אזעקת צבע אדום הופעלה בעוטף עזה בעקבות שיגור רקטות מהרצועה ופילחה את השקט של יום שבת. בזמן שהתושבים רצו למרחב המוגן, זינקו מנקודות מסתור טנקים של חטיבת 7 כשהם מלווים בכוח חי"ר. כל מפקד מחלקה דיווח על יציאה לעמדת תצפית וירי. כולם היו בקשר עם התצפיתניות שאבטחו את התנועה שלהם, שמרו עליהם מפני טילי נ"ט, במקביל לזה שהן מעבירות מידע רלוונטי למפקדים בגזרה ולגורמי המודיעין. החזרה לשגרה הייתה מהירה.
לאורכה של רצועת עזה, צה"ל פיזר במקומות מסתור מה שמכונה "צק"מ" (צוות קרב משולב). כוחות קטנים לתגובה מהירה. הכוחות האלה הוקמו לפני כשלוש שנים ויחד עם התצפיתניות של האוגדה, הביאו לשינוי משמעותי ביכולת האש והתגובה המהירה של צה"ל, כמעט לכל אירוע ברצועת עזה. לאחרונה קיבלנו הצצה לפעילות הצק"מים שהוקמו על ידי צה"ל. משם המשכנו לחמ"ל תצפיות.
"צק"מ סחף" ממוקם כמה מאות מטרים מגדר הרצועה. "על הגדר יש כמה עמדות לטנקים שאליהן אנחנו נגיע במהירות על פי סוג ומיקום האירוע", מסביר סג"ם יוגב גרינפלד, מ"מ בגדוד 82 של חטיבה 7.
התארגנו לנסיעה על טנק המרכבה סימן 4 לאחת מאותן עמדות. מסביב חושך מוחלט. אני נעמד בצריח לצדו של המ"מ גרינפלד כשנשמעת שאגת המנוע של הטנק ו-80 טונות של מיגון ופגזים מזנקים מחניית הרק"ם. מדווחים לתצפיות שאנחנו יוצאים ולאיזה עמדה. הן מאבטחות את הנסיעה שלנו שנעשית בצורה מבצעית. כלומר בלי אורות ועם אמצעי ראיית לילה.
אורות עזה נראים היטב לאורך התנועה החשוכה שלנו, כל חלון, כל שיח יכול להפוך לעמדת נ"ט. הציר לעמדה שעל הגדר מפותל. לא מעט עליות וירידות, גם מכשולים. אולם נהג הטנק מתמרן את המכונה הענקית הזו כאילו מדובר בג'יפ. זמן קצר אחר כך אנחנו כבר נמצאים בעמדה. אחת מבין רבות שצה"ל הכין לצק"מים לאורך הגדר. העיקרון המבצעי פה פשוט ויעיל. כוח תגובה מהירה ומשולב בעל יכולת אש גדולה, לכל אירוע מתפרץ מכיוון עזה.
"בסוף אנחנו כוח של מחלקת שריון וכיתת חי"ר שנמצאים בשטח ומהווים כוח עתודה מהיר לכל אירוע מתפרץ", מסביר סג"מ גרינפלד. "זה כוח שנמצא מחוץ לבסיסים, בעומק השטח וקרוב לגדר. לכל תא שטח יש את הצק"מ שיגיב למה שיקרה בתחום האחריות שלו. כרגע אנחנו נמצאים בתקופה שקטה, אבל ברור לנו שבכל רגע יכול להתפרץ אירוע. בדרך כלל הגזרה פה מתחממת בקיץ".
ישנם לא מעט אירועים קטנים שלא זוכים להד תקשורתי, אשר גורמים לטנקים של צק"מ סחף לזנק לגדר. אולם הפעילות שלהם לא מוגבלת רק לאירועים מתפרצים. "יש (פעילויות) יזומות שאנחנו מוצאים כשאין אירועים, מארבי טנקים למשל וכמובן אימונים כדי לשמור על הכשירות".
המ"מ מסביר שהרעיון שעומד מאחורי הצק"מ "הוא ההבנה שאנחנו לא נלחמים לבד. התפיסה היא שטנקים תמיד נמצאים עם חי"ר וככה אנחנו, חיים וישנים יחד, מתאמנים טנקים עם נמ"רים בשאיפה שהחיים המשותפים יחד יסייעו לנו גם במלחמה. הניסיון של שת"פ יוצר גם אורגניות והכרה לעומק של האנשים איתם תילחם".
הצק"מים לאורכה של רצועת עזה פועלים על פי מה שמכונה "שעון לחימה". הם בכוננות של 24/7. אולם לכל שעה ביום יש הגדרת פעילות, החל מתדריך מוצב, דרך שיעורים עיוניים על האויב ועד לפעילות מבצעית כמו מארבים או מגוון פעילויות מסווגות.
