כשארצות הברית פלשה לעירק בשנת 2003, היה ברור לכולם שהמלחמה הטקטית שנוהלה בצורה די מרשימה תהפוך לבוץ מסגנון ווייטנאמי. ואכן, הגדודים והחטיבות של הצבא הפכו מהר מאוד למטרה של ארגוני הגרילה המקומיים. הם התמודדו עם פגיעות צלפים, מארבים לשיירות ולא מעט מטעני צד. בפנטגון היה ברור שהצבא חייב לעבוד בשילוב הכוחות המיוחדים בכדי להצליח לשלוט על מה שקורה במדינה. בהנחייה מלמעלה, פיקוד הכוחות המיוחדים אירגן כוחות משימה ושלח אותם בהמוניהם לבוץ העירקי.
בין הכוחות שנשלחו היה כוח משימה 88 (Task Force 88) שהחל לפעול באוקטובר 2006. כוח משימה זה, הוא בעצם מספר לוחמי קומנדו שקובצו מיחידות שונות לצורך פעילות ממוקדת. הכוח שהורכב מלוחמי דלתא, הריינג'רס, כוח התמיכה המודיעיני המיוחד וכוחות נוספים, פעל תחת פיקודו של קצין בדרגת קולונל שמוצאו ביחידת דלתא ופעל בעירק למשך 18 חודשים. כאשר נחת הכוח על אדמת עירק, ממוצע הפיגועים בעירק עמד על מאה וחמישים לחודש. לאחר שבפעילות היחידה נעצרו 3,500 פעילי אל קאעידה וחוסלו מאות נוספים, ביניהם מפקד הארגון אבו מוסעב אל זארקווי, ירד ממוצע הפיגועים לשניים בחודש. הישג זה ממחיש את חשיבות היחידות המיוחדות ובנוסף, ממחיש את חשיבות ההפעלה המשולבת.
פיקוד הכוחות המיוחדים הוקם ב-1987, במסגרת הפקת לקחים ממלחמת וייטנאם ומכישלון של פעולות מיוחדות, שהעיקרית שבהן הייתה פעולת החילוץ הכושלת לשחרור בני הערובה באיראן (ע"ע ארגו). מטה הפיקוד יושב בטמפה שבמדינת פלורידה ופועל תחת משרד ההגנה האמריקאי. הפיקוד אחראי על הפעלת היחידות המיוחדות של כל זרועות הצבא (אוויר, הים ויבשה) והדבר כולל תאום מבצעי ומודיעיני. בישראל אגב, קיים עד היום ויכוח סביב השאלה – האם להקים פיקוד כזה בנוסף לפיקודים המרחביים.
ביבשה
כח דלתא
היחידה המיוחדת הראשונה למבצעים מיוחדים, אותה ניתן להקביל לסיירת מטכ"ל שלנו. תפקידה: ביצוע פעולות "שחורות" עבור שירות המודיעין של הצבא האמריקאי ושל ה-CIA. היחידה נועדה לאיסוף מודיעין קרבי, ביצוע פעולות מיוחדות מעבר לקווי האויב ולוחמה בטרור. כל לוחמי היחידה, או "מפעילים" בעגה המקצועית, הגיעו אחרי שירות של שלוש שנים לפחות ביחידות לוחמות אחרות, לרב מהריינג'רס. כוח דלתא מונה כאלף מפעילים שמאומנים ללחימה במספר רב של מתארים ובתנאי קיצון. מלבד פרסומים שנועדו לגיוס לוחמים חדשים, ארה"ב מעולם לא חשפה מידע על היחידה כולל את עצם קיומה. הפעמים היחידות שפעילותם נחשפה היו כשהשתתפו במבצע בסומליה (שמוצג לפרטי פרטים בסרט "בלק הוק דאון") ומספר מבצעים באפגניסטן, המוכר ביותר הוא קרב טורה בורה.
הכומתות הירוקות (The Green Berets)
יחידת הכומתות הירוקות קיימת מאז שנת 1952 והגדרת תפקידה הוא "ביצוע לוחמה לא שגרתית". בנוסף לכך, לוחמי היחידה נושאים בעוד ארבע משימות עיקריות: התערבות ולחימה תוך הפעלה של לוחמים מקומיים, סיורים לצורך איסוף מודיעין, לוחמה בטרור ומה שהם מגדירים כ"ביצוע פעילויות ישירות" – פעולות קומנדו בעורף האויב. היחידה מעורבת גם בפעילות קרבית לחילוץ והצלה, לוחמה פסיכולוגית, מאבק בקרטלי סמים בשיתוף גופים אחרים ואף סיוע הומניטרי במקומות נידחים. גם הם פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם ה-CIA ומבחינה מעשית, הם יגיעו לשדה הקרב לפני מרבית היחידות המיוחדות האחרות. כח האדם ביחידה מונה בעיקר אנשי מילואים בוגרי תואר ראשון, מה שמייחד אותה משאר הכוחות המיוחדים של ארצות הברית.
