פיז"מה: "בסיסי הטירונים ג'וליס וזיקים, 2000 – 2003".
רזומה צבאי: "התגייסתי לקורס מ"כיות בבה"ד 12 בצריפין, ושרתתי כמפקדת טירונים בג'וליס ובזיקים. הייתי שנה בקבע, התפקיד האחרון שלי היה סמ"פ".
למה ואיך הגעת ליחידה הזאת?
"עברתי גיוס כלל צה"לי, ובשרשרת החיול בתל השומר הודיעו לי שאני הולכת לקורס מ"כיות. מבחינתי זו הייתה הגשמת חלום, זה בא לי בהזמנה. ידעתי שלהיות פקידה או מזכירה ולהכין קפה לא מתאים לי. יש לי קוצים בטוסיק ורציתי תפקיד דינאמי שאני אוכל לנצל בו את היכולות שלי. אחרי הקורס שיבצו אותי בבסיס ג'וליס – מ"כית בטירונות של בנות".
הלם בקו"ם?
"לפי התמונה של החוגר שלי נראה שכן. יש לי בתמונה מבט מפוחד כאילו הולכים לרצוח אותי".
איך נראית טירונות בנות דרך עיניים של מפקדת?
"כל טירונות כזאת נמשכת שבועיים וחצי, וממקצעים בה את הבנות בין היתר על "עוזי", אבל בגדול זה היה בסיס "טופי" כזה. כל הבנות מסתובבות שם עם מעילים וכובעי פונפון, והן חמודות ובוכות על כאבי מחזור. אחת הבנות שם פיתחה כלפי רגשות, ובסוף הטירונות היא השתפכה בפני ואמרה לי שהיא מאוהבת בי. היום אני לא חושבת שהיא לסבית, לדעתי זה נבע מהערצה של מישהו שיש לו סמכות ולפעמים בגיל צעיר זה מתבלבל עם התאהבות".
איזה עוד תפקידים עברת?
"אחרי חמישה חודשים - זה נחשב מוקדם בצבא - משכו אותי לקורס קצינות ושוב חזרתי לבה"ד 12. הקורס נמשך שלושה חודשים. התמקצענו על אמ-16, לוחמת שטח בנוי ותרגיל פרט וחוליה, אבל רק על 'יבש'.
בסוף קורס הקצינות הגיע מפקד מערך גיבוי לחימה, והודיע שיש מחסור במ"מיות לבנים. זה משהו שתמיד רציתי, לפקד על בנים, וככה הגעתי לטירונות בנים בזיקים. חשבתי שבנים מתבכיינים פחות מבנות, אבל בטירונות התבדיתי. צריך להבין שהבנים האלה עוברים טירונות 02, יש להם את כל הפטורים שבעולם. מושיקו שטרן, שדרן הרדיו, היה חייל שלי ועשה לי שם בית ספר: הוא הוציא לי פטורים על כאבי גב, זרת, ביצים, כל פטור אפשרי".
למה בחרת בקצונה?
"תמיד ידעתי שאני אהיה קצינה. רציתי להנחיל ערכים ולחנך דור חדש".
איך זה להיות בחורה אחת בין כל כך הרבה גברים?
"איך שהגעתי לזיקים הפסקתי ללכת עם מדים צמודים ולשים בושם, וזרקתי על עצמי מדי ב' רחבים. גם ככה כולם בנים מסביב. חוץ מזה היה לי קשה לטרטר טירונים. תמיד כשמפקדות אחרות הורידו טירונים ל'מצב שתיים', חשבתי על אחי שבדיוק באותו זמן גם כן התגייס לצבא. לא נעים להגיד, אבל הטרטורים האלה הזכירו לי את השואה. אחרי הכל, מדובר בבני אדם, ההשפלה הזו של 'פול 20' לא מתאימה בעיני".
לבנים יש אחוות לוחמים, מה יש לבנות?
"הכרתי בקורס בנות שעד היום הן חברות שלי, כמו אחיות. עד היום אני חברה טובה של המ"פ שלי, ואפילו עשיתי יום הולדת לבן שלה כליצנית. אבל האמת היא שרוב הבנות בקורס היו בקטע של נשים, ואני הייתי יחסית חריגה. כל הקטע של מ"כיות ושל הרבה בנות שחיות יחד, כשחלק מהבנות די "גבריות", יצר לא מעט סיפורי אהבה.
יש לי חברה שהייתה סגנית מפקד פלוגה יחד איתי, והיה לה ממש שנים רומן עם חיילת שהייתה פקודה שלה. זה אסור לפי פקודות מטכ"ל, אבל מי שואל. בג'וליס הבנתי שסיטואציה של הרבה נשים יחד מולידה את זה. אני לא נמשכתי לזה, אבל פעם תפסתי את הסמלת שלי עם סמלת של מחלקה אחרת: נכנסתי לחדר וראיתי גוש בשר, אבל הן היו לבושות. זה ידוע שבנות שמגיעות לקורס מ"כיות הן גבריות וגדולות, למרות שאני רזה וקטנה, 1.58 ס"מ".
נשפטת בצבא?
"כן, הלכתי להתקלח למרות שאסור היה לרדת ממדים בגלל כוננות. לילה אחד הערנו את אחת החברות בצעקות ואמרנו לה 'שרה, קומי, קומי, יש מחבלים בש.ג'. היא קמה עם כל התלתלים שלה עומדים, לקחה את הנשק והתחילה לצעוק 'אש, אש'. השתנו במכנסיים מרוב צחוק, ברח לנו פיפי, אז היינו חייבות אחר כך להתקלח".
אירוע מפחיד:
"יום אחד, באמצע שיעור נשק שהעברתי לטירונים, הופעלה אזעקת אמת וכולם נקראו להתכופף מתחת לקו החלונות. זה היה בגלל הפיגוע שאירע באלי סיני, די קרוב לזיקים. אחד החיילים התחיל לבכות ואמר לי 'המ"מ, אני יכול להתקשר לאמא שלי להגיד לה שאני אוהב אותה?'"
רגע אבסורדי:
"הייתה לי חיילת קצת לא בריאה בנפשה שלא רצתה לשרת בצבא, ולי היה קשה עם זה כי אני מורעלת, פטריוטית. אותה חיילת קמה באחד הלילות, חפרה בור מתחת לשער והצליחה לצאת. החיילים בבסיס הסמוך זיהו דמות חשודה וקפצו עליה, כי חשבו שהיא מחבל".
מילואים?
"במילואים אני קמב"צית של יחידת מודיעין, אבל בתכל'ס קוראים לי "קצינת ליצן", כי התפקיד שלי זה להרים את המורל. מתוקף היותי בחורה בלונדינית, ואני לא מתביישת בזה, אני מעלה את המוטיבציה בגדוד של 180 חיילים באופן טבעי. החיילים שואלים את המג"ד אם מעיין תגיע למילואים. יש לי טבלת ייאוש מעל המיטה, ואני סופרת את הימים, מחכה למילואים".
>> בחופשות הוא לא וויתר על סקס ובירה: השירות הצבאי של עתי שולברג