התקופה שאחרי השחרור מצה"ל עשויה להיות מבלבלת ומלחיצה, וחיילים משוחררים רבים הולכים לאיבוד בין שלל האפשרויות שהאזרחות מציעה להם. צעירים רבים בוחרים במסלול של עבודה מועדפת, בו תמורת עבודה בבית מלון, בתחנת דלק או בחקלאות, מוענק סכום כספי בגובה של כ-9,000 שקלים. כעת המסלול הזה מקבל חיזוק משמעותי שיזכה את מי שיבחר בו לא רק בקצת יותר כסף, אלא גם בערך מוסף שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר.
רובכם בוודאי מכירים את חיים הכט מהתכנית המצליחה יצאת צדיק. במשך השנים, עבד הכט על מספר פרויקטים תיעודיים שבהם חקר את החברה הישראלית, ביניהם "בין כרכור לסינגפור" ו"בין אריזונה לנס ציונה". בימים אלו עובד הכט על פרויקט נוסף שיצא מגבולות הטלוויזיה וינסה לחולל שינוי משמעותי בחברה הישראלית. הכט מקים סיירת – לא במובן הצבאי כמו שאתם מכירים, אלא סיירת שמשימתה לטפל בבעיה הכי בוערת במדינת ישראל בעיניו, טיפול בקשישים. הסיירת הזו תורכב מצעירים, חיילים משוחררים שיעבדו בטיפול בקשישים ובתמורה יקבלו מענק עבודה כפול וניסיון לחיים. עבודת הסיירת תתועד בתכנית טלוויזיה שתשודר בקשת 12.
מדוע בכלל יש צורך בסיירת כזו? על פי ד"ר אירית לקסר-עשהאל, ראש אגף גריאטריה במשרד הבריאות וגילה כזום, אחות מפקחת ומרכזת תלונות ופניות, בכל מה שקשור לטיפול באוכלוסיית הקשישים במדינת ישראל, העתיד לא מבשר טובות. "חיים בא ממקום אישי, מדאגה לאמו. הוא ראה שאמנם לא מעט מטפלים מגיעים ממדינות זרות, אבל יש תחלופה גבוהה וקשיים גדולים בתחום. בטווח הארוך, עשר-עשרים שנה מהיום, הוא רואה תמונה מאוד עגומה", מסבירה כזום. "לא יהיו את האנשים המתאימים לטפל בקשישים ואת המשאבים המתאימים. המטרה שלו היא לחשוף לציבור את הקשיים שיש בתחום הזה, אבל גם את הדברים היפים שיש ביחסים עם קשישים".
חשוב להבהיר שממש לא מדובר בתחושות אישיות של הכט או של כל גורם אחר. במשרד הבריאות מסבירים שהטיפול בקשישים בישראל הוא סוגיה בוערת שמנסים למצוא לה פתרון במספר אפיקים. "היום יש כמיליון איש בארץ מעל גיל 65, ואם נסתכל עוד עשרים שנה, נראה עלייה של כמעט פי שלוש, יהיו כמעט שלושה מיליון איש בקבוצה הזו, שמתוכם אחוז בני ה-75-80 יהיה הרבה יותר גבוה מאשר במדינות אירופה", מסבירה ד"ר לקסר-עשהאל. כדרך הטבע, כך מסבירים לנו במשרד הבריאות, לא יהיה מי שיעזור לקשישים האלה לבצע את הפעולות היומיות הפשוטות ביותר, כמו ללכת, להתקלח ולאכול.
במשרד הבריאות יודעים מה עובר לכם בראש: לעסוק בטיפול קשישים זה לא קל ולא תמיד מהנה, אבל זה יכול להיות מאוד מתגמל. "הרבה יותר פשוט ללכת למכור בחנות בגדים או לעבוד בתחנת דלק, אבל טיפול בקשישים זה המורשת שלנו, ואם לא נעשה משהו, זה לא יקרה. התכנית הזאת היא אחת מהרבה תהליכים שנעשים בזמן הקרוב כדי לשנות את זה". לדברי ד"ר לקסר-עשהאל, הנטייה בישראל וכן גם בארצות הברית ובאירופה היא להעסיק בתחום הטיפול בקשישים אנשים חסרי מקצוע וחסרי השכלה, שרבים מהם גם מהגרי עבודה. "בארץ אנחנו רואים את זה בעובדים זרים או בחסרי מעמד. אם ישראלים נכנסים לעבודה הזאת, הם עובדים בזה מעט מאוד זמן ועוזבים או עובדים בחוסר חשק", היא מסבירה.