יחידה 4 לתמיכת מידע
מאחורי השם העלום הזה מסתתרת יחידת צנחנים שמתמחה בלוחמה פסיכולוגית מבצעית. היחידה מונה מאות מפעילים שפועלים לרוב בצוותים של ארבעה עד עשרה לוחמים. לוחמי היחידה מספקים סיוע טכנולוגי לשאר היחידות המיוחדות, אבל תפקידם העיקרי הוא השתלטות על אמצעי הקשר של האויב והעברת מידע כוזב שישבש את מהלכי הקרב שלו. כמו כן, תפקידם להעביר לאויב בדרכים שונות מסרים מרתיעים ומאיימים. בנוסף, צוותי היחידה מגיעים לאזורי מגורים של אוכלוסייה שתומכת באויב, שם הם קונים את ליבם ו"מגייסים" אותם לכוחותיהם או לחילופין, דואגים באמצעים כאלה ואחרים שיתמכו בשדה הקרב בכוחותיה של ארצות הברית. האמריקאים לא חושפים הרבה מידע על היחידה הזו, אבל ידוע שבמלחמת וייטנאם היחידה הייתה מעורבת עמוק בתכנית "פיניקס" שהייתה למעשה סוג של רשימת חיסול.
הצבא מפעיל עוד יחידות רבות עם פחות יוקרה. המוכרות ביניהן הן הריינג'רס – גדוד מוטס שמספק תמיכה ליחידות המיוחדות בזמן פעילות. בזמן המבצע במוגדישו שבסומליה, הריינג'רס תחמו את זירת הפעולה של כוח דלתא בזמן שאלה חטפו מנהיגים סומלים ומנעו מהאויב להפריע. יחידה נוספת היא החטיבה האווירית 160 שמפעילה מסוקים מסוגים שונים לטובת היחידות המיוחדות. טייסי החטיבה מורשים לטוס במתארים שאסורים לרוב על שאר הטייסים ומפעילים כלי טייס ייחודיים כמו למשל הבלק הוק שהתרסק בזמן המבצע לחיסול בן לאדן. נוסף על אלה, נמנות יחידת התמיכה המיוחדת – כוח תחזוקה מוטס שיודע לספק סיוע לוגיסטי ליחידות המיוחדות גם כשהן עמוק מעבר לקווי האויב.
באוויר
הטייסת הטקטית ה-24
הטייסת הטקטית ה-24, היא יחידת בקרי אוויר שתפקידם לתרגם את בקשות היחידה אליה סופחו למשמעויות האוויריות של המשימה. צוותים של בקרי האוויר פועלים בצמוד ליחידות כמו כוח דלתא או אריות הים או במקרים מסוימים בהם הם פועלים לבד בשטח. הם מקבלים את הבקשה לביצוע פעולה כמו הזנקת מטוס קרב, מסוק חילוץ, מל"ט טורף או ביצוע הנחתה בשטח אויב. הם לומדים את תנאי השטח, מכווינים את הטייס ומנהלים את התעבורה האווירית באזור הלחימה. כאשר הם פועלים לבד, הלוחמים עובדים בצוותים שמונים בין שניים לארבעה אנשים. לוחמי היחידה לרב יוצנחו בשטח או שינחתו בו באמצעות מסוקים. במקביל לטייסת זו, קיימות מספר רב של יחידות מסוג זה חלקן של אנשי מילואים במשמר הלאומי.
בשנים האחרונות אנשי הטייסת עבדו קשה בחזיתות בעירק ובאפגניסטן. בשנת 2011 ספגה את אחד מהאסונות הגדולים במלחמת אפגניסטן. שלושים ושלושה לוחמים נהרגו כשמסוק צ'ינוק התרסק, שלושה מהם היו אנשי הטייסת.
