כשמסוק הינשוף של טייסת 123 נחת עם פצועים במצב קשה בבית החולים סורוקה, רס"מ א', המשרתת כמ"מ (מכונאי מוטס) סייעה בפריקת האלונקות ואז הביטה על תא הלחימה של המסוק, על הסימנים שנשארו שם, של הפציעות הקשות של הלוחמים.

"אחרי שראיתי את הדם בתא וכל הבלגן שהיה שם, לא לקחתי לעצמי רגע לעכל. פשוט לקחתי איזה פד שראיתי והתחלתי לנקות את הדם, להכניס את עצמי הכי עמוק שאפשר לסיטואציה הזאת וגם לסדר את התא להזנקה הבאה. רציתי שננחת כמה שיותר נקי, כדי שהחיילים לא ייחשפו לדם ולכל הזוועות". רס"מ א', המשרתת בשגרה בתחום ההדרכה של מערך האדיר והיא גם מכונאית מוטסת בהצבת חירום (הצ"ח) בטייסת 123, סיפרה לנו על החוויה הלא פשוטה שלה מהמלחמה, במהלך ביקור שלנו בטייסת.

כיום, עיקר המשימות של טייסת 123 "ציפורי המדבר" הן בתחום חילוץ הפצועים, ולצערנו כמעט בכל יום מסוקי הינשוף שלהם מגיעים לרצועת עזה או לגבול לבנון, במטרה לחלץ פצועים ולהטיס אותם כמה שיותר מהר לבית החולים.

מסוק בטייסת (צילום: שי לוי)
טייסת המסוקים 123 "ציפורי המדבר", בסיס פלמחים|צילום: שי לוי

מאות פצועים חולצו על ידי מערך מסוקי הסער של חיל האוויר. לא מעט מהחילוצים נעשו תחת אש. אולם צוותי הטייסים, המ"מ ולוחמי 669 יודעים שכל שנייה קובעת מי יחיה ומי ימות. מחקרים שנעשו בתחום הרפואה הקרבית העלו שכ-84% מהפצועים בשדה הקרב מתים מדימום בשעתיים הראשונות מרגע הפגיעה.

במלחמת יום הכיפורים, עמד אחוז הפצועים מסך ההרוגים (כאלו שנפטרו מהפציעה שלהם) על 30%, במלחמת לבנון הראשונה על 22% ובלבנון השנייה ירדנו ל-14.5%. כיום הנתון עומד על פחות מ-10%. זה קורה בזכות הדגש של חיל הרפואה על חיזוק הדרג הקדמי, רכישת ציוד רפואי מתקדם וכמובן, פינוי מהיר - שנעשה ברובו על גבי מסוקי ינשוף ויסעור של חיל האוויר.

"לא היה חיבור כזה במלחמות עבר, ישבנו עם כל חטיבה"

"בשלב הזה של הלחימה אנו מרוכזים במה שהכי יסייע לכוחות הקרקעיים, כרגע בעיקר משימות לפינוי פצועים", אמר סא"ל נ', המשרת כראש ענף הכשרות וטייס בהצ"ח בטייסת 123. "המשימה שלנו ללכת איפה שהכוח נמצא וזה לא משנה אם הוא בחזית, בבתים של הצד השני, ולחלץ משם את הפצועים, להציל את החיים שלהם".

סא"ל נ' מוסיף גם שהמורכבות של לוחם האוויר, טייסים ומכונאים מוטסים (מ"מ) היא: "שהוא נכנס אל הקרב ויוצא מהקרב שוב ושוב. אנחנו נמצאים פה בבסיסים, בטייסות ואז נכנסים ללב הקרב וככה זה חוזר על עצמו. זה אירוע מורכב שאנחנו מתאמנים אליו ומסמלצים (מבצעים סימולציה) אותו, לומדים כדי שנוכל לעשות את הסוויץ' הזה כמה שיותר חלק. להגיע לקרב מהאוויר, להבין מה רמת האיום על הכוחות ועלינו, מה בדיוק המשימה שלנו, דחיפות הפצוע ואיזה החלטות אנחנו צריכים לקחת, זה אירוע".

מסוק בטייסת (צילום: שי לוי)
טייסת המסוקים 123 "ציפורי המדבר", בסיס פלמחים|צילום: שי לוי

הם מגיעים בטיסה נמוכה ומהירה כדי לא להתגלות ולא להיות חשופים לאש אויב. אבל בסופו של דבר מסוק זה כלי בולט ורועש. חמאס מנסים לפגוע בהם עם טילי נ"ט וטילי הכתף הרבים שיש ברצועה. "הסיכון שאתה לוקח במלחמה הזאת מאוד גבוה. יש מקומות שזה נכון לקחת את הסיכון", אמר סא"ל נ'. "איפה שיש לוחמים שמסכנים את חייהם על הקרקע, אנחנו צריכים לקחת את אותו סיכון לפחות אם לא יותר, כי אנחנו באים להציל חיים ומבחינתנו זאת המשימה שבה ניקח הכי הרבה סיכון".