סיירת הכט נועדה לפתור בדיוק את הבעיה הזו. גיוס חיילים משוחררים בעלי זיקה למקצועות הטיפול הרפואיים כמו רפואה, סיעוד, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה ועוד, יבטיח טיפול איכותי וטוב יותר בקשישים. מי שיתגייס לסיירת, שתשמש כפיילוט, יעבוד במחלקה גריאטרית שיקומית ויעסוק בטיפול בקשישים שעברו אירוע חריג, כמו פציעה או שבץ מוחי. "זה שונה מאוכלוסייה אחרת שמאבדת את זה באופן הדרגתי. הם ממש זקוקים לעזרה פיזית, אבל גם רגשית כדי שהם יוכלו למצוא את הכוחות להשתקם", מסבירה ד"ר לקסר-עשהאל. "אנחנו רוצים שאנשים צעירים שיבואו לתכנית יחוו איך זה לעשות שינוי משמעותי לאדם אחר, אבל גם ילמדו את הכלים איך לעשות את העבודה הזאת, שהיא עבודה קשה: לרחוץ, להאכיל, להלביש ובסוף גם לנגב את הדמעות של הקשיש, לעשות את הטיפול הרגשי הכי טוב שיכול להיות, לדבר עם הבן אדם באמת ולא בצורה מכאנית".
מקצוע לעתיד
הטיפול בקשישים במדינת ישראל מתחלק כיום לשני חלקים עיקריים. מרבית הקשישים, ליתר דיוק כ-97%, נמצאים בקהילה, כלומר בביתם. כ-3 אחוז מהקשישים הם בעלי בעיות תפקודיות שדורשות עזרה מתמדת. קשישים אלו נמצאים במסגרות חוץ ביתיות שאתם בוודאי מכירים בשם בתי אבות. "הם נמצאים בבתי חולים בגדלים שונים, שם הם מקבלים טיפול רב מקצועי הוליסטי כולל רפואה, סיעוד, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. מי שנמצא ביום יום ליד הקשיש ועוזר לו להגיע לפעילות הללו, אלה המטפלים הסיעודיים. יש בארץ קרוב לעשרים אלף איש שנמצאים במוסדות סיעודיים".
במשרד הבריאות מספרים שמדינת ישראל יוצאת דופן ביחס למדינות אירופה ולארצות הברית בכל הקשור לטיפול בקשישים, לאור חוק גמלת הסיעוד שמאפשר לקשישים עם ירידה בתפקוד לקבל מימון למטפלים שמגיעים אליהם הביתה. "אם נסתכל על אחוז הקשישים שנמצאים במוסדות סיעודיים חוץ ביתיים בארצות הברית ובאירופה, נראה שזה מגיע ל-15-20 אחוז. אצלנו הנתון הוא כ-2.7 אחוז. אתה יכול להישאר בבית תקופה מאוד ארוכה בסיוע של מטפלים בהשתתפות גדולה של המדינה. יש לנו קרוב ל-40-60 אלף איש בסטטוס הזה שנמצאים בבית", מסבירה ד"ר לקסר-עשהאל.
התכנית החדשה תצטלם במרכז רפואי שיקומי גריאטרי (מר"ג) דורות בנתניה. "יש בארץ כ-15 בתי חולים כאלה. הם מאוד ייחודיים, כי יש בהם היי-טאץ' ולא בהכרח היי-טק. אם בבתי חולים כלליים יש הרבה טכנולוגיה, במרכזים הרפואיים הגריאטריים יש הרבה מגע".
אז מה בעצם ירוויח חייל משוחרר שיגיע לתכנית?
כזום: "מעבר לרווחים הרגשיים, אנחנו מדברים גם על תמריצים כספיים. ביטוח לאומי יעניק מענק חד פעמי בסך 9,800 שקלים לכל עובד שיתמיד ויעבוד ברציפות במשך חצי שנה. במידה והעובד ימשיך לעבוד עד שנה, משרד הבריאות יכפיל את סכום המענק הזה. מעבר לכך, נשלם מדי חודש לעובדים הללו משכורת מלאה. כלומר, הם יקבלו גם משכורת וגם מענק בסיום הפרויקט".
אירית: "מדברים היום על המקצועות העתידיים, מה יהיה הלאה ואיזה מקצועות לא יהיו קיימים יותר. כל המאמרים שעוסקים בעתידנות וחדשנות מצביעים על כך שהמקצועות הטיפוליים יישארו. לדעתי, לכל מי שרוצה להיכנס לעולם המקצועות הטיפוליים, כדאי לבוא לפרויקט. בכלל הייתי רוצה שכמדיניות, תהיה סוג של חובה שכל מי שהולך למקצוע טיפולי צריך לחוות את הטיפול האישי קודם. כשאני למדתי רפואה, החברים לכיתה שלי עבדו כמטפלים סיעודיים או כעובדי מעבדות בבתי חולים. לכל שרואה את עתידו במקצועות הטיפוליים, אני חושבת שזה יהיה נכון אם יחווה במשך שנה או שנתיים גם מה זה להיות מטפל סיעודי".