טקס הסיום של טירונות מג"ב היה נקודת ציון מרגשת עבור ג'ודי אלחרר. אביה הגיע במיוחד יחד עם בני משפחה אחרים. "התרגשתי מאוד", היא משחזרת. "ההורים והמשפחה גאים בי".

"אימא שלי חלמה כל השנים להיות שוטרת ולוחמת. למעשה, הגשמתי את החלום שלה", מספרת אלחרר בלהט. "לא רציתי להיות פקידה או לשבת במשרד ולהתעסק בניירת. רציתי לעשות שירות משמעותי, עם אקשן, הרפתקנות, אקסטרים. משהו שאוכל לתרום בו לביטחון המדינה ואזרחיה".

ג'ודי תמיד רצתה להיות לוחמת. "היו לי חברים טובים ששירתו בצנחנים, בגולני ובמג"ב. מג"ב ריתק ועניין אותי יותר מ'קרקל' או יחידות אחרות שאין בהן כמעט מגע עם אנשים", היא מסבירה. "במג"ב יש מגע יומיומי עם אנשים לצד פעילות ביטחונית. עוד יתרון במג"ב זה שאתה לוחם ויש לך גם סמכויות של שוטר לכל דבר".

"יש משמעת ברזל וצריך עצבים חזקים כדי לעבור את הטירונות. לא קל לשרוד בסביבה של בנות", היא מעידה. "גם המנטליות הישראלית, החינוך והתרבות שונים ממה שהורגלתי במרוקו, אבל בסופו של דבר הכרתי חברות חדשות. ייאמר לזכותן של המדריכות והמפקדות שהן עזרו לי מאוד", סיפרה אלחרר בנימה של אושר. "למדתי עברית לפני הטירונות במחו"ה אלון. זו הייתה אחת התקופות המאושרות בחיי".

גודי אלחרר (צילום: חטיבת דוברות  משטרת ישראל)
"בשבילי שמירה על ביטחון המדינה והצלת חיי אדם זה ערך עליון"|צילום: חטיבת דוברות משטרת ישראל

השירות כלוחמת רצוף בקשיים ובאתגרים, אבל היא לא חוששת. "אני אוהבת אתגרים. כשאני מגיעה בסופשבוע הביתה עם נשק ומדים אני מספרת לאימא ולאחותי על החווית שעברתי", היא אומרת.

אחותה התאומה בחרה במסלול שונה, ומשרתת כיום כמש"קית ת"ש בחיל האוויר. "אנחנו שונות בקטע הזה, היא גאה בי מאוד. אני לא יכולה להתנהל כל היום בתוך משרד. האקשן זורם לי בדם".

עם כניסתה לשירות הסדיר, ג'ודי מסתכלת קדימה ושואפת גבוה. "הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת להיות לוחמת. אני רוצה לשרת באיו"ש כי שם יש הכי הרבה מבצעים מאתגרים. בעתיד אני רוצה להיות מ"כית וקצינה במג"ב. אני מאמינה שיש לי את היכולות האלה. יש לי מוטיבציה עילאית להתקדם. בשבילי שמירה על ביטחון המדינה והצלת חיי אדם זה ערך עליון", היא מדגישה.

עוד בפז"ם:

>> לוחמי מג"ב תפסו פרחים מוגנים בשווי מיליוני שקלים
>> תאומות ולוחמות: "לא משנה אם אתה לוחם או לוחמת. כולם שווים"