צבא איראן (צילום: twitter)
טיל מוצג ברחוב באיראן|צילום: twitter

יום שבת לפנות בוקר, מל"ט איראני חודר לשמי ישראל. מסוק חיל האוויר מוזנק לעברו ומפיל אותו. מטוס F-16 חוזר לשמי סוריה ותוקף את קרון הבקרה האיראני ששיגר את המל"ט. טיל נ"ט סורי פוגע במטוס, והטייס והנווט נאלצים לנטוש.

יום שבת, שבוע מאוחר יותר. מטען שהוסתר על גדר המערכת ברצועת עזה מתפוצץ ופוצע ארבעה לוחמים. אזעקות צבע אדום מפלחות את שמי הדרום. חיל האוויר תוקף ברצועה.

מאחורי ההתחממות הזו עומדת כנראה מדינה אחת – איראן, או כמו שכינה אותה שר החינוך נפתלי בנט, "ראש התמנון". האיראנים לא מכחישים את המאמצים הבלתי נלאים שלהם לפגוע בישראל מבלי להיפגע בעצמם. אז כמה ארוכות הן זרועות התמנון? 

הזרוע של איראן בלבנון

"המלחמה שהתנהלה בקיץ 2006 בין ישראל לבין ארגון חיזבאללה זכתה לכינויים ולשמות רבים, ובהם השם 'מלחמת לבנון השנייה'. נראה כי נכון יותר לכנות מלחמה זו מלחמת איראן-ישראל הראשונה", כתב פרופסור אייל זיסר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי במאי 2011.

הזרוע האיראנית בלבנון היא הוותיקה ביותר, וכוללת כמובן את חיזבאללה. הארגון הלבנוני מקבל מאיראן את רוב המימון, שלפי ההערכות נע סביב 200 מיליון דולר בשנה. איראן לא מסתפקת רק בהעברת תקציב; היא מחמשת את חיזבאללה ללא הרף, כשהערכות המודיעין בישראל מדברות על למעלה מ-100 אלף רקטות שנמצאות כיום בלבנון ומכוונות דרומה.

נסראללה
חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון חיזבאללה|צילום:

בשנים האחרונות הפך חיזבאללה לצבא של ממש; הבוץ הסורי סיפק לו ניסיון מבצעי חשוב. נכון, לוחמי הארגון ספגו אבדות כבדות בסוריה, אבל הם קטפו לא מעט ניצחונות. סביר להניח שהם לא יצליחו לנהל קרבות של טנקים וחי"ר נגד צה"ל – אך הם בוודאי למדו כיצד לפגוע בכוחות שיריון באופן יעיל יותר, והם מטרידים מאוד את מערכת הביטחון הישראלית.

מלבד לוחמי החיזבאללה, בלבנון נמצאים לא מעט מאנשי ארגון משמרות המהפכה האיראני, שמאמנים את לוחמי החיזבאללה ואוספים מודיעין על ישראל. במלחמה הבאה ניתן לצפות שגם הם יתערבו.

הזרוע הסורית של משמרות המהפכה

האיראנים נכנסו לסוריה כבר בתחילת מלחמת האזרחים שפרצה במדינה בשנת 2011. מאז הם מסייעים לכוחות אסד נגד המורדים ודאע"ש בעזרת מיליציות של נאמנים, אך גם חיילים וקצינים איראנים. בשבע השנים שעברו נחלשו המורדים משמעותית, ולשלטון אסד כבר לא נשקפת סכנה מידית; אבל האיראנים לא מתכוונים לעזוב.

עומק ההתבססות האיראנית התבהר השבוע (שלישי), עם פרסום תחקיר ה"ניו יורק טיימס" בנושא. על פי המפה שפורסמה בתחקיר, בשטח סוריה הוקמו עשרות בסיסי קבע איראניים - רובם במערב המדינה. באותם בסיסים פועלים יועצים טקטיים שנשלחו על ידי משמרות המהפכה ולוחמים שנעים עם המפקדים שלהם בקווי חזית הלחימה. לצד הסיוע בכוח אדם, האיראנים הכניסו לסוריה טכנולוגיות חדשות כמו כלי טיס בלתי מאוישים, טילים ואמצעי ביון.

