כבר בתחילת המלחמה דיברו בצבא על שנה של מלחמה, אולם ככל שזו מתקדמת נראה שמדובר בהערכות שמרניות וזמן המלחמה, בעצימות משתנה, יהיה ארוך יותר. שר הביטחון, יואב גלנט, הכריז השבוע כי שנת 2024 תהיה "שנת מלחמה" אבל הוסיף שגם "שנת ניצחון". אחת מבין השאלות הרבות, שלא זוכה למענה באופן רשמי, היא עד כמה כוחם הצבאי של חמאס וחיזבאללה נפגעו, ומה יכולת השיקום שלהם.
בכל הקשור לחמאס, אין ספק שכמעט שישה חודשים של מלחמה פגעו קשה ביכולת הצבאית שלו, אם כי היעד עוד רחוק. לפני המלחמה צה"ל העריך את כוחו של חמאס בכ-40,000 לוחמים ברמות שונות של הכשרה. על פי צה"ל כ-13,000 מחבלים נהרגו, לפחות מספר דומה נפצעו וכ-3,000 נלכדו על ידי צה"ל. יש לציין שעל פי המודיעין האמריקאי, כפי שפורסם בכלי תקשורת זרים, הנתונים נמוכים הרבה יותר ומדברים על כ-30 אחוז מהכוח של חמאס שנפגע.
בעזה נשארו עוד אלפי מחבלים וגיוס של חדשים זו לא משימה קשה מדי. ההישג היותר משמעותי של צה"ל ברצועת עזה, זו הפגיעה באמצעי הלחימה ותשתית הטרור. אם כי גם כאן, אין הצלחה בכלל הסעיפים. המשמעותי ביותר זה נושא המנהרות. אלה נבנו לאורך שנים והשיקום או בנייה של המנהרות מחדש זה דבר שייקח זמן, כשלא בטוח שיש בעזה כרגע את כלל המרכיבים המאפשרים את הבנייה כמו בטון, כלי חפירה ועוד.
צריך לסייג ולומר שצה"ל לא חושף מה אחוז המנהרות שהושמדו, מהפרסומים הזרים, בעיקר אמריקאים, הערכות נעות סביב ה-25, 30 אחוזים מסך הקילומטראז' של המנהרות. נתון נמוך לכל הדעות. סביר להניח שנתון גבוה יותר, היה מפורסם על ידי הצבא.
הצלחה משמעותית יותר נרשמה בתחום אמצעי הלחימה. לחמאס והג'יהאד האיסלאמי נשארו, על פי הערכה, כמה אלפי רקטות בודדות, מסך של עשרות אלפי שהיו להם טרם המלחמה. צה"ל הצליח להשמיד אלפי רקטות ולחשוף תשתיות שיגור רבות. זה נכון שחמאס עדיין מצליח לשגר רקטות, בעיקר לטווחים הקצרים. אולם אחרי חמישה חודשים הנתון של השיגורים צנח דרמטית.
במסגרת הפעילות של צה"ל בעזה גם הושמדו מתחמים לייצור רקטות, בחלק מהמקרים מפעלי ענק שנבנו בסיוע האיראנים, שהבריחו לעזה מכונות. הפגיעה באלה פגעה קשות ביכולת של ארגוני הטרור בעזה לשקם את הזרוע הרקטית שלהם. גם כאן ייקח זמן עד שיצליחו לעשות את זה, כאשר צה"ל כמובן יהיה חייב לשמר את ההישג הזה.
הנתון הזה נכון גם לתחום של פצצות המרגמה. אחוז גבוה מהירי התלול-מסלול לעבר ישובים ישראלים הוא של פצמ"רים. בעיקר לעבר יישובי עוטף עזה צמודי הגדר, כמו גם לעבר הכוחות שפועלים ברצועה. גם כאן צה"ל רשם הצלחה שהביאה לירידה דרמטית בהיקף השיגורים.
העוטף הוא חבל ארץ רחב וברוב הישובים שם לא נשמעו אזעקות צבע אדום ימים ושבועות. גם כאן ההערכה שנשארו ברצועה אלפי פצמ"רים, אבל חוליות הטרור מתקשות לשגר בגלל פעילות הצבא. בנוסף הם מתקשים לחדש את המלאי, אחרי שמתחמי ייצור רבים הושמדו במהלך התמרון הקרקעי, ויש קושי משמעותי בהברחה של אמל"ח מחוץ לעזה.
