בשנות השמונים שירתי בבסיס חיל הים באילת. אל תתלהבו, כולה ג'ובניק. המלכות של הבסיס היו המרכזניות-טלפניות. בלעדיהן כמעט ולא יכולת ליצור קשר עם העולם החיצון.
היה חשוב "להתקמבן" איתן כדי לזכות בזמן אוויר ראוי. נכון שהיו טלקארדים ואסימונים שמתקני בזק זללו בקצב הסמבה, אבל המרכזניות היו מחברות אותך לשיחות ארוכות עם המשפחה ועם החברות, כמעט בלי הגבלה.
אני זוכר את סמלת רינה מלכת המרכזניות, שבלעדיה ההורים שלי היו צריכים לשלוח יונת דואר או להתקשר ליחידה לאיתור נעדרים כדי למצוא אותי.
מאז עברו כמעט 35 שנה. צה"ל השתנה לחלוטין. את מתקני בזק הישנים והנטושים ואת המרכזניות החליפו עם הזמן הטלפונים הניידים.
בנוסף, תפקידים רבים וחשובים התאיידו להם מהשירות מבלי להזדכות בבקו"ם. כמו שנכנסו לצבא בסערה ככה עזבו אותו בדממה דקה. בלי טקסים.
אחרי שנים רבות החלטנו לתת מעט כבוד לכמה מהמקצועות שליוו את צה"ל מאז הקמתו ונפרדו ממנו לאורך השנים.
מרכזנית-טלפנית \ מפעילת מערכות מתג: כאמור, הקשר הכי חשוב של החיילים והמפקדים בעתות מלחמה ושלום לעולם החיצון.
יונאי: היה אחראי על העברת ידיעות באמצעות יוני דואר. יחידת יוני הדואר נסגרה בשנת 1957.
רוכב גמלים / מטפל גמלים: עד כמה שזה נשמע הזוי בשנת 2020, במסגרת גדוד סיור הגמלים שהיה בצה"ל ונעלם עם השנים והקדמה, היו גם תפקידים כאלו.
מטפל אלפקות: בהמשך ישיר לסעיף הקודם, חייל שתפקידו היה לטפל באלפקות שסחבו ציוד כבד במהלך מבצעים ומלחמות.
נהגי פרידות: גדוד שבו הלוחמים היו אחראים על הפעלת סוסים, חמורים ופרידות לצורך העברת ציוד ללוחמים במקומות הרריים וקשים למעבר. אחרי ארבע שנים הגדוד נסגר.
רועה כבשים: בסיירת שקד פעל תפקיד כזה שמטרתו היה להסוות את פעילות היחידה בגבולות ולאתר מסתננים.
מש"ק פינת חי: פעם היו פינות חי בבסיסים של הנח"ל בעיקר, ובעלי חיים טופלו על ידי חיילים.
מש"ק תלושי דלק: עד כמה שהיום זה נשמע תלוש מהמציאות בעבר היה תפקיד כזה, עד כניסת הדלקן לצה"ל שמילא את מיכלי הדלק אך הפך את התפקיד לריק מתוכן.
מש"ק טיסות: כשצה"ל שלט בסיני וגם לאחר פינויו היה אחראי על תיאום טיסות לחיילים מהבסיס למרכז הארץ ולעיתים גם של אזרחים ובני משפחה שהגיעו לבקר.
אתת דגלים בחיל הים: תפקיד שהיה קיים בספינות הישנות והיום מיותר לחלוטין.
רץ: קצת כמו בסיפורי התנ"ך, תפקידו היה להעביר את המסרים בין החיילים למפקדים בזמן מלחמות.
מרכז קשר מרחבי: בדומה לתפקיד הרץ היה מעביר מסמכים מסווגים באמצעות אופנוע, אופניים או כלי רכב.
מש"ק מברקה: המברקה (מהמילה מברק) חלפה מהעולם וגם התפקיד שפעם היה חשוב בכל יחידה וריכז את שליחת המברקים מהבסיס.
חייט, סנדלר בשירות קבע או אזרח עובד צה"ל: סיימו את תפקידם לפני שנים רבות. היו אחראים על הצרת המדים לחיילי הקבע ותיקון נעליים צבאיות. עם השנים התרגלו החיילים לשלוח בלאי באפסנאות.
מונטז'ר: מעצב ששירת בעיקר בחיל האוויר והיום מבוצע במחשב על ידי מעצב גרפי.
נגר: מבנאי מטוסים: היה אחראי על תיקון מטוסים בראשית הקמתו של חיל האוויר.
מקלען, מטילן פצצות ואלחוטן: תפקידים שהיו בחיל האוויר ונעלמו מהעולם עם הגעת המטוסים החדישים.
שלם יחידה: האיש שהיה אחראי על החזרת כספים שחיילים היו זכאים להם, בגין נסיעות שעשו במסגרת תפקידם ועל הוצאות אחרות שהוציאו מכספם.
מש"ק ממטרות: תפקיד לא רשמי של עובדי רס"ר בבסיסים קרובים לבית.
משגר הודעות מורס בחיל הים: המערכות החדשות והמשוכללות שנכנסו החליפו את המורס, שיטת שידור ייחודית בקודים.
טלפרינטרית, כתבנית: עוד תפקידים ששייכים לעולם האנלוגי ונעלמו עם הגעת המחשב.
נקבניות: עבדו ביחידת ממר"ם - יחידת המחשוב בצה"ל וייצרו כרטיסים מנוקבים למחשב.
חיילת חיב"ה: היום מוכר התפקיד בראשי התיבות שח"ם שמשמעותם שירות חובה במשטרה, אך בעבר חיילים בשירות המשטרה נקראו כך עד ששודרגו.
משק"יות עליה: בעבר היה תפקיד כזה שעיקרו דאגה להתאקלמותם בצבא של חיילים שהיו עולים חדשים בארץ.
מד"נית: מדריך נוער מרחבית. בהמשך השם הפך למורה חיילת.
מש"קית חוויה: מפקדת שאינה קצינה לענייני חינוך וידיעת הארץ הוחלפה למש"קית חינוך.