הרבה נכתב ונטען על הספצנאז, הכוחות המיוחדים של רוסיה, אך לא ידועים הרבה פרטים לגבי מי הם, או ליתר דיוק - מה הם נועדו לעשות. חלק ניכר מהמידע שקיים היום פורסם על ידי העריק הסובייטי ולדימיר רזון, שכתב סדרת חשיפות תחת השם הבדוי "ויקטור סוברוב".
בחשיפותיו, הוא קרא ליחידות הספצנאז "איום קטלני וחסר רחמים על נאט"ו", ותיאר כי "הם בדקו את כישורי הלחימה הלא חמושים שלהם על פושעים מורשעים, שאותם הם היו הורגים; היו להם מגפיים עם דריכה הפוכה כך שעקבותיהם ייראו כאילו הם מובילים לדרך הלא נכונה; הם השתמשו בסכין עם קפיץ חזק שיורה את הלהב שלו לעבר האויב...".
מאז הפרסום, הוכח שהרבה מחשיפותיו של רזון לא ממש מדויקות, אך גם לא שגויות. מה שבטוח - מדובר ביחידות עם תדמית של מחסלים חסרי רחמים.
להילחם בכל סוג נשק - ובלעדיו
בדרך כלל צפויים המתגייסים ליחידות להיות בגובה של לפחות 160 סנטימטרים, ומשקלם סביב 75-80 קילוגרם. על המתגייסים להיות בריאים, בכושר טוב, עם ראייה, שמיעה ושיווי משקל טובים.
הקריטריונים העיקריים של המתגייסים ליחידות אלה נבדקים באמצעות סדרה של מיונים הכוללים צעידה של 30 ק"מ עם 30 קילו על הגב, שחיה בחלל צר המדמה צינור טורפדו, התמודדות עם מצבי לחץ מתחת למים ועוד. המיונים מורכבים במיוחד, עד כדי דך שהמתגייסים הפוטנציאליים מקבלים שני ניסיונות לפני שהם מודחים.
חשוב לציין, שיחידות הספצנאז לא אובססיביים לכושר גופני כמו יחידות מקבילות אליהן. יותר מהכל, חשוב להם להתאמן ב"סמבו" - אומנות לחימה רוסית של "הגנה עצמית ללא נשק", לא בהכרח רק בשימוש בידיים וברגליים - אלא בכל דבר שבא ליד.
כמובן שבנוסף הם מתאמנים גם על כלי נשק, כולל היכרות עם כלי נשק אמריקאיים. יחידות הספצנאז הם הראשונים לקבל גישה לכלי הנשק וכלי הרכב החדשים של הצבא הרוסי, וכמו כן הם מקבלים התאמה אישית של הציוד והמדים שלהם.
מבחינת הכשרה, כל חיילי הספצנאז מקבלים את ההכשרה היבשתית המקבילה לחבריהם, אך בנוסף, כולם מקבלים הכשרה בהפעלת מסוקים, הכשרה בטיפוס על חבלים לכלי טייס שנמצאים באוויר, והכשרות נוספות למשימות ימיות. לא כולם מקבלים אימון צניחה, כך כשליש מהחיילים כן מוכשרים לכך.
כוח חוד צבאי-פוליטי
הכוחות המיוחדים של רוסיה לא נקראים מיוחדים כי הם טובים יותר משאר הכוחות הרוסים, אלא כי המשימה שלהם, התפקיד שלהם, הוא זה שמיוחד. במונחים צבאיים, הם לא נחשבים ליחידת עילית "מיוחדת" יותר מלוחמים רגילים, אך משימתם אכן "מיוחדת".
התפקיד העיקרי של הספצנאז הוא לשרת כחבלנים וכ"סיירים" היוצאים למשימות סיור גם בשדה הקרב וגם מעבר לגבולות המדינה - הם עוקבים אחרי שרשראות הפיקוד וקווי האספקה של האויב. מתוקף תפקידם, הם עוקבים אחרי כלי נשק כמו נשק גרעיני טקטי או טילים בליסטיים, ופועלים כדי להשמיד אותם.
בין היתר, כוחות הספצנאז נלחמו בגיאורגיה, הובילו את המבצע בקרים, סיפקו יכולות מיוחדים למורדים במחוז "דונבאס" שבאוקראינה ועזרו להבטיח בסוריה שהכוח האווירי ברוסיה יפגע במטרות שלו.
ככל שהספצנאז התמקצעו, וכך גם הדרישות מהן, נעשו מהלכים להקמת פיקוד מיוחד לכוחות המיוחדים. הוקצה להם בסיס אימונים חדש צפונית-מערבית למוסקבה, והוחלט להכפיף את היחידה ישירות למטה הכללי של הצבא הרוסי.
הספצנאז מורכבת מ-7 חטיבות סדירות בגדלים שונים, עם סך הכל כ-19 יחידות בגודל גדוד המתפקדות כיחידות ייעודיות מיוחדות ועצמאיות. כוחות הספצנאז ממלאים את הוואקום שבין כוחות הסיור הצבאיים הרגילים לבין יחידות איסוף המודיעין של סוכנויות המודיעין והביטחון.
משימות החבלה שלהם התרחבו במיוחד בעולם הלחימה המודרני, והם הפכו להיות הכוח הפוליטי-צבאי של הקרמלין במשימות חשובות - הן כ"אמצעי צבאי אקטיבי" והן ככלי ב"מלחמה פוליטית".
כחלק מכך, הוחלט שמשימותיהן של יחידות הספצנאז, ינועו מפעולות מסיכול טרור בימי שלום, תוך מתן דגש מיוחד לאולימפיאדת החורף בסוצ'י 2014 - ויגיעו ועד לחבלה והתנקשות בזמן מלחמה. הקרמלין משתמש בספצנאז ככלי נשק זמין וגמיש, שהוא יכול להשתמש בו במוקדים שונים ברחבי העולם, ולהכחיש כמובן את פעולותיו.
כל זה היה נכון על הספצנאז עד המלחמה באוקראינה. עכשיו הצבא הרוסי הענק מצא עצמו תלוי ב"קבוצת וגנר" – חברת שכירי חרב פרטית, והספצנאז? עליהם שומעים בעיקר בהקשר של אבדות כבדות שהרוסים מנסים להסתיר מתחילת המלחמה. עוד עדות לכישלון בניהול המלחמה באוקראינה, שרוסיה אולי תכבוש בה עוד שטחים, אבל את הנזקים שנגרמו לה יידרשו שנים רבות כדי לתקן.
חלקים בכתבה מתבססים על קטע מספרו של מארק גלאוטי: "המלחמות של פוטין: מצ'צניה לאוקראינה", קטע שפורסם לאחרונה בכתבה ב"ביזנס אינסיידר". מארק גלאוטי הוא חוקר לענייני ביטחון רוסים עם עבר בשירות הממשלתי. הוא עומד בראש שירותי הייעוץ Mayak Intelligence והוא פרופסור לשם כבוד בבית הספר ללימודי העמים הסלאבים ומזרח אירופה של University College London.