יחידת החילוץ המוצנחת
מדובר ביחידה שדומה במאפיינים שלה ליחידת 669 הצה"לית. לוחמי היחידה מוכרים בכינוי שלהם PJ (Para-rescue Jumpers). תפקיד היחידה לחלץ טייסים נוטשים ולנהל מבצעי חיפוש והצלה אחר נפגעים מעבר לקווי האויב. כמו במקבילה הצה"לית, גם הם משתתפים במשימות חילוץ אזרחיות ובעבר כבר חילצו אסטרונאוטים שנחתו בלב ים. ליחידה יש את אחוז הנושרים הגדול ביותר במהלך הכשרת הלוחמים שעומד על 90 אחוז. תהליך ההכשרה שלהם הוא מהארוכים בפיקוד הכוחות המיוחדים ונמשך שנתיים. לוחמי היחידה עובדים בצוותים משתנים המונים בין שלושה לעשרים איש. צוות גדול מהיחידה חילץ תחת אש כבדה את טייס ה F16, סקוט אוגריידי שהופל מעל בוסניה בקיץ 1995. בסך הכל, יש ל-PJ עשר יחידות כנף שבכל אחת מהן יש ארבע טייסות חילוץ והצלה. בכל טייסת כזו יש מסוקים או מטוסים, תלוי ביעוד, וכמה עשרות מחלצים.
טכנאי מזג אוויר קדמיים
לכל פעולה שמשולב בה תמרון אווירי, יש צורך להכיר את תנאי מזג האוויר בהם יידרשו לפעול הלוחמים בכדי להיות מוכנים לכל שיבוש שכח הטבע עלול לכפות. יחידת מזג האוויר היא יחידה מוטסת שאנשיה פועלים בצמוד ליחידות המיוחדות ואוספים נתונים מדויקים של מזג אוויר ותנאים סביבתיים לפני כל פעולה. מלבד נתוני רוח וגשם, תפקידם לאסוף נתונים על זרימת נהרות או מצב הים לפני כל פעולה של אריות הים, נתוני שלג וקרח לכוחות אלפיניסטים או תנאי מדבר לפני פעולות כוח דלתא למשל. לפני כל פעולה, הלוחמים נשלחים בחשאי לאזור המיועד, ממנו הם אוספים נתוני רוח ועננות לפני תקיפה אווירית. על חשיבות היחידה ניתן ללמוד מהפעילות שלהם בזירת הלחימה האפגנית כשהם היו בין כוחות החלוץ במלחמה.
בים
אריות הים – The Navy Seals
היחידה המוכרת ביותר בצי האמריקאי. היחידה מתמחה בפעולות קומנדו עם דגש על הגעה מהים, אם כי דרכי ההגעה של לוחמיה מגוונות ולא מוגבלות. אריות הים מונים תשעה צוותים וכל צוות מונה כמאה וחמישים לוחמים. לוחמי היחידה נחשבים למומחים בחבלה תת ימית ופשיטה על יעדים נבחרים מהים כשהם מגיעים בספינות מהירות או מצוללות.
היחידה כוללת את צוות 6 המפורסם שנושא ברזומה שלו את החיסול של אוסמה בן לאדן ובנוסף לפעילות הימית ה"רגילה" פועל במישור הלוחמה בטרור. בתוך אריות הים ישנה תת יחידה נוספת שאחראית על הפעלת כלי שיט קטנים ומהירים שאחראים לסייע לצוותים של היחידה בין אם בהגעה ליעד ובין אם באש מסיבית לחיפוי. מפעילי ספינות הקרב אחראים גם על חילוץ לוחמים במקרה של הסתבכות ומשמשים כעתודה במקרה הצורך.
יחידות מארינס
ריקון
מפעילי הריקון - הקומנדו של המארינס - הם למעשה הלוחמים המובחרים של דיביזיות המארינס. תפקידם להוביל את הכוח הגדול, לפתוח ציר ולהעביר לאחור מידע מודיעיני. הם יודעים לעבוד בצורה עצמאית והפעולות שלהם מתחלקות לשתיים, ירוקות ושחורות. פעולות ירוקות הן למעשה המשימה הרשמית שבה מפקד שולח צוותי סיור שיפעלו בעורף האויב. הם יעבירו לו מודיעין יכווינו מטוסים וארטילריה וכשצריך גם יבצעו פעולות חבלה ומארבים. על הפעולות השחורות לא קיים מידע אולם ידוע שלריקון יכולות כמעט דומות לאלה של אריות הים או דלתא והם עוסקים גם בפעילות נגד טרור.
גדוד המודיעין המיוחד
גם למארינס, כמו לצבא, ישנם גדודי תחזוקה ואספקה אותם הפכו לגדודי קומנדו שיכולים לפעול מעבר לקווי האויב בכדי לסייע ליחידות המיוחדות במשימות שלהם. מלבד גדוד התחזוקה, קיימים גדודי קשר מוצנחים, גדודי לוחמה פסיכולוגית והתערבות אזרחית ואף גדודי כלבנים.