ניתן להעריך שלחמאס נשארו גם אלפים בודדים של אמצעי נ"ט ומטענים, וזה אחרי השמדה של אלפים רבים. בתחום הנ"ט הצבא מזהה ירידה בהיקף השיגורים. אולם ההסתגלות של המחבלים והניסיון לחמוק מהצבא, הביא אותם לשימוש נרחב יותר במארבי מטענים. גם כאן, ישנה ירידה בהיקף הנפגעים של צה"ל, וקושי שלהם לפעול מול צוותי הקרב החטיבתיים.
בצה"ל אומרים כי אם לפני 7 באוקטובר היה בעזה צבא טרור אדיר ממדים, כיום מדובר בארגון טרור חלש ומוכה, שפועל במסגרת של חוליות גרילה לא מאורגנות. בצבא מדגישים שאין דרך להגיע לפצמ"ר, לרקטה או לפצצת ה-RPG האחרונה. את אלה תבלום רק התגובה הישראלית ביום שאחרי המלחמה. אולם בכירי הצבא אומרים שכבר עכשיו, ישנה פגיעה קשה ביכולת הצבאית של חמאס, כזו שיהיה להם קשה לשקם. גם המקומות שמהם צה"ל יצא ואליהם חזרו המחבלים, לא הצליחו להתרומם להיקף תשתית הטרור והלחימה, שהיו טרם המלחמה.
גורמים בצבא אמרו בשיחה עם mako שבמקומות שאליהם המחבלים חזרו, נמצא אמל"ח שכלל בעיקר נשק קל, רובי קלצ'ניקוב, מטענים ופצצות RPG. אולם ההיקפים של אלה היו נמוכים ביחס למה שהיה שם לפני ואת התשתית האסטרטגית, מנהרות, מפקדות או משגרים ורקטות לטווח בינוני וארוך, הם לא מצליחים לשקם.
פירוק הגדודים האחרונים של חמאס במחנות המרכז וברפיח, אמור להקשות עוד יותר על השיקום של חמאס ועל היכולת שלהם להוציא פיגועים או מתקפות מורכבות, מעבר לרמת חוליית הטרור הקטנה. בצבא מדגישים מנגד, שכדי שחמאס לא יצליח להשתקם במשך שנים, נדרשת פעולה ברפיח וגם ניתוק מנהרות הטרור מתחת לציר פילדלפי.
במקרה של חיזבאללה הסיפור שונה לגמרי. ישראל הצליחה לפגוע משמעותית בפעילים של הארגון, בעיקר מפקדים ולוחמים שהתאמנו באיראן, ובעלי ניסיון לחימה בסוריה. אבל מדובר על כ-300 מחבלים, מספר נמוך ביחס להיקף סד"כ הלוחמים של חיזבאללה ,שמוערך בעשרות אלפי לוחמים.
גם הפגיעה במצבורי הרקטות של חיזבאללה חשובה, אבל כמעט חסרת משמעות. בצה"ל ובמערכת הביטחון עדיין מדברים על 150 עד 200 אלף רקטות שבידי ארגון הטרור, עם יכולת שיגור ממוצעת של אלף רקטות ליום. זה נכון גם לחוליות הנ"ט, שעשרות מהן הושמדו על ידי כלי הטיס של חיל האוויר ובאש מהקרקע. עדיין, לחיזבאללה עוד אלפי לוחמים שיכולים לשגר טילי נ"ט, והם מצוידים באלפי טילים.
מערך שכן נפגע קשה, אבל רחוק מאוד מהשמדה, זה מה שמכונה המערך האווירי של חיזבאללה. ישראל השמידה מחסנים ותשתית של כטב"מים וטילי נ"מ. בנוסף ישראל ניצלה את המלחמה כדי לפגוע ברכיבי דיוק הרקטות של הארגון, אחרי שהאיראנים הצליחו להבריח אותם ללבנון, דבר שנמנענו מלעשות אותו עד פרוץ המלחמה הנוכחית והתערבות חיזבאללה. זה אומר שגם אחרי יותר מחמישה חודשים של מלחמה בצפון, אם המצב יסלים עד כדי מלחמה בהיקף מלא, זו תראה בדיוק כפי שהייתה נראית אם הייתה פורצת חצי שנה קודם לכן.
ומה לגבי ישראל? בעבר היו דיווחים על ירידה בהיקף מאגרי החימוש של צה"ל, אולם מאז פרוץ המלחמה, ארה"ב הזרימה לישראל אלפי חימושים מדויקים, פצצות, טילים למסוקי הקרב ועוד. התהליך הזה עדיין נמשך, אולם המאגרים די התמלאו. מדובר בבעיה עולמית, מכיוון שאמל"ח זורם לכיוון אוקראינה. אולם גורמים בצה"ל אומרים ש"כלכלת החימושים" נועדה גם כדי לשמור על מאגרים מספקים למלחמה נגד חיזבאללה, במקרה שזו תפרוץ.
