גזרת ארה"ב-קוריאה הצפונית מתחממת. ניסוי הטילים המתוקשר של הצפון קוריאנים, שיתוף הפעולה המתהדק של ארה"ב עם הדרום, הדי ההתנקשות בקים ג'ונג-נאם, אחיו למחצה של שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און – אש עדיין אין, אבל הריח הוא לגמרי של עשן.
לפי פרסום של ה"וול סטריט ג'ורנל", הנשיא טראמפ שוקל כעת לתקוף בקוריאה הצפונית. אבל איך תיראה תקיפה כזאת? סים טאק, אנליסט בכיר בגוף המחקר הגיאופוליטי Stratfor ומומחה לקוריאה הצפונית, פרש השבוע בפני ה"ביזנס אינסיידר" את מה שהוא מגדיר כתרחיש הסביר ביותר.
לדברי טאק, הצפי הוא לנפגעים לא רק בצדדים הלוחמים אלא גם בלא-מעורבים – בעיקר אזרחי קוריאה הדרומית, שתספוג אש הן בגלל הסכסוך ההיסטורי שלה עם השכנה מצפון והן כאמצעי לחץ של הצפון על מדינות העולם לפעול לסיום העימות. בהינתן הסיכון הזה, ובהנחה שמבצע נרחב עלול לסבך את ארה"ב בסכסוך ממושך במזרח אסיה, טאק מעריך בסבירות גבוהה שוושינגטון תבחר במבצע כירורגי לחיסול פרויקט הגרעין של קים ג'ונג-און ואיומים מידיים אחרים של משטרו על ארה"ב ובנות בריתה. ובתרחיש כזה, המכה הראשונה תנחת על פיונגיאנג מהשמיים.
החמקנים פשטו עם שחר
טאק מעריך כי הכלי הראשון בחשיבותו בתרחיש של תקיפת פתע הוא המטוסים החמקנים – ה-F-22, ה-F-35 ומפציץ ה-B2. ארה"ב צפויה להערכתו למקם באזור צוללות, ספינות של חיל הים ונושאות מטוסים עם חמקנים על גבן. בהינתן הפקודה, המפציצים יכנסו בבת אחת לשטח האווירי של קוריאה הצפונית וימטירו עליה אש גיהינום במסורת מבצע "הלם ואימה" של האמריקאים בעיראק. "פתאום תקרא בחדשות שארה"ב ביצעה את התקיפות האוויריות הללו", אומר טאק.
ה-F-22 וה-F-35 יתקפו את אתרי הייצור של הטילים הקוריאניים, אבל עיקר המשימה יהיה של ה-B2. חלק מהחימוש של המפציץ החמקן הוא פצצות חודרות בונקר במשקל 13 טון, וטווח הטיסה שלו ארוך מספיק כדי לצאת למשימת הפצצה כזאת בקוריאה הצפונית אפילו מארה"ב.
המטרות המידיות יהיו כורים גרעיניים ואתרי ייצור ושיגור טילים, בדגש על טילים בליסטיים בין-יבשתיים. לצד המטוסים יפעלו טילי שיוט שישוגרו מהכלים הימיים של ארה"ב באזור. הבעיה העיקרית של האמריקאים בהקשר הזה תהיה הטופוגרפיה: קל מאוד להחביא משגרים ניידים בהרים של קוריאה הצפונית. עם זאת, מערכות ההגנה שפרשה השבוע ארה"ב בקוריאה הדרומית אמורות למנוע פגיעה של משגרים כאלה בתושביה.
זמן קצר לאחר פקודת האש, סביר להניח שקים ג'ונג-און ימצא את עצמו מנהל מדינה שיכולותיה הצבאיות נפגעו משמעותית והיא נתונה בכאוס. השאלה היא כיצד יגיב אחד הרודנים הפחות מפוענחים בהיסטוריה.
שיקולים של מוח מסוכן
"לצפון-קוריאנים יש הרבה אופציות", אומר טאק. "הארטילריה הקונבנציונלית שלהם פשוט מסיבית, והם יכולים להתחיל להפגיז את הדרום בשבריר שנייה".
לפי מחקר של Stratfor, רוב הנשק הארטילרי של קוריאה הצפונית הוא לטווח קצר ואינו מסוגל להגיע אל בירת הדרום, סיאול – שממילא מתחזקת מערכת מודרנית של מקלטים ובונקרים. ועדיין, מידה מסוימת של נזק לעיר נראית בלתי נמנעת. אלא שלדברי טאק, עיקר המאמץ הארטילרי של הצפון יופנה דווקא לגבול בין המדינות – אזור מפורז שהבקעה שלו תאפשר לחייליו של קים ג'ונג-און לפלוש לקוריאה הדרומית. במצב כזה, 25 אלף החיילים האמריקאים המוצבים כיום בדרום ימצאו את עצמם בעימות ישיר עם כוחות הצפון.
טאק צופה שקוריאה הצפונית תצטרך לבחור – האם היא כותשת את הדרום או מבקשת לפגוע בכוחות האמריקניים. ממילא יהיה לה זמן מוגבל לתקיפה ארטילרית, כי מרגע שזו תתחיל יהפכו הכוחות התוקפים למטרה נייחת עבור מטוסי חיל האוויר האמריקני.
