בערב ה-9 במאי 2018, הגיע הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, לבסיס חיל האוויר בחצרים כדי להעניק "אות הערכה מטעם הרמטכ"ל" לטייסת 69 (הפטישים) על "פעילות נרחבת ומאומצת בשנים האחרונות, בזירות מורכבות ומשתנות, תוך גילוי יוזמה, חדשנות ואמוץ, אשר הביאה הישגים מבצעיים חשובים", כפי שנכתב בתעודה שהעניק למפקד הטייסת סא"ל ג. באולם הטייסת ישבו הטייסים והנווטים שמפעילים את מטוסי ה F-15I של חיל האוויר ואיתם אנשי צוות הקרקע.
הטקס מתרחש רק יום אחד אחרי שפרסומים זרים ייחסו לישראל תקיפה הבסיס צבאי ליד אל-כיסווה שבסוריה, שם אוחסנו טילים איראניים שעל פי הדיווחים כוונו לישראל והיו אמורים להיות מופעלים "בזמן הקרוב". בתקיפה נהרגו 15 אנשי צבא, מהם 8 חיילי משמרות המהפכה האסלאמית. "המאמץ של כולנו הוא לבנות יכולת חזקה, מרשימה, מדויקת ועוצמתית, כדי להרתיע את האויבים שלנו וכדי להבטיח למדינת ישראל שקט ככל האפשר", אמר רא"ל איזנקוט לאנשי חיל האוויר. השעה מעט אחרי שמונה בערב.
צה"ל משמיד מחסני נשק, מאגרי טילים ותשתית איראנית שנועדה לאכלס כמאה אלף לוחמים איראנים ופרו-איראנים. החשש הוא שתהיה תגובה איראנית אולם זו לא הגיעה גם אחרי שחיל האוויר ביצע תקיפה נרחבת בספטמבר אותה שנה. אם תרצו, זה אחד המאפיינים העיקריים של כהונת הרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל, המסיים היום (שלישי) רשמית את תפקידו. איזנקוט היה לרמטכ"ל הראשון שניהל מערכה גלויה מול איראן והאיש שהעצים את המב"מ (המערכה שבין המלחמות) כשהגדיל באופן משמעותי את מספר התקיפות שביצעה מדינה ישראל. המספרים מדברים על כ-2,000 תקיפות מהן כ-200 בסוריה והרוב המכריע בעזה. ולמרות זאת, מנע מלחמה כוללת כאשר באופן יחסי, הציבור בישראל ממשיך לחיות בשגרה ואילו האויב ספג מכות קשות. "מערכות ומלחמות צריך לעשות כשזה נדרש, כדי לממש מטרות שהדרג המדיני מגדיר לצה"ל", אמר בראיון פרידה לרוני דניאל ויונית לוי מ"החדשות" כשהסביר את המדיניות שלו כרמטכ"ל ולמעשה, את מה שאפיין מעל לכל את כהונתו.
הצלחה מרשימה בצפון
תפיסת העולם של רא"ל איזנקוט היא שבצפון מתמודדת מדינת ישראל עם איום אסטרטגי צבאי בעיקרו, בעוד שבדרום עיקר הבעיה היא מדינית ואזרחית. על הבסיס הזה הוא התנהל ואם להתייחס לגזרה הצפונית, הרמטכ"ל יכול לרשום לעצמו כמעט מאה אחוזי הצלחה. הוא ירשם בהיסטוריה כרמטכ"ל שניצח בעימות הצבאי גלוי ראשון את איראן. התשתית האיראנית הושמדה ברובה עם תקיפת מאות בסיסים ומחסנים, האיראנים לא הצליחו לבנות את "כוח המאה אלף" וגם הניסיונות של איראן לבנות מפעלים כחלק מפרויקט דיוק הרקטות של חיזבאללה נבלמו. צה"ל בפיקודו הביא לכישלון האיראנים להקים מול ישראל חזית שנייה בנוסף לחיזבאללה בגבול הצפון. את כל זה עשה הרמטכ"ל תוך כדי שהוא בונה יחסי עבודה מלאים עם הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב ולמעשה, מכניס את צה"ל לקואליציה הבינלאומית.
גם בלבנון רשם הרמטכ"ל היוצא הצלחה מלאה. כמו מול איראן, אייזנקוט הצליח לנטרל את הניסיון של חיזבאללה להקים אחיזה בגבול הגולן בסוריה, לפגוע בפרויקט שדרוג הטילים והרקטות וגולת הכותרת: לקחת לארגון את קלף המנהרות ולסכל את התכנית שלהם ל"כיבוש הגליל", כפי שהגדירו זאת באמ"ן.
הצלחה מרשימה פחות בדרום
חודשים ספורים אחרי שנכנס ללשכת הרמטכ"ל, פרצה אינתיפאדת הסכינים. איזנקוט מצא עצמו מתמודד עם לחצים פוליטיים מצד אחד וציבוריים מצד שני, להגיב ביד קשה. גם בדיוני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת נרשמו ויכוחים סוערים. כמי שפיקד בעבר על אוגדת יו"ש בימי האינתיפאדה השנייה והוביל מבצעים רבים שהכריעו את גל הטרור של תחילת שנות ה-2000, הוא אישר מצד אחד גלי מעצרים ופשיטות רבות לשטח שנשלט על ידי הרשות. גם החרמה של כספים החשודים ככספי טרור, פעולות צבאיות נגד ההסתה ברשתות החברתיות וגם, מבצעים הנדסיים גדולים. אולם מנגד, נעמד על רגליו האחוריות כדי לעצור פעולות ענישה קולקטיביות נגד הפלסטינים וגם נגד מבצעים צבאיים נרחבים בסדר הגודל של "חומת מגן". במבחן התוצאה לא פרצה האינתיפאדה השלישית. צה"ל שמר על מנגנון התיאום הביטחוני, זה שרק השבוע סיכל בעצמו פיגוע תופת גדול של חמאס, שהיה אמור לצאת משטחי הגדה.
מנגד, וגם את זה צריך להגיד, התוצאות שהשיג מול החזית העזתית מורכבות הרבה יותר. תחת המשנה של מניעת מלחמה שלא לצורך, איזנקוט מנע מבצע צבאי נרחב בעזה. בתפיסה של איזנקוט הוא הצליח לשמור על ביטחונם של תושבי הדרום אך לא על תחושת הביטחון. איש לא חושב שחמאס במלוא עוצמתו משתווה לצה"ל, אבל בתקופת איזנקוט הצליח ארגון הטרור לייצר משוואה של ירי מול תקיפה. תושבי הדרום אולי לא נפגעו בגופם, אבל שגרת החיים שלהם השתבשה לחלוטין.
אין ספק שהבעיה העזתית היא אזרחית ומדינית בעיקרה. אולם כפי שהעיד הוא עצמו בראיונות סוף השבוע, ההמלצה שלו הייתה שלא לפעול באופן נרחב בעזה. באופן מסורתי המלצת הדרג הצבאי מתקבלת על ידי הדרג הפוליטי. מפה, שהרמטכ"ל נושא בחלק ניכר מהאחריות למצב. הוא העדיף להטיל את עיקר משקלו על חזית הצפון, בהצלחה כאמור. למרות שעובדתית צה"ל יכול ויודע להילחם במספר חזיתות, נוצרה תחושה שהדבר אינו כך. סביר שזה משהו שגם אויבינו חושבים עליו.
המאבק בפרשת אזריה ובהדרת נשים
בניגוד לתדמית הנחבאת אל הכלים שלו, על איזנקוט אומרים בצבא שהוא אדם דעתן, מנהל דיונים ביד רמה ויודע לחתוך כשצריך. לפחות פעם בשנה הוא נפגש עם מספר רמטכ"לים לשעבר כדי להתייעץ איתם. אייזנקוט עשה את כל התפקידים "הנכונים" לפני שנכנס ללשכת הרמטכ"ל. לוחם גולני, ומהאחרונים בצבא שחווה מלחמה קונבנציונאלית בהיקף מלא (לבנון הראשונה). לא הרבה זוכרים, אבל הוא אמור היה להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. אולם כשבאו אליו אמר תודה רבה, זה עוד לא זמני. משהו נדיר שמעיד על האיש.
תחת כהונתו פרצה לחיינו פרשת אלאור אזריה, "לא גיבור, הוא הדוגמה לאנטי גיבור", אמר גם השבוע. ולמרות שטען שזה לא הזיז לו, ספק גדול שיש ביקום אדם שנשאר אדיש לקריאות "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר". גם בפרשה זו איזנקוט עמד שוב על רגליו האחוריות כדי לשמור על ערכי צה"ל כפי שהוא מאמין בהם. נחישות שצמחה אצלו בחטיבת גולני וקור רוח מפורסם לצד עמוד שדרה איתן, הביאו אותו לבלום את הלחץ הציבורי שייצרו בעלי אינטרסים, כולל פוליטיקאים שניסו לעשות עליו סיבוב עבור ה"בייס" שלהם. כולל, אפילו, את ראש הממשלה ושר הביטחון.
מוכנים למלחמה, פחות או יותר
תחום נוסף עליו השאיר חותם זו זרוע היבשה. בתקופתו זכתה הזרוע לעדנה שלא הכירה עשרות שנים אם בכלל. תקציב זרוע היבשה יותר מהכפיל את עצמו לכ-7 מיליארד שקלים. צה"ל מתאמן כפי שלא התאמן כבר שנים רבות והזרוע זכתה לקבל אמצעי לחימה וטכנולוגיה רבים ומתקדמים. אבל זה נכון בעיקר לצבא הסדיר ומספר מאוד מצומצם של חטיבות מילואים. נתון עליו אין מחלוקת, הוא שבמבצע בעזה או מלחמה שתפרוץ בצפון, יידרשו כוחות מילואים רבים. ובמקרה של אנשי המילואים, המצב פחות טוב מכפי שהצבא מציג (הגם שנעשתה קפיצה אדירה).
גם חטיבות מילואים שעתידות להשתתף במלחמה בצפון אם תפרוץ, לא זוכות למספר מספק של ימי אימון וגם לא אמצעי לחימה או טכנולוגיה. לצורך הדוגמה בצבא המילואים יש רבים שלא יודעים איך להכווין מסוק. גם כשכן מתאמנים על זה מדובר יותר ב"נדמה לי". זאת בניגוד לצבא הסדיר ומספר קטן של חטיבות מילואים, רוב צבא המילואים (ושוב, כולל מי שיהיה בחוד במקרה של מלחמה) כמעט ולא מתאמן עם שריון, תותחנים והנדסה, על הלחימה המשולבת שהיא בסיס כוחו של הצבא כיום. צריך לומר שבסופו של דבר מדובר ב"שמיכה" של תקציב, וזה נקבע על ידי המדינאים. איזנקוט אמר בעצמו שגם בתחום הניוד הלוגיסטי מצבו של צה"ל אינו מזהיר. לדוגמה: בין 70 ל-80 אחוז מהמשאיות של צה"ל הן עתיקות שחלק עשו עלייה ממלחמת וייטנאם.
ולמרות כל זאת, צה"ל מוכן למלחמה כפי שלא היה מוכן מזה שנים רבות, הגם שיש עוד מה לשפר. רא"ל גדי אייזנקוט ייזכר כמפקד שהוביל את הצבא להישגים מרשימים, חלק מהם חסרי תקדים. רמטכ"ל מעולה שהשפיע באופן דרמטי על הצבא. לרמטכ"ל שנכנס אחריו הוא משאיר באופן טבעי לא מעט אתגרים, אבל גם צבא מסודר ומאומן. "גדי, תחת פיקודך נעשתה עבודה גדולה בצה"ל, ועבודה גדולה עוד לפנינו", אמר רה"מ נתניהו, בערב הפרידה שהיה השבוע ואז פנה למחליפו. "אביב, אני רוצה להבטיח לך, גם לך לא יהיה יום אחד של חסד. אבל אנחנו סומכים עליך". אין ספק שבסיכומו של דבר ישראל צריכה להגיד לו תודה על ארבעה עשורים של שרות, ולאחל בצלחה למחליפו: רא"ל אביב כוכבי.