים של יעוץ משפטי בתוך המשטרה וגם מחוצה לה. כל זה יצר את פער הזמן שהוזכר לעיל. הפתרון לא נמצא דווקא במשטרה, אלא בממשלה שצריכה לעשות חושבים ואולי להגדיל את הגוף הזה, שחשיבותו הוכחה באירוע האחרון.
"איבדו לוחם אבל סיימו את המשימה"
אין פלא שהתחושות קשות ביחידת מתפ"א, מה גם שאין מנוס מחקירה של מח"ש - כמו שקורה בכל מקרה שבו נהרג אזרח מירי שוטרים. אבל ביחידה ימשיכו לעבוד למרות כל מה שעובר להם מעל לראש. לראיה הדברים שאמר לי לאחר האירוע באום אל-חירן קצין במשטרה שפיקד בעבר על צוותים ביחידה: "רגעים אחרי שאיבדו לוחם, חבר שלהם ליחידה, הם המשיכו בפעילות שלהם וסיימו את המשימה. זה אומר לך הכל על היחידה הזו". הוא לא היחיד שציין את הנקודה הזאת: כל המרואיינים בכתבה חזרו והדגישו את העובדה שהם סיימו את המשימה למרות הכל.
"לא היה שום ספק שנשלים את המשימה", אומר ש'. "ראיתי אחר כך שדיברו על זה בתקשורת, נראה לי שגם המפכ"ל, אבל באמת שזה ברור מאליו מבחינתנו".
"מה שמעניין אותי זה המציאות והאמת. לאירוע שכזה, לאור הטכנולוגיה המתקדמת והעובדה שלכל אחד יש מצלמה, יש הרבה מאוד זוויות", אומר תנ"צ פרץ עמר, סגן מפקד מחוז דרום ומי שפיקד על הכוחות בשטח. "מכל צילום אתה רואה עוד זווית, וקשה לתת פרשנות לכל ממד. אמצעי התקשורת עובדים מהר, עניין של שניות ודקות".
על פי תנ"צ עמר, הגורמים שעוסקים בעבודה החקירה עוברים על חומרים מצולמים רבים. עוד הוא מסביר כמפקד הכוחות, שאין שום ספק שמדובר בפיגוע נגד "כוח שהיה בתנועה מנהלית, בלי שום איום". לטענתו, לאור המצב והתנאים, הדוברות עבדה טוב באירוע. "נתנו הסבר לכל דבר, מה רואים בסרט ומה זה כל הבזק. כל דבר נומק, למה הוא נראה כמו שנראה. לא מנסים להסתיר שום דבר".
"השעתיים שלקח להוציא את הסרטון היו הכי קשות עבורי, כי אנשים מדברים ואני לא יכול להגיד כלום. יש פה משפחה של שוטר שלא יודעת כלום, ועוד 500 משפחות של שוטרים שיודעות שהם בפעילות. זה ההבדל ביני לבינם - הם יכולים לשחרר את הלשון איך שהם רוצים ומתי שהם רוצים. אני יכול להגיד שהמפכ"ל עצמו דרש להזדרז".
באופן גלוי לב ונדיר לקצין משטרה לובש מדים, הוא מוסיף: "איימן עודה מקבל מכות ואבנים מהחברים שלו, ואומר שהוא מקבל מהמשטרה כדורי גומי. אני אומר לך, במשטרת ישראל אין כדורי גומי. בסוף אני מוגבל ומנהל את האירוע המורכב הזה".