16.3.2015. עשרות אלפי חיילים זורמים להצביע בקלפיות הצבאיות שהוצבו בסיסים ובקלפיות הסמוכות למקוום מגוריהם כדי לממש את זכותם הדמוקרטית. קולות החיילים יכולים להכריע מי תהיה המפלגה הגדולה ולחרוץ את גורלם של חברי כנסת או להשפיע מי מהמועמדים החדשים ייכנסו לכנסת. אחוז הבחירה בקרב החיילים גבוה יחסית ונע בין 75 ל-80 אחוז.

סמל ש' (20) ממרכז הארץ, שוטר ותיק ומוערך במשטרה הצבאית, מחליט לשבור את הכלים ואת הנהלים. הוא מודע לפקודות צה"ל ולחוק האוסר על חייל או אזרח להצביע יותר מפעם אחת, אבל בטוח שאם ידלג מקלפיות בבסיסי צה"ל לקלפיות אזרחיות, הוא לא ייתפס. ש' הציג בכל בסיס שבו הצביע את תעודת החוגר והצביע באופן חופשי גם בקלפי אזרחית.

כמה שבועות לאחר הבחירות החלו בצה"ל ובמשרד הפנים לבדוק טענות על כך שחיילים ניסו להטות את תוצאות הבחירות בדיוק בשיטה של ש': הצבעות מרובות. בבדיקה התברר כי ש' הצביע במספר קלפיות, והפרטים הועברו לחקירה במצ"ח.

חוקרי מצ"ח איתרו את ש' ונדהמו לגלות שמדובר בשוטר צבאי שמודע היטב לחוקים. "אם היה מדובר בחייל קרבי או מישהו שבאמת לא הבין את הגדרות החוק אז מילא, אבל כשמדובר בשוטר צבאי שמודע לחוקים ולא פעל באופן תמים זה חמור הרבה יותר", טען גורם צבאי.

בחקירתו טען סמל ש' שלא הייתה לו כוונה להטות את הבחירות ושעשה את הדברים מתוך חוסר ידיעה, כמעשה קונדס. הפרקליטות הצבאית הגישה נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי בקריה בגין עבירה של הצבעה שלא כחוק. במהלך המשפט הוא הודה במעשים שיוחסו לו. "במעשהו יש משום פגיעה בטוהר הבחירות והמידות, קל וחומר כאשר מדובר במי שמשרת בחיל המשטרה הצבאית", ציינו השופטים. הם גזרו על ש' עשרה ימי מאסר בפועל, חודש מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

"הצבא מתייחס בחומרה רבה למקרים מהסוג הזה", טוען עו"ד עידן פסח, המייצג חיילים רבים ומתמחה במשפט צבאי. "חיילים בסדיר לא מבינים שמדובר בעבירה פלילית חמורה, פועלים מתוך חוסר מודעות או טיפשות ומסתבכים במשפט פלילי וישיבה בכלא. במקרה של אנשי קבע זה יכול גם להסתיים בהרשעה והדחה מהמשך השירות הצבאי. אני חושב שהצבא לא משקיע מספיק בהסברה לחיילים בנושא הבחירות ומה מותר ומה אסור וזה גורם להם לבלבול ולעשות שטויות שעליהם הם משלמים ביוקר".

עוד עידן פסח (צילום: עו
עו"ד עידן פסח|צילום: עו"ד עידן פסח

לא במקרה מדבר עו"ד פסח בלשון רבים. ש' היה אמנם חריג בכמות ההצבעות שלו בקלפיות הצבאיות, אבל הוא בהחלט לא היה החייל היחיד שמימש שוב ושוב את זכותו הדמוקרטית בבחירות 2015.

5 מתוך 105

נגד בקבע בשנות ה-30 לחייו, גם הוא ממרכז הארץ, נחקר באחרונה במצ"ח בחשד שהצביע בבחירות האחרונות הן בקלפי צבאית והן בקלפי אזרחית. ככל הנראה לא ידע או לא הבין שבעקבות מעשיו הוא עלול להיות מודח משירות בצבא. הנגד נחקר באזהרה, טען להגנתו שפעל מתוך "שעמום וטמטום" ולא מתוך כוונה להטות את הבחירות והביע חרטה על מעשיו. "אלה בחירות ראשונות שלי. לא ידעתי שאסור להצביע פעמיים. זה היה בתום לב. לא הסבירו לי בצבא שזה בניגוד לחוק", טען הנגד בחקירתו במצ"ח (זה המקום לציין שחוקרי מצ"ח מנועים מלשאול למי הצביעו החיילים החשודים, מאחר ומדובר בעניין של צנעת הפרט. לכן החקירה מתמקדת במניע למעשה - אקט פוליטי או טעות בתום לב).


הפרקליטות הצבאית הגישה נגד הנגד כתב אישום לבית הדין הצבאי וכרגע מתנהל שלב ההוכחות במשפטו. קיים סיכוי מסוים שיורשע ושירותו בקבע יופסק. את הנאשם מייצגים עו"ד פסח וסרן יחיאל ציפורי, הטוענים בתגובה לכתב האישום כי לא ראוי להעמיד חייל לדין אם המניע שלו לא היה זדוני, כלומר לא מתוך כוונה להטות את הבחירות, מה גם שלטענת הסנגורים לא קיבלו החיילים הסברה מתאימה לפני הבחירות.

על פי נתונים שהגיעו לידינו, במצ"ח התקבל מידע על 105 מקרים של חיילים בסדיר ובקבע שהצביעו יותר מפעם אחת בבחירות האחרונות לכנסת. מתוכם נפתחה חקירה נגד 35 חיילים, אולם נגד חמישה בלבד הוגשו כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים.

חיילים בקלפי (צילום: דובר צה
קלפי צבאית בדרום הארץ|צילום: דובר צה"ל

"קיים קושי מסוים להוכיח שחיילים הצביעו גם בקלפי צבאית וגם באזרחית. בעוד שבקלפי הצבאית מצביעים במה שנקרא מעטפות כפולות, שאחת מהן נושאת את שמו של החייל, בקלפי אזרחית זה לא כך. אתה רק מציג תעודת זהות לאחראי בקלפי והוא מותח קו על השם שלך כמי שהצביע", אומר גורם צבאי. "חלק גדול מהחיילים טענו בחקירותיהם שבכלל לא נכחו בקלפיות האזרחיות ביום ההצבעה, כך שאולי מדובר בטעות של אחראי הקלפי שרשם אותם כמי שהצביעו. למעשה, רק החיילים שהודו בחקירות שהצביעו פעמיים ויותר הועמדו לדין. התיקים נגד כל השאר נסגרו כי לא הייתה לנו יכולת להוכיח את הדברים. בלתי אפשרי לצפות ממנהלי הקלפיות שיזכרו מי הצביע אצלם".

רוב החיילים שמצביעים מספר פעמים נתפסים בדרך כלל כמה שבועות לאחר הבחירות, כשמשרד הפנים והצבא מצליבים את הנתונים – המעטפות הכפולות מול הרישום בקלפי האזרחית. אבל האם רוב כה גדול של החיילים שנתפסו בהצבעה כפולה בבחירות האחרונות אכן עשו זאת בתום לב ולא במגמה להטות את הבחירות? לא ברור. מה שבטוח הוא שלפחות חלקם מסרו עדויות שקריות.

פעם ליכוד, פעם הבית היהודי

"אני הצבעתי פעם אחד לליכוד ופעם שנייה לבית היהודי. רציתי שהימין ינצח בבחירות ואני לא החייל היחיד שהצביע פעמיים ויותר", טוען ד', שהשתחרר לפני כמה שבועות מצה"ל. "כשנחקרתי טענתי שמעולם לא הצבעתי בקלפי אזרחית. הייתה חקירה של חצי שעה והאמינו לי, ירדו ממני כי לא היו להם הוכחות נגדי. יש כאלה שהודו ואכלו אותה כי הם לא מסוגלים לשקר בחקירות ולא מסוגלים להתמודד עם לחצים של חוקרים. אני באתי מוכן".

ר' סירב לחשוף למי הצביע בבחירות, אבל הודה שעשה זאת פעמיים – אחת בקלפי האזרחית ושנייה בקלפי צבאית. "יש לי דעה פוליטית משלי והחלטתי שככה אוכל להשפיע בלי שיתפסו אותי, וזה באמת קרה. לא עלו עליי. אני מכיר חיילים שתוחקרו בעניין ורובם הכחישו. רובם עושים את זה כדי להטות בחירות, להשפיע. לא מתוך צחוק או שעמום".

בבחירות 2009 נתפסו שבעה חיילים שהצביעו מספר פעמים. בבחירות 2013 נתפסו שישה. ההערכות הן שעשרות חיילים הצביעו בהצבעות כפולות אבל צה"ל לא הצליח להוכיח זאת.

תגובת דובר צה"ל: "בצה"ל מופעלות קלפיות צבאיות בעת קיום בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות כחלק מהמאמץ לאפשר לכל חיילי צה"ל לממש את זכותם לבחור. בקלפיות הצבאיות קיים הליך הצבעה המאפשר זיהוי יעיל של הצבעות כפולות, תוך שמירה על חשאיות פרטי החייל המצביע. זאת ועוד כאשר קיים חשד להצבעה כפולה על-ידי חייל, נפתחת בעניין חקירה פלילית ובמקרים המתאימים מוגש כתב אישום. צה"ל מתייחס בכובד ראש לאחריותו לשמירה על טוהר הבחירות, כללי ההצבעה מובאים לידיעת החיילים באמצעי התקשורת הפנים צהליים ובאמצעות מפקדיהם".