עמית בן איון (24) מאשדוד השתחרר לאחרונה מהצבא אחרי שירות קרבי משמעותי של חמש שנים כקצין ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה. במהלך אותן שנים פיקד והוביל משימות צבאיות חשובות, אך תחילת הדרך שלו כחייל בצה"ל הייתה לא פשוטה בכלל.

כשבוע לאחר יום הגיוס שלו, איבד עמית את אביו רמי, שנהרג בתאונת דרכים. "בנובמבר 2017 התגייסתי להנדסה קרבית ומיד אחרי הגיוס קיבלתי את החדשות הרעות", הוא משחזר "יכולתי לרדת ממסלול קרבי אבל בחרתי להישאר. בגלל שהייתי בשבעה, פספסתי את הגיבוש ליחידת יהל"ם אליה רציתי להגיע, אבל חזרתי לטירונות ממש ב'ראבק' והייתי נעול להגיע ליחידה. ובאמת, קיבלתי מצטיין טירונות ונתנו לי להיכנס לשירות ביהל"ם".

בראיון ל-mako עמית מספר שבחר לקחת את האירוע הטרגי למקום של חוזקה שעזרה לו במהלך השירות: "תמיד הייתי שואל את עצמי מה אבא שלי היה רוצה בשבילי. הוא הראה לי את הדרך הזאת. היו הרבה אמירות שלו שהלכו איתי כמפקד וכקצין".

עמית, שהיה צריך להתמודד לראשונה עם אובדן קרוב, הבין שעליו למנף את האירוע המצער, ולחשוב איך להוציא ממנו דברים טובים במהלך השירות. "הוא היה מחייך, אוהב אדם. רציתי להקים פרויקט שמגיע מהתכונות והחינוך שאני קיבלתי ממנו", מספר עמית.

עמית בן איון (צילום: איתי דגן , באדיבות המצולם)
עמית בשירותו הצבאי|צילום: איתי דגן , באדיבות המצולם

"רק לפנק": המיזם שמחבר בין חיילים לתורמים

הרעיון למיזם עלה אצל עמית רק לאחר קורס הקצינים, כשקיבל לראשונה הצצה "לחיים האמיתיים" של חיילים בודדים וקשיי יום עליהם פיקד. "הבנתי כמה חשוב הצורך לחבר בין חיילים שזקוקים לעזרה, לבין אנשים שרוצים לעזור. ראיתי מקרוב כמה זה חשוב ודחוף".

עמית פתח קבוצת וואטסאפ יחד עם כמה חברים מהיחידה שלו: עידו לפידות, גיא אשטמקר, ג'וש לין, מקס לונג וסיפר להם על הרעיון למיזם. יחד הם יצאו לדרך. "זה היה הכי תמים בעולם. התחלנו להוסיף מפקדים שאנחנו מכירים ויצרנו רשת של פעילים שרוצים לעשות דברים למען חיילים. נתנו שם למיזם, "רק לפנק", שם שהוא מאוד אבא שלי. לאט-לאט הקבוצות בוואטסאפ גדלו והיום אנחנו כבר בקבוצה הרביעית המלאה עם למעלה מ-3,200 מפקדים, חיילים, קצינות ת"ש ופעילים שנמצאים בקבוצות החיבורים שלנו".

"את הקבוצות מנהלת הילה הולצהנוייר, פעילה למען חיילים כבר 4 שנים מאז הקורונה, היום היא איתנו ביחד במשרה מלאה ומנהלת את כל החיבורים בין המוסרים לתורמים", משתף עמית.

מפתיע לחשוב כמה פשוט וחכם המיזם של עמית וחבריו: "אנחנו מפרסמים בינינו רהיטים יד שניה: מאתרי אינטרנט, מתורמים, מקבוצות בפייסבוק. כשיש מפקד עם חייל שצריך מכשיר או רהיט, אנחנו עושים את החיבור בינו לבין תורם. בהתחלה הצבנו לעצמו מטרה לעזור ל-555 חיילים ובנינו תוכנית עבודה של שנה קדימה. אחרי ארבעה חודשים, פתאום גילינו שהצלחנו לעזור ליותר חיילים ושהמספרים לא מפסיקים לעלות. עד היום, שנה אחרי שהוקם המיזם, עזרנו לכ-1,600 חיילים. היום אנחנו מגיעים למצב שכמעט בכל שבוע יש כ-45 חיילים שמקבלים מאיתנו עזרה".

מיזם
חברי מיזם "רק לפנק" בשטח|צילום: איתי דגן , באדיבות המצולמים

עמית מסביר שצה"ל כן מספק לחיילים מוצרי צריכה ועוזר עם ריהוט והעברות דירה, אבל לפעמים התהליך הבירוקרטי מקשה על הדבר. "כקצין, אני מכיר את המערכת מקרוב. הצבא יודע לספק מוצרים, אבל הביקוש כל כך גדול עד שאי אפשר לעמוד בזה. הצבא יכול לתת כמה פריטים בודדים, אבל קשה לו לרהט דירה שלמה. אלה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות".