לאור כל זאת, האנליסט מעריך שמכאן יעבור הפוקוס לזירה הימית: לקוריאה הצפונית יש צוללת עם יכולת שיגור של טילים בליסטיים גרעיניים. זה סיכון שהכוחות האמריקניים יצטרכו לנטרל בשלבים הראשונים של תקיפה אפשרית, וטאק מזכיר שהצי האמריקני הוא צייד הצוללות הטוב ביותר בעולם. מסוקי הצי ישליכו למים מצופי האזנה, משחתות יפעילו רדארים וצוללות יעקבו אחר כל התפתחות מתחת למים. לא סביר שהצוללת המיושנת של קים ג'ונג-און תשרוד מול מאמצי הסיכול המשותפים של ארה"ב, קוריאה הדרומית ויפן – כל הנפגעות האפשריות מנשק יום הדין הצפון-קוריאני.
זה נהיה אישי
בהנחה שהתרחיש של טאק יתנהל באופן אופטימלי – פגיעה מסיבית ביכולות של הצפון-קוריאנים כבר בגל הראשון, השמדה שיטתית של הארטילריה ברגע שזו תיכנס לפעולה וסילוק איום הצוללת – ארה"ב תצטרך להחליט בשלב הזה עד כמה חשוב לה לחסל את קים ג'ונג-און עצמו.
מצד אחד, מנהיג קוריאה הצפונית סיפק די והותר הצדקות מוסריות לחיסולו – מחיסול ברוטאלי של קצינים בצבאו-שלו ועד העלמת מתנגדי משטר. אלא שארה"ב יודעת מניסיונה מה קורה למדינות שמאבדות את השליט הבלעדי שלהן: ברוב מוחלט של המקרים נוצר כאוס שסולל את הדרך לכניסתם של כוחות עוד יותר בעייתיים, ראו מקרה נפילת סדאם חוסיין וכניסת דאע"ש לשטחי עיראק או מצב המערב הפרוע שנוצר בלוב לאחר נפילת קדאפי.
קים מחזיק בעוצמה כזאת שהוא הכרחי לקיום השוטף של מדינתו, כך שהפלתו תגרום לאנדרלמוסיה מצד אחד – אבל כנראה שגם לא תסיים את הלחימה מצד שני, מפני שאי-תגובה לחיסול אפשרי של המנהיג ישדר חולשה או אפילו כניעה. זה לא נראה סביר במדינה שניהלה פולחן אישיות סביב שלושה דורות של בני משפחת קים.
הדיון הזה יישאר כנראה תיאורטי בתרחיש של תקיפה עם יעדים מוגבלים, מפני שקים ג'ונג-און יוסלק בוודאי בבונקר הקרוב ביותר ברגע שתתחיל המתקפה, ומפקדי הצבא שלו ינסו ליצור מבוי סתום על ידי פלישה קרקעית לדרום. ארה"ב מצדה לא צפויה ליזום מהלך של פלישה מקבילה לצפון, אלא להגן על סיאול ועל הישובים בצפונה של קוריאה הדרומית. "אני מאמין שהלחימה על הקרקע תתרכז באזור המפורז", אומר טאק ומוסיף שבמקביל ללחימה בגבול בין הקוריאות תשאף ארה"ב להשמיד את חיל האוויר הקטן והמיושן של הצפון.
חלק מהצפי של טאק לשלב הלחימה הקרקעית כולל בכל זאת "מגפיים על הקרקע": לדבריו, כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב יחדרו לצפון לאחר מיטוט האזור המפורז למשימות נקודתיות כמו השמדת משגרי טילים ניידים. לפי ההערכות של Stratfor, לצפון יש כ-200 משגרים כאלה. בגלל התנאים הטופוגרפיים, ההנחה היא שמטוסים יתקשו לאתר אותם והם ידרשו טיפול של כוחות חי"ר. הכוחות המיוחדים ישמשו גם כצמתים מודיעיניים – הם אלה שיראו מקרוב את התנועות בצפון ויעבירו את המידע למה שטאק מגדיר "הנכסים האוויריים" של ארה"ב.
ללכת עד הסוף?
בהיעדר יכולת להתמודד ראש בראש עם העוצמה האמריקנית, פיונגיאנג צפויה לפנות למתקפות סייבר (ולהיתקל במתקפת נגד של יחידות סייבר משוכללות בהרבה) וניצחונות תודעתיים, כמו פגיעות נקודתיות בסיאול או במתקנים צבאיים אמריקניים. בסופו של דבר, האינטרס הראשון במעלה מבחינתם יהיה לשלוט בגובה הלהבות.
"אם הם יגיבו בקנה מידה עצום, הצפון-קוריאנים מזמינים למעשה עימות שהם לא יכולים לנצח בו", אומר טאק. "אף אחד במשחק הזה לא מאמין שקוריאה הצפונית יכולה לנצח לבדה במלחמה נגד ארה"ב, קוריאה הדרומית ויפן".
אם לסכם את הדברים, האנליסט סים טאק צופה עימות מוגבל שבו דולנד טראמפ מחפש לסלק את האיומים המידיים ואילו קים ג'ונג-און מבקש לשמר את משטרו ואת כבודו. לכאורה מתכון מושלם לעימות מוגבל – אלא שאף אחד בעולם לא באמת יכול לצפות את המהלכים של שני המנהיגים הספציפיים האלה.