מצד אחד של העמדה בה הם ממוקמים רואים את אורות עזה ומהצד השני את הישובים הישראלים. "אנחנו מבינים מה אנחנו עושים פה", הדגיש סג"ם גרינפלד מהמקום שבו חייל שמחובר למשימה עושה אותה טוב יותר. "אנחנו הקו האחרון שנמצא בין מה שקורה בעזה לארץ. מה שנותן לנו את התחושה שהכל עלינו".
סמל דניאל שליו, נהג טנק בהכשרתו, רק בן 19, מוסיף ש"אתה רואה את הישובים ואת עזה, מבין מה אתה עושה פה וזה נותן לך כוחות". רק שכמו כל לוחם צעיר, מה שהם רוצים זה להילחם ו"לשחרר פגזים". הלוחמים הצעירים בשריון מאמינים בעצמם ובמערכות המתקדמות שלהם. "ברור שזה משהו שאנחנו רוצים, מאוד. זאת המטרה הסופית שלנו. מוכנים לזה ורוצים בזה, בשביל להגן על האזרחים".
שליו מוסיף שזאת הסיבה שהוא רצה להתגייס לשריון. "הבנתי שזה החיל הכי חזק בצבא היבשה. יש לו משמעות חשובה וכבדה במלחמה וגם בשגרה. לכל איש צוות יש את התפקיד שלו, לבד אנחנו שום דבר. אבל כצוות אנחנו מכונה בלתי ניתנת לעצירה".
מצד אחד הנסיעה שלי איתם בתוך הטנק מלווה בתחושה של עוצמה בלתי ניתנת לעצירה עליה סמל שליו מספר. מנגד כולנו, גם הטנקיסטים של חטיבה 7 איתם נסעתי על הטנק לכיוון רצועת עזה, רואים את הסרטונים שיוצאים מאוקראינה, בהם ניתן לראות מאות טנקים רוסים נקטלים בטילי נ"ט.
שם, קרוב מאוד לרצועה שמוצפת בטילי נ"ט וכוונים בעלי יכולת גבוהה, שאלתי אותם על אותם סרטונים מאוקראינה. על המראות של טנקים מתפוצצים, מושמדים.
"אנחנו מייחלים לטילי הנ"ט", מפתיע רב"ט בן מזרחי. "אנחנו מתאמנים לזה ואי אפשר לדעת מתי זה יתפוס אותנו. ברור שיש את החשש מהטיל. אבל בסופו של דבר הטנק זאת מכונה שאנחנו בוטחים בה. יש לנו את כל האמצעים שמטרתם להגן עלינו כאנשי צוות. טנק המרכבה סימן 4 יחיד במינו בעולם הטנקים, כזה שנועד להגן עלינו. נכון שתמיד יש את הפחד אבל אני מאמין בטנק וביכולות שלו".
רב"ט מאור סלאי, טען בטנק, מוסיף: "המטרה העיקרית שלנו זה הגנה על התושבים, על המדינה. לזה אנחנו שואפים, להגנה שהיא המטרה העיקרית שלנו כצבא".
חזרנו עם טנק המרכבה למוצב הנסתר של צק"מ סחף, החושך שבגזרה התערבב עם ענני האבק הכבדים שהטנק מייצר בתנועה שלו. משם המשכתי לחמ"ל התצפיתניות של החטיבה הצפונית. הן העיניים ולא פחות מזה המוח של אוגדת עזה. הסיפור על העיניים של צה"ל לא חדש, אולם בחמ"ל המשוכלל למדתי שהעבודה שלהן הרבה יותר רחבה ממה שפורסם עד היום.
מדובר בחמ"ל גדול מאוד, עמוס במסכים ועמדות, חייליות רבות פועלות בו ועדיין, באופן מפתיע יש בו תחושה שקטה ורגועה. שם הייתה העמדה ששמרה עלינו, כשנענו עם הטנק לכיוון העמדה שעל הגדר. התצפיתניות שם, מנטרות כל דבר שקורה בגזרה. אולם התפקיד הזה כולל עוד הרבה תכנים מיוחדים, שלא כולם הגיעו לידיעת הציבור.
"כל פעילות של יחידה מיוחדת מתחילה כאן"
"הבנות פה עולות למשמרת כל ארבע שעות, הן מכירות את הגזרה מ-א' ועד ת'. מספיק שאבן זזה בגזרה בו שבשדה מסוים יהיה חקלאי אחד יותר מהרגיל והיא תבחין בזה. תצפיתנית תבין מיד מה חריג בגזרה ומה לא, תזהה מי תמים ומי מחבל. רמה גבוהה כדי לבצע עבודה איכותית", מסבירה סגן ליאור אוחיון, מ"מ איסוף בחמ"ל התצפיות שבנח"ל עוז.
היא צמחה במערך האיסוף, החלה כתצפיתנית, מפקדת גם על מחזור טירוניות ומשם לבה"ד 1. סגן אוחיון הסבירה שבזמן שנעתי עם הטנק לכיוון הגדר המ"פ עדכן אותה שהטנק עולה לעמדה ושזה הזמן לסגור מעגלים. "התצפיתניות רואות את הטנק באמצעי, יודעות לסגור מעגלים ולתת להם תמונת מצב של הגזרה. ברגע שיהיה זיהוי חשוד, היא תדע להכווין את הטנק לזיהוי ומפה גם לפתרון".
התצפיתניות הן למעשה פעמון ההתראה לכל אירוע בגזרה. הן אלו שיזהו ראשונות כל ניסיון חדירה ופיגוע, הן אלה שיקפיצו את הכוחות והמפקדים ואז גם יכווינו אותם עד להשמדה. "אנחנו אלה שפותחות לכולם את העיניים וגם אומרות להם עכשיו תלכו לעמדות ויחד נסגור מעגלים. תצפיתנית יודעת לזהות מה חריג ושזה האחריות שלה. היא תעלה מול הכוחות וגם מול הרמות הממונות עד לסיום האירוע", מסבירה סגן אוחיון, כאשר תוך כדי זה הן כמובן ימשיכו לאבטח את כלל הגזרה.
"יש שקט מתוח בגזרה ולא מעט זיהויים חריגים", היא משתפת. גם מוסיפה ש"לא מזמן היה לנו זיהוי של חשוד שהתקרב לגדר. אבל כרגע זה משהו שלא ניתן לפרט לגביו".
אבטחת הכוחות וזיהוי חדירות זהו החלק המוכר בעבודת התצפיתניות. אולם כמי שמכירות את הגזרה על בוריה, הן למעשה המוח של אוגדת עזה. לכן כל מי שמגיע לעזה, בין שמדובר בכוחות הבט"ש ובין שיחידות מיוחדות, יכנסו קודם כל לחמ"ל.
"יחידה מיוחדת שבאה לעשות פעילות, תיכנס דבר ראשון לחמ"ל תצפיות כי הבנות מכירות את הגזרה. הבנות יגידו להם מה חריג בגזרה כולל איפה כדאי להם להתמקם ומה רואים מכל מקום, בצד שלנו ובצד שלהם", כשהכוונה לשטח ישראל ושטח רצועת עזה.
העבודה של התצפיתניות עם יחידות מיוחדות של צה"ל ושב"כ כמעט שלא זכתה לחשיפה. גם עכשיו רב הנסתר על הגלוי. אולם סגן אוחיון משתפת ש"בסופו של דבר יש פה לוחמים שסומכים עלינו, שאנחנו העיניים שלהם. כל תצפיתנית יודעת כמה אותם לוחמים סומכים עליהן, כמי שנותנות להם את בסיס הידע על הגזרה".
אין ספק שהעבודה עם היחידות המיוחדות "מעלה לבנות את האדרנלין במהלך העבודה", אמרה סגן אוחיון. "ברור להן שיש פעולה מיוחדת שתלויה בידע והיכולות שלהן. כשפעולה מסתיימת, זה כיף לדעת שהשתתפת במשהו כזה, שהיית שותפה בהגנה על המדינה. אלה פעולות שוברות שגרה, אבל כל הזמן יש משהו בגזרה".
מבלי לפרט מעבר למותר, לתצפיתניות יש תפקיד חשוב גם בתחום ירי הרקטות, נושא המנהרות ואפילו תקיפות התגובה של חיל האוויר. גם כשאין חדירות או פעולות מיוחדות, העבודה שלהם לא נשארת רגועה. התצפיתניות, כמי שרואות וגם מכירות היטב את מה שקורה שם, "אוספות מידע שעובר למודיעין. פרטים חשובים שמעניינים את המודיעין והיחידות המיוחדות. יש בהשלמת התמונה סיפוק גדול והבנות מבינות את החשיבות של הדבר הזה".
קשה שלא להרגיש את המחויבות של סגן אוחיון לתפקיד התצפיתניות. "מלש"בית שקיבלה הודעה שהיא מיועדת למערך התצפיות צריכה לדעת שמדובר בזכות גדולה. להכיר גזרה מאפס ולדעת שהכוחות בשטח מסתמכים עליך, שאת מוקד הידע המקצועי והמבצעי שקורה בגזרה, שאת לוקחת חלק בפעולות חשובות ומיוחדות. לסכל אירועים. זה להבין שאת שותפה למשהו גדול. עבורי זאת זכות להגן על הלוחמים פה, להיות העיניים שלהם".
בסופו של דבר מדובר במערכת משומנת, שתפקידה לדאוג לשקט שמאפשר את החיים בעוטף עזה, בישראל בכלל. "אני בטוחה שהתושבים פה באזור ישנים טוב ומרגישים ביטחון", סיכמה סגן אוחיון על העבודה הקשה, שנמשכת 24 שעות ביממה.