עמית מעלה אתגר נוסף הקשור לקבלת העזרה ישירות מהצבא ומספר ש"קורה הרבה פעמים שחייל בודד מקבל אישור להובלה על ידי הצבא, אבל פתאום צריכים את הרכב או את החיילים למשימה מבצעית. זה יכול להתבטל בכל רגע. אצלנו זה לא קורה".

לא רק לחיילים בודדים 

מיזם "רק לפנק" לא פונה רק לחיילים בודדים, כך שכל חייל שצריך עזרה יכול למצוא פתרון בעזרתו. "אנחנו אמנם מתעדפים חיילים בודדים, אבל לא אומרים לא לחיילים לפני נישואין או חיילים ממשפחות קשות יום, לדוגמה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאם בן אדם ביקש עזרה, אנחנו יכולים וצריכים לעזור לו. אנחנו לא רוצים ליצור מנגנון שבודק למי מגיע ולמי לא. לא רוצים לבייש אף אדם. נעזור לכל חייל שיבקש".

יחד עם עמית, מוביל את הפרויקט השותף מקס לונג - חייל בודד מבוסטון ששירת יחד איתו ביחידה. מקס אחראי היום על עמותה לטובת המיזם בשם "מצמיחים כנפיים" אותה פתח בשנת 2019 בארה"ב וכן על גיוס כספים מחו"ל להצלחת המיזם כולו. "בתור חייל בודד שהגיע לארץ ללא משפחה, ללא ידע בעברית ובחוסר ודאות על מה צפוי לי, הבנתי כמה חשוב להיות סביב אנשים שחווים את אותם הדברים", משתף מקס.

מיזם
הודעות שקיבלו בצוות מחיילים שקיבלו סיוע|צילום: איתי דגן , באדיבות המצולמים
מיזם
חברי מיזם "רק לפנק" בשטח|צילום: איתי דגן , באדיבות המצולמים

"אני הראשון במשפחה שלי שאי פעם שירת בצה"ל", הוא ממשיך, "לכן להם אין הרבה הבנה מה עוברים בצבא. הם לא היו בארץ לחוות איתי את ההצלחות בדרך, וגם לא את הכישלונות. לכן, מתוך המקום הזה, נוצר לי רצון לייצר קהילה תומכת, מכילה, ועוטפת לא רק שדואגת לנו בצבא, אלא גם לאחר שמשתחררים ויוצאים כישראלים מין השורה. העמותה עוזרת להתגבר על חוסר הוודאות שמגיעה עם ההסתגלות לישראל ולצבא ויוצרת הזדמנויות לקהילה שלנו, כך שאף חייל בודד לעולם לא ירגיש בודד".

עמית מוסיף לדבריו של מקס: "כל המיזם הזה הוא טירוף. אני מרגיש שלמדתי שכשאתה עושה טוב, אתה מקבל טוב. זה תמיד מגיע בדרך כזו או אחרת".

היום כשאתה כבר משוחרר ונמצא בשלב אחר בחיים, איך אתה מצליח להתעסק בזה?

"חשובה לי ההתעסקות בפרויקט. בהמשך, אנחנו רוצים לרכז את כל פעילות המיזם תחת עמותה בארץ בשם פלוגת בית שממנה נוכל לנהל ולהתנהל את כל ההתעסקות. אנחנו בשלב חשוב של גיוס כספים, שבהמשך יעזרו לנו לממן את כל הפרויקט".

לאיפה עוד אתם מתכננים להתפתח עם המיזם?

״אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה עם עסקים בהגרלות לחיילים על ציוד שהוא לא בהכרח "בסיסי", כמו רמקולים ואוזניות. פעם בחודש גם אנחנו מארגנים "יום מצווה" והולכים להתנדב עם הפעילים של המיזם. בחודש שעבר התנדבנו עם ניצולי שואה בהשתתפות חיילים שנתמכו במיזם, שיפצנו דירות של חיילים שביקשו עזרה, ובקרוב אנחנו מתכננים לכבוד יום האהבה להגיע לתחנות רכבת ולחלק לחיילים שוקולדים וסוכריות".

איך אנחנו יכולים לעזור ולהשתתף?

"אנחנו מזמינים את צה"ל הגדול וגורמים שמסייעים בנושא לעשות שיתוף פעולה ולהגדיל את הפעילות פי כמה בצורה רשמית. עוד אנחנו רוצים להיות הכתובת לאזרחים שרוצים למסור רהיטים ומוצרי חשמל תקינים וראויים, ולחלק אותם לחיילים הזקוקים להם. אנשים שרוצים להשתתף בימי השיא שלנו ובהתנדבויות מוזמנים גם בשמחה. אנחנו רוצים ליצור קהילה של אנשים שיצטרפו לעשייה ולפעילות, והשאיפה היא לגדול יותר ויותר".

"רק לפנק" הוא מיזם המסייע לחיילים במוצרים לבית, רהיטים, מכשירי חשמל, הובלות מוזלות והגרלות ופעילויות לחיילים. כל הדרכים לעזור ולהצטרף לפעילות המיזם נמצאות כאן - https://linktr.ee/rak.lefanek

מיזם
חברי מיזם "רק לפנק" בשטח|צילום: איתי דגן , באדיבות המצולמים