מפת הבסיסים האיראניים בסוריה (צילום: ניו יורק טיימס)
מפת הבסיסים האיראניים|צילום: ניו יורק טיימס

בטהרן ממשיכים לטעון בתוקף שהם שלחו לסוריה רק "יועצים" ולא לוחמים. בראיון שהעניק לפני כשנה לוחם משמרות המהפכה בסוריה, הוא גילה שהתמונה קצת שונה: סד"כ הכוחות האיראניים בסוריה מונה כ-7,000 עד 8,000 חיילים, כשכל אחד מקבל כ-1,500 דולר לחודש. הכוחות שבים לאיראן אחת לשלושה-ארבעה חודשים לחופשה שאורכה כחודש. כל משפחה של חלל מקבלת מענק בסך 25 אלף דולר.

הלחימה בסוריה נמשכת והאינטרסים הולכים ומצטלבים מרגע לרגע. האיראנים ממשיכים לסייע לאסד – אך מנצלים את ההזדמנות להקים כוח שיעמוד מול ישראל. לפי דיווחים שונים, קצינים איראנים עורכים סבבי היכרות באזור הגבול עם ישראל, כשהתכנון לשעת פקודה הוא להעביר לסוריה בכלל ולאזור הגבול בפרט 130,000 אנשי בסיג'.

הזרוע האיראנית הדרומית

דריסת הרגל האיראנית ניכרת גם בעזה. איראן מעבירה תקציבי עתק לרצועה: רובו מגיע לג'יהאד האיסלאמי, אך חלקו מוצא את דרכו גם לארגונים קטנים יותר – "הארגונים הסוררים" -  שבפקודה מחממים את הגזרה ויורים רקטות לעבר יישובי הדרום.

על אף הסכסוכים הפנימיים בין הארגונים בעזה, איראן מסייעת גם למאמצי ההתחמשות של חמאס. ישנו תיאום צבאי מלא בין הגנרל קאסם סולימאני, עליו נפרט בהמשך בהרחבה, לבין ראשי הזרוע הצבאית של הארגון ששולט ברצועה. לצורך כך, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אלעארורי ובכירים נוספים בחמאס התמקמו ברובע הדאחייה בביירות.

מצבור האירועים - כמו לפני
מנהרה של ארגון חמאס|צילום: אלרסאלה

כידוע, האיראנים שואפים להקים בזירות השונות מפעלים להסבת רקטות "טיפשות" ל"חכמות" ומדויקות יותר. בישראל חוששים שאיראן מנסה להעביר את הטכנולוגיה גם לרצועת עזה וכך לשפר את הרקטות של חמאס.

ובאשר לנתיב ההברחה - מפעיל בלוג המודיעין "אינטלי טיימס" רונן סולומון פרסם לאחרונה ידיעה על שני מפקדים בכירים מכוח "קודס" של ארגון משמרות המהפכה האיראני, שמפעילים תשתית הברחות אמל"ח לחמאס ולג'יהאד האסלאמי דרך הים האדום. אמצעי הלחימה מגיעים מתימן, שם איראן מסייעת לח'ותים. לפי הערכות מודיעיניות שונות, בדרך זו הצליחו האיראנים להכניס לרצועה רקטות, רובי צלפים, טילים נגד טנקים – וייתכן שגם טילי כתף נגד מטוסים.

ראש התמנון: הגנרל שמנהל את העניינים

על הסימפוניה הסבוכה הזו מנצח הגנרל האיראני קאסם סולימני - "האיש הרע" של המזרח התיכון. סולימני רכש ניסיון מבצעי כלוחם וכמפקד עוד במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. מאז סוף שנות ה-90 הוא מפקד כוח קודס, שמונה אלפי לוחמים וסוכנים בסוריה, עיראק, לבנון, תימן, מדינות באפריקה - וכנראה שגם באירופה. במערב מאשימים את סולימאני במותם של אלפי אזרחים ואנשי צבא ממגוון רחב של לאומים.

סולימאני תועד לא מעט בסוריה, בעיראק, בתימן וגם בלבנון. האיש מנהל ביד רמה את פעולות האיראנים באותן מדינות. אחרי שהמצב בסוריה יתייצב, ובעת הנכונה עבורו - הוא ייתן את הפקודה לאותו תסריט אימים, שבמסגרתו תיפתח מלחמה מצפון ועד דרום.

 >> האיום האיראני לא הלך לשום מקום - הוא רק התעצם