סא"ל נ' מספר על שלוש הזנקות מאוד משמעותיות בתוך 48 שעות לגזרה של אוגדה 36. "בשתיים מההזנקות האלה, כשנחתנו בבית החולים הסתכלתי על טייס המשנה רס"ן א', נתנו כיף ואמרנו וואו מה היה פה עכשיו. הוא ממשיך ומספר ש"המתח שאתה נמצא בו, האדרנלין המשוגע להצליח לבצע את המשימה באתגרים שיש במלחמה, ממזג אוויר שפגש אותי באתה הזנקה ובכלל ערפל הקרב. עשן, אבק, טנקים שנוסעים ואורות מסנוורים. על כל זה אתה צריך לגשר לפעמים בדקות בודדות, כשאתה עושה את המעבר מבסיס פלמחים הנעים ואז אתה בעזה".

ברקע השיחה שלנו מלווה אותנו זמזום מנועי כלי טיס בלתי מאוישים - כטב"מים - שממריאים אחד אחרי השני. מכיוון אחר ממריאים זוג מסוקי ינשוף. קשה שלא לחשוב על המשמעות של אותן המראות, חילוץ של עוד נפגעים משדה הקרב בעזה. "עבורנו רב-זירתי זה שהיום אתה בכוננות לעזה ומחר לצפון כשאתה צריך להיות מוכן להכל". הוא הוסיף, "כולם נלחמים להיכנס ללוח (שיבוץ טיסות) וזה הייחוד ביחידה לוחמת. חתירה למגע".

מסוק בטייסת (צילום: שי לוי)
טייסת המסוקים 123 "ציפורי המדבר", בסיס פלמחים|צילום: שי לוי

סא"ל נ' מספר שלראייתו יש בין הכוחות: "חיבור מדהים שלא ראיתי במלחמות ומבצעים קודמים". זה קורה אחרי אימונים משמעותיים שבוצעו לפני התמרון הקרקעי. "כוחות שעוד שנייה נכנסים לעזה דרשו מאיתנו להגיע ולהתאמן איתם. באנו עם המסוקים ואימנו אותם איך לפנות פצועים, איך להטיס את הכוח. ישבנו עם כל חטיבה שהייתה אמורה לתמרן וסגרנו באופן מדויק את שיתוף הפעולה. זה אתגר במיוחד עם כוחות מילואים שאתה לא פוגש ביום-יום. אבל שוב, זה שת"פ ברמה הכי גבוהה שלא ראיתי בעבר. זאת המלחמה שלנו ואסור לעשות טעויות".

"כשנכנסים לרצועה מבינים שזה המאני טיים שלנו"

רס"מ א', המכונאית המוטסת (מ"מ) שאיתה פתחנו את הכתבה, פגשנו בליין של המסוקים, שם ערכה לנו סיור והציגה את המסוקים שנמצאים בכוננות מיידית לכל הגזרות, בעיקר לחילוץ פצועים. עוד הציגה לנו את הציוד שנמצא ב"בטן" המסוק, שמוכן בכל רגע להזנקה.

אחרי שירות של למעלה מעשור, יש מאחוריה טיסות רבות, חילוצים רבים - כולל עם מנוף שנשלט על ידי המ"מ וטיסות במבצע צוק איתן בזמן שהייתה בהיריון. גם עכשיו היא בטייסת, נכנסת שוב ושוב לעזה בזמן שהיא עצמה מפונה עם משפחתה מאחד מקיבוצי עוטף עזה.

"הגעתי לטייסת כבר בלילה של אותה שבת שחורה ומיד לקחתי על עצמי כוננות", סיפרה. בבוקר שאחרי כבר השתתפה בפינוי פצועים קשה ממרחב בארי. "מהאוויר רואים הכל, עמודי עשן, שדות שרופים ואת העין שלי תפסו גם עמודי החשמל שנפגעו, כי בעלי עובד חברת חשמל".

מסוק בטייסת (צילום: שי לוי)
טייסת המסוקים 123 "ציפורי המדבר", בסיס פלמחים|צילום: שי לוי

"במצבים האלה", היא אומרת, "הכי חשוב לנו זה לחזור ליסודות ולדברים הבסיסיים שלמדנו, שזה הנחיתה וניקוי משטח, שלא ננחת חלילה על בזנט למשל, כי נחתנו בשדות. זה חשוב כי בטירוף והבלגן שהיה שם אפשר להתבלבל בקלות".

לכל זה יש להוסיף את איום הטילים שהיה על המסוקים. "כמ"מ 2 אני מסייעת להכניס נכון את האלונקות כדי שיהיה מקום וניתן יהיה לטפל בפצועים. באותו רגע נכנסה התראת טילים ומיד אני סורקת את האזור. סוגרים את הדלת והמסוק ממריא מיד לבית החולים", היא משתפת ומספרת שעוד לפני שהמריאו מבית החולים, כבר הזניקו את המסוק לפינוי נוסף. "שם כבר חילצנו פצוע קשה".

רס"מ א' מספרת על רגעי הדרמה האלה ש"זה היה ממש כמו תרחיש מסרט. כי באמבולנס על הקרקע היה לוחם 669 שיודע לתפעל את האירוע ותוך כדי הטיסה שם הוא ממש מכוון אותנו מהקרקע ואומר אני לוקח ימינה מהכביש, ואנחנו רואים אותו לוקח ימינה ואפילו מתווכח עם המחסום שם. ממש סיטואציה מסרט". הם אוספים את הפצוע ושוב עושים דרכים לבית החולים, רק שהפעם הטיסה הייתה קשה יותר עבור רס"ר א'.

תוך כדי הטיסה לסורוקה, הם מקבלים דיווח על עוד אירוע ובקשה לחילוץ פצועים באחד מהקיבוצים בעוטף, הפעם זה הקיבוץ שהיא גרה בו ושם נמצא בעלה עם שני ילדיה. קשה לדמיין אפילו את רגעי החרדה של מי שמצד אחד צריכה לתפקד במשימה כאשת צוות אוויר במסוק ומנגד, מבינה שמשפחתה בסכנה.

רס''מ א' (צילום: שי לוי)
רס"מ א' במהלך הראיון עם שי לוי בבסיס פלמחים|צילום: שי לוי

"הראש קופץ לשם מיד, אבל היו עוד שלושה מסוקים באוויר ולכן לא טסנו לשם. עדיין, ישר סימסתי לבעלי אם הכל בסדר והוא לא עונה. סימסתי לשכנה וגם היא לא עונה, גם כשחייגתי לא ענו לי. בקשתי מאחותי שתנסה לתפוס אותם ולראות שהכל בסדר", היא מספרת.

אחרי דקות ארוכות של חרדה, הוא שלח לה הודעה מרגיעה. "כשהוא ענה לי שהכל בסדר, תפסתי את הראש והתהפכה לי הבטן. מצד אחד אני מרגישה צורך להיות איתם ומצד שני, אני צריכה להיות פה בטייסת וזה חשוב. זו המציאות המורכבת שלי מאותה שבת ועד היום".

למרות המצב המשפחתי, מ-7 באוקטובר היא בטייסת, למעט גיחות קצרות מאוד הביתה. "זה מאוד קשה כי אנחנו מפונים וזה לא מצב רגיל למשפחה. אז את הקשב צריך לתת גם שם, ובשבועות הראשונים זה היה מאוד קשה", שיתפה.

אחת הגיחות המשמעותיות עבורה אחרי שהחל התמרון הקרקעי, "כשהיינו אמורים להתחלף בכוננות וזמן קצר לפני החילוף קיבלנו הזנקה. התארגנו במסוק והמראנו מיד. באוויר אנחנו מבינים שיש אירוע של מספר פצועים". תחילה נאמר להם בקשר שהפינוי יהיה מחוץ לרצועה. "אבל אז אומרים לנו שיש אירוע בפנים ואנחנו משנים כיוון לתוך הרצועה. זה הרגע שלנו, המאני-טיים שלנו ואני מסתכלת למ"מ השני בעיניים, לא צריך לדבר".

רס''מ א' (צילום: שי לוי)
רס"מ א', מכונאית מוטסת בטייסת 123 "ציפורי המדבר"|צילום: שי לוי

באותו הבוקר הם חילצו עם המסוק שלהם שלושה פצועים על אלונקות. "אני לא יודעת להגיד מה עבר לי בראש, אבל אחד הפצועים, לפני שהוציאו אותו מהמסוק בסורקה, הסתכלתי לו בעיניים וליטפתי לו את הלחי. אולי זה רגש אימהי, לא יודעת", סיפרה בהתרגשות, כשהסבירה שרצתה שהוא לא ירגיש לבד.

במקרה של פצוע קשה אחר "החזקתי לו את היד כדי שיבין שיש שם מישהו איתו ולדעתי, זה הטיפול הכי טוב שהוא יכול לקבל. הוא לא שחרר לי את היד גם כשהייתי צריכה לחזור למסוק ולתפעל", סיפרה בחיוך. "אז התחלתי לתפעל עם יד אחת".

את רס"מ א' אני מכיר כבר למעלה מעשור. ריאיינתי אותה לכמה כתבות ב-mako בעבר. המפקדים וחברים ליחידה מתארים אותה כפורצת דרך, מכורה לאדרנלין ולוחמת. לתפקיד המ"מ היא הגיעה בעקבות קרן טנדלר ז"ל, שנהרגה במלחמת לבנון השנייה. "היא המודל שלי", אמרה בראיון קודם.

למרות המצב המורכב רס"מ א' לא מוותרת על כוננות וטיסות. כשאחד המסוקים המריא בזמן הריאיון איתה, אמרה בעיניים בורקות "תראה איזו מכונה מדהימה". היא הוסיפה: "כשאתה באוויר ומבין שבן הזוג שלך לצוות צריך עזרה שלא תחת הגדרת התפקיד, אנחנו נעשה אותה. נעשה הכל כדי שפצוע יצא בחיים ובצורה הכי טובה שיש. זאת המשימה שלנו".